השבוע קיבל לאון מהארטיקים זימון לוועדה הפרלמנטרית, לחקירת אסון כפר יונה.

כזכור יצאו 700 מטובי בחורינו לכפר הנמצא בגזרה המזרחית לכביש 4 ושבו עם נקודה אחת בלבד.

אפילו לאון קיבל זימון לשימוע.

הוא נכנס ללובי הענק ומצא שם מאות עדים שזומנו לתשאול.

העובדה כי לא כל כוחותינו שבו בשלום לבסיסם וכמה מהם סובלים מנזקי נפש חדשים על אלה הישנים, הבהילה את ראשי הציבור הבולגרי להקים את ועדת החקירה בראשות השופט בדימוס אלמוזלינו, הקצב בורצ'ו והגיברת פלניני צ'ושקי, שבכל מצב תמיד תמצאו אותה ממולאת.

תחילה נכנס אדם עב עורף שהתלונן על נדודי שינה בעקבות האירועים הקשים.

לטענתו, מופיע גלית הפלישתי מדי ערב בשנתו וגוהר עליו בצורה שאינה משתמעת לשני פנים. אחוז פלצות הוא מתעורר וצורח בבעתה.

יו"ר הועדה אלמוזלינו, הפסיק את העדות כשגער בעד: "אתה האדם הראשון שמצליח לחלום למרות שהוא לא ישן".

אחריו נכנס ילד, בשנות ה-30 לחייו, שטען כי בסיום הקרב, כשכוחותינו ממלטים נפשם, הוא פנה למפקד ודרש הסברים על אופי הקרב ועל תו"ל הסיירת.

המפקד הביט בו בתימהון על אף שהעד, לטענתו, התלונן על כך שהביא ילדים למערכה.

בית הדין רשם בכובד ראש את הדברים והגיברת צ'ושקי לא הצליחה להסתיר את דמעותיה בעקבות העדות המצמררת.

אחד העדים, מומחה בהיסטוריה צבאית, מין הכלאה מודרנית בין פון קלאוזביץ' ללידל הארט, ניסה להסביר לחבר השופטים עד כמה שגויה היתה ההחלטה לתקוף את האויב באיגוף: "אילו שמנו יהבנו על תקיפה חזיתית מהמרכז, עם שתי מחלקות וחיפוי ארטילרי, יכולנו לפרוץ את קו הביצורים הראשון".

הקצרנית היסתה את העד וביקשה ממנו שינמיך ווליום ושיסביר לה בקצת יותר אריכות מה ההבדל בין תקיפה חזיתית לתקיפת אגפים.

"הפלוגה המסייעת לא נמצאה במקום שהיא צריכה להיות", סיכם הפרשן את עדותו, ובורצ'ו נאנח אנחה קורעת לב.

עוד עד, שהגיע מלווה בכמה מאחיו, טען כי מזה שנתיים וחצי הוא מגייס לוחמים לסיירת, לפעמים באמצעיו הדלים, אבל הפיקוד העליון, דוחה שוב ושוב את חייליו, שאמנם מבוגרים מעט, אבל מאוד מנוסים בשדה הקרב. "שילכו הביתה", התריס, "כולם!"

בזה אחר זה נכנסו עוד ועוד עדים, בעיקר עדי שמיעה.

"לא הייתי, אבל שמעתי כי כוחותינו עמדו וחיכו להתקפת נגד", אמר הבנקאי. "גם אני לא הייתי", הוסיף חברו המזקיף, "אבל אנחנו שומעים בלב כבד על הקרבות הלא מוצלחים שמנהלים כוחותינו".

עד השמיעה השלישי, מלווה בכלבו, הודה שאפילו לא דיבר עם עד ראיה, אבל "שמעתי מרס"ן שמועתי, ראש מדור נפגעים, שבוססנו שם בבוץ".

ומה יש לך להגיד, שאלו את לאון.
ארטיקאי ותיק לאון, אותו לא יפילו בפח. הוא צקצק קמעה בשפתיו: "מאז שהפך העיתונאי השמן למתחנגל רזה, אני סוחב בקצות אצבעותיי מדי שבוע בקבוקי קולה זירו. לתדהמתי גיליתי כי הכפריים מוכרים 3 טילון ב-10 שקל, והחיילים שלנו עוד מבסוטים מזה. אתה מבין כבוד השופט? ככה זה הצבא הבולגרי, מלאים שם במשת"פים".


הכותב הוא אחד מ-465 בעליה של מכבי קביליו יפו נכון להשבוע

פורסם ב"זמן תל אביב" במדור "דוחה שבת".