נמאס לכם מהשיטוטים האינסופיים בקניונים, מהסגידה למותגים ומכך שכל דבר שקצת מתקלקל או נראה ישן, צריך להיזרק לפח ולהיות מוחלף במוצר חדש, תוצרת שכר המינימום של המזרח הרחוק? אם התשובה היא כן, כנראה ששוק הפשפשים הוא המקום עבורכם.

השוק שבמשך שנים היווה מקום שבו אפשר היה להשיג כמעט כל פריט יד שנייה, ממכנסי ג'ינס ועד לספרים, מקררים ומכונות כתיבה ישנות, מתחדש ומשנה את פניו בשלוש השנים האחרונות, בין השאר בהשפעת הדיירים החדשים שעברו ליפו.

בעבר התרכז השוק בעיקר סביב שני מעברים צרים של דוכני בגדי יד שנייה, תיקים ותכשיטים ישנים. היום השוק התרחב ובכל ביקור בו נדמה שגבולותיו משתנים והוא נמלא בחנויות חדשות של מעצבים צעירים וותיקים ומוסדות תרבות ובילוי "פולשים" אליו. 

גם מכלול המבקרים בשעריו נעשה מגוון יותר. נדמה ששוק הפשפשים הופך להיות המקום הטרנדי הבא של אזור תל אביב. צעירים וצעירים ברוחם שחיפשו בעבר רוח של היפיות ויצירתיות במקומות כמו שינקין ופלורנטין, נוהרים כעת לשוק בהמוניהם ומוסיפים לצבעוניות שלו.

השוק עצמו, הממוקם באזור מתחם הרחובות עמיעד, עולי ציון, יהודה מרגוזה, ורחוב בית אשל,   פועל מאז המאה ה-19 ועד היום נדמה שהוא מסרב להשתלב בשנות האלפיים ומציג לקהל המבקרים נופך של נוסטלגיה והתרפקות על העבר, אולי בשל כך הוא כל כך מושך את אלו המחפשים אלטרנטיבה לתרבות צרכנית וקפיטליסטית.

ביום של שרב סתווי יצאתי אל השוק, כדי לראות מה חדש ולבקר את החנויות הוותיקות. נדמה שבכל פעם שאני מגיעה לשוק, אני זוכרת לו חסד נעורים, תקופה שבה הייתי מבלה בו ימים לא מעטים בחיפוש אחר בגדים שונים ומיוחדים. אני מגלה פינות חדשות, חנויות נפתחות, השוק מתרחב, והיצע הפריטים שהוא מציע הולך וגדל.

אחת מהדיירים החדשים בשוק היא כרמית אברמוביץ, בעלת חנות תכשיטים קטנה המשלבת פריטים מאירופה ופריטים שהיא מכינה בעצמה. כרמית הגיעה לשוק בעקבות משפחתו של בעלה, סוחרים ותיקים במקום. לדבריה, "אין כמו שוק הפשפשים", לפתיחת מקום חדש ליצירה.

עוד חידוש בשוק היא חנות חמודה בשם "הסדנא". החנות בניהולן של נעמי לוין וטל דיין, מכילה פריטים עיצובים ואמנותיים ורעיונות מקוריים לקישוט הבית, למתנות לקרובים וגם לחיזוק האישי. מוטיב בולט ב"סדנא" היא פיית החניה, שעד עתה ניתן היה למצוא אותה פזורה בשלל חנויות ברחבי העיר. הפייה מופיעה בשלל מוצרים ומציעה הכוון ועזרה לא רק במציאת מקום לחנות בו אלא גם בהליכה בדרך האישית המתאימה לכל אחד ואחת. 

בנוסף, בחנות פריטים ממוחזרים ממוצרים כמו קערות העשויות מספרי דפי זהב, מנורות דקורטיביות העשויות מכפיות גלידה וארנקים ותיקים משקיות ניילון.

חנות חדשה אחרת היא "מעשיה". החנות ששייכת לבעלי בית הקפה "פועה" שהפך למוסד בשוק המתחדש, כוללת בין השאר בגדים, כובעים וכלי בית, העשויים מבד פיקה, שיגרמו לכם להסתכל על שמיכות הקיץ שלכם, כפריט שיכול להיות, מי היה מאמין, גם אופנתי.

קצת הלאה משם ברחוב רבי יוחנן, ממוקמת "עלמא" היותר ותיקה, שנמצאת בשוק כבר כשנתיים וחצי. בחנות  תכשיטים העשויים מאבני חן, סברובסקי, פנינים וזכוכית בעיצוב האמנית אוה רודן במחירים שנעים בממוצע בין 200 ל-300 שקלים. 

בנוסף, מוצעים בחנות העתקי ציורים סוריאליסטיים וצבעוניים שציירה אורי רודן, בתה של התכשיטנית, במחירים סביב 400 ש"ח. הבאים לחנות לא התקשו להבחין בהתכתבות בין האם לבתה, בשימוש בצבעים ובפנייה לאנשים המבקשים להיות מיוחדים ומסרבים להיטמע בהמון.

אם אתם כבר נמצאים בשוק, מומלץ לכם גם לבקר ב"פלשתינה", בית מסחר לחפצים ישנים. החנות אמנם לא חדשה בנוף האורבני המקומי והיא קיימת בשוק הפשפשים למעשה כבר מ-1991, אך כניסה אליה כמוה כמו מסע במכונת זמן אל העבר או כמו ביקור במוזאון היסטורי אינטראקטיבי, שבו ניתן לנבור בין שלל המוצגים המגוונים (החל מחרבות וכלה במדים בריטיים, גלויות ישנות ודפים מתוך ספרי רפואה) שהקונספט המשותף שלהם הוא שכולם יוצרו בתקופה שלפני קום המדינה. 

בחנות המיוחדת פריטים בעלי טווח מחירים גדול שנע מחמישה שקלים ועד ל-6,000 שקל והיא פונה לקהל מגוון המורכב מאספנים, בעלי מקצוע המעוניינים לקשט את משרדם, או המטיילים בשוק המחפשים פריט עיצובי מעניין לבית.

שוק הפשפשים מאפשר אופציה זולה ועממית יותר למבקרים מאשר מתחם התחנה, השכן היוקרתי והמחודש שלו מצפון. נדמה שהיום יותר מתמיד, אחרי שתי מאות של פעילות, השוק רלוונטי ולא מפסיק להתחדש ולהחליף פנים. 

התושבים החדשים ביפו, אלו שהגיעו אליה בשנים האחרונות, בעיקר בשל מחירי הדירות הגבוהים של מרכז תל אביב, מוסיפים למקום נופך משלהם. שוק הפשפשים הוא היום אלטרנטיבת בילוי נעימה ומשתלמת, המציעה תרבות צריכה מסוג שונה, של מחזור פריטים ישנים ההופכים ליקרי ערך מצד אחד ושל רכישת פריטים מיוחדים ומעוצבים שמבטיחים ללוות אתכם שנים רבות בהמשך.