|
צלילי מוזיקה לטינית מטלטלת ירכיים התערבבו אמש בצלילי עוד ושירה פלשתינאית עממית, ממחישים ביתר שאת את רב גוניות העיר המורכבת הזו.
איכשהו החיים בכפיפה אחת של פיתה עם לבנה ואסדו לא נראים יוצאי דופן להמונים שנהרו לכאן אתמול בערב, מי מהם כדי ליהנות מערב לטיני במסגרת לילות יפו, ומי מהם כדי להשתתף בפסטיבל הפלשתינאי הראשון מאז 1948 שארגן 'קפה יאפא', ברחבת התיאטרון הערבי עברי.
 ספרים, רבותי - ספריםהפסטיבל כלל שלל אירועים ומופעים שנמשכו יומיים - דוכנים של מזון, בגדים אופייניים, חפצים רקומים וכיאות ליוזמת האירוע - 'קפה יאפה'- המון ספרים, רובם בערבית. ליד הספרים ניצב צעיר נאה המוכר לי מאיפשהו, שמזדהה כספק הספרים של 'יאפה'- חאמאדה
(מי שיתבונן היטב יזהה אותו כמנהל הכריזמטי לשעבר של סניף יפו בקסטרו)
חאמאדה, אז איך היו המכירות עד עכשיו?
"מכרנו המון ספרים", הוא מספר.
אילו סוגי ספרים אתם מוכרים כאן:
"ספרי ילדים, חוברות עבודה לגיל הרך, גם ספרי בישול הם להיט אצל עקרות הבית המודרניות, בעיקר לפני הראמאדן" הוא צוחק, "אז צריך להפתיע ערב, ערב בבישולים".
| הפסטיבל כלל שלל אירועים ומופעים שנמשכו יומיים - דוכנים של מזון, בגדים אופייניים, חפצים רקומים וכיאות ליוזמת האירוע - 'קפה יאפה'- המון ספרים, רובם בערבית. |
בנוסף אני מבחינה בספרי שירה, רבי מכר זרים מתורגמים לערבית. גם מקומם הבלתי נמנע של ספרי הפוליטיקה המתונה, היסטוריה ודו קיום, לא נפקד מהמדפים.
בתוך האולם מופע מוזיקה.
מזגן יעיל מצנן את האווירה ואת הקהל הרב הגודש את האולם הקט, רובו המכריע ממוצא ערבי ובנוסף כמה יהודי מחמד ותיירים סקרנים, וכולם מקשיבים בעונג לסלסולי השירה העממית, בליווי נגינת עוד.
הנאומים המקדימים למופע על טהרת הערבית, למרות שהמארגנים מספרים שאתמול הקפידו גם על אנגלית ועברית לטובת אלו שלא דוברים את השפה.
בחוץ אני פוגשת את מישל הנרגש.
 מישל עם אוכל פלסטיני"מידי שנה אני מייבא ספרים מתערוכה במצריים. השנה הבאתי כמות גדולה במיוחד וחשבתי על דרך מקורית לשווק אותם.
בנוסף, רציתי להביא לשיתוף פעולה בין כל מוסדות התרבות ביפו, במיוחד הערביים, שמקדמים את התרבות והפולקלור הערביים בכלל והפלסטינאיים בפרט".
אילו מוסדות שיתפו פעולה בפסטיבל?
תאטרון סאראיה (חלק מהתאטרון הערבי- עברי, א.א.), המתנ"ס הערבי יהודי, בתי ספר ערביים ועוד".
מה זה פולקלור פלסטינאי והאם הוא שונה מהתרבות הערבית?.
| יהודים רבים הסתקרנו בגלל הפלייר דובר הערבית בלבד שהפצנו בדבר הפסטיבל והגיעו לבדוק מה קורה פה.
זה היה טריק שיווקי שנועד להביא גם קהל לא דובר ערבית. |
"התרבות הערבית היא רק אחת כמובן, אבל יש פולקלור פלסטיני במובן של לבוש שונה, בדוגמת הרקמה שלו למשל. הרקמה משתנה מעיר לעיר ומכפר לכפר" הוא מספר.
דוגמא לפולקלור הפלשתינאי המגוון ניתן לראות בדוכנים מסביב.
מהצפון - מנורות וקופסאות רקומות, מהדרום - סגנון רקמה שונה מודגם על כריות.
גם לירושלים ובית לחם יש נציגות בסגנון הרקמה שייחודי להן.
בתוך התיאטרון הוקם מוזיאון של שמלות שהיו לובשות נשים פלשתינאיות מכל הארץ - כל כפר ועיר וסגנון השמלה שלו.
איך הייתה ההיענות של הקהל?
"הייתה הענות מדהימה, הרבה מעבר לציפיות שלנו.
בתיאטרון הערבי עברי סיפרו שמזמן לא היו מבקרים כה רבים במופעים בתיאטרון"
 הפעלות לילדים"כיוונו את השיווק לקהל הפלשתינאי, אז באופן טבעי הרוב היו פלשתינאים.
הגיעו כמובן רבים מיפו, אבל לא רק.
הגיעו מכרכור, ג'נין, ראמללה, ירושלים, רמלה, לוד ועוד.
גם יהודים רבים הסתקרנו בגלל הפלייר דובר הערבית בלבד שהפצנו בדבר הפסטיבל והגיעו לבדוק מה קורה פה.
זה היה טריק שיווקי שנועד להביא גם קהל לא דובר ערבית".
יש תוכניות נוספות בעתיד הקרוב?
"בודאי, על האש",הוא צוחק, "אני כבר חושב על פעילויות דומות נוספות".
"עוד דבר אחד", הוא מבקש לבסוף.
"בהזדמנות זו אני רוצה להודות למוחמד ג'בלי וג'רייס קופטי, שהיו איתי לכל אורך הדרך והלילה ועבדו איתי על הפסטיבל למעלה משלושה חודשים.
תודה גם לתנועת הצעירים היפואיים, ולכם פורטל יפו", הוא מפתיע אותי,"שעושים עבודה נהדרת ותורמים הרבה לקהילה היפואית בנושאי הסיקור שלכם".
בבקשה!! נפגש בפסטיבל הבא!
|
מאת: אורי אגם
