ביום שני ה- 12/11/12 נערך מפגש בחסות המישלמה ובחסות ראש העירייה, בה התכנסנו פעילי כלל שכונות יפו לסיור יפואי של הישגים ושל עשייה ברחבי המרחב הזה של יפו רבתי.
לא הייתי רוצה לראות בזה תעמולה פוליטית משום צד, אך אנו, כפעילי שכונות, רואים וחשים את העשייה בתוך גבולות השכונה שלנו בלבד ומקטרים שאחרים מקבלים תקציבים ותנופת פיתוח, מבלי לראות את התמונה הכללית.
והתמונה הזו היא של יפו פורחת, יפו של תנופת עשייה המשנה את פני התשתית ובתוכם גם את מיקום האוכלוסייה, לפעמים לטובה לפעמים לרעה. הכול בעיני המסתכל.
זו יפו שלי מי שמכיר את עג'מי משנת 48 ואילך, מחפש לפעמים עדיין את השרפרפים בבית הקפה שהיום
הפיתוח של עג'מי הישנה, מדרון יפו הירוק שהחליף את המזבלה של קבלני העפר, מתחבר עם הכחול של הים וגליו, נמל יפו המתפתח, מה שהיה פעם "השטח הגדול" - כול השינויים שבוצעו ומבוצעים ביפו לאורך אלפי שנים ואוכלוסיות שונות, נותנים לך את הרצון לצעוק "זו היא יפו שלי"!
נמצא בו בית הספר "חסן ערפא" - בית ספר מתפתח ושיזכה בקרוב לאולם ספורט.
לשכונה ששיפצה ושימרה את המבנים עם האוריינטציה המזרחית במקום אלה שנהרסו או בלו מזוקן, הצטרפו מבנים שהעין יכולה רק להתפעל מהעיצוב ומהקימורים המעניקים את הרצון לבוא ולגור כאן.
הפיתוח של עג'מי הישנה, מדרון יפו הירוק שהחליף את המזבלה של קבלני העפר, מתחבר עם הכחול של הים וגליו, נמל יפו המתפתח, מה שהיה פעם "השטח הגדול" - כול השינויים שבוצעו ומבוצעים ביפו לאורך אלפי שנים ואוכלוסיות שונות, נותנים לך את הרצון לצעוק "זו היא יפו שלי"!
שלי, שלך, של כלל תושביה ואוהביה, יפו של נוסטלגיה, יפו של מציאות, יפו מאוחדת ומופרדת .
יש להפעיל רמקולים וללחוץ על החץ
סיור לצורך מה? היינו עם ראש העירייה בסיור.
טבעי שיימצא מי שיש לו לומר דבר מה לראש העירייה שלו, משהו שיושב אצלו אישית בפנים. אין ספק שהוא בונה על ההזדמנות לפנות ישירות אל בר הסמכא, ראש העירייה בכבודו ובעצמו, כדי שיסייע לו בפיתרון בעיותיו.
לזה ניתן לצפות אם היה מדובר בסיור אישי ולא בסיור שכונתי ללימוד הבעיות הבקשות והדרישות של התושבים.
מלכודת מתוכננת
ראש העירייה מנסה לשוחח עם המפגינים
אבל איש מאתנו לא ציפה לשלטים ולהפגנה לא ספונטנית בעליל, אלא ערוכה מראש, עם מצלמות והרבה כוחניות.
ממש משהו שאנחנו רואים בטלביזיה, בהפגנות הגדר למען התקשורת.
גם כאן, אחרי שקיבלו מענה מראש העיר, נעמדה אחת מהם לפני האוטובוס בפוזה של "בוא נראה אותך גבר, דרוס אותי", הכול בזמן שהמצלמות בהיכון והכותרות כבר מבזיקות להם בראש: "מפגין נדרס, פשע מתועב על כביש קדם".
ועלי לציין שלא ראש העיר נהג באוטובוס, אלה נהג מחברת נסיעות.
ראש העירייה יורד אל המפגינים הסערה בעקבות שינוי תוואי הכביש, לא באה מתוך הבנה שהוא נועד ליצור תשתית חווייתית להולכי רגל ומקום משחקים חופשי מתחבורה חולפת (ולפי התוואי העירוני המוצע אין קשר להריסת בתים, או לקיחת יפו מהים למדבר).
רון חולדאי, ראש העירייה, החליט וקיים החלטה אמיצה בתור ראש עיר – לא להתעלם אלא לרדת אל המפגינים.
שוב ושוב ניסה להסביר, בפעם המי יודע כמה, את הסיבות והנסיבות להחלטה, אך מעל לכול ניסה, כדוגמא אישית, לשחרר את האוטובוס והפעילים שהועמדו כבני ערובה לגחמה תקשורתית.
בעד שיתוף, נגד מחרחרי המהומות
אולי מה שאנו זקוקים לו יותר מכל הוא מחסום. כן כזה שימנע מכול המתסיסים למיניהם להגיע, להעיר את הרוחות הרעות ואז לחזור לשקט שבחוץ, אל המיטה החמה שלהם, בעוד יפו בוערת תחתינו ומדממת שוב
פעילים מכלל העדות והדתות ביפו, מנסים במשך שנים להגיע להכרה ולהבנה, במטרה ליצור חיים משותפים ביפו, לחבר את אלה שיצאו מהמתחם הערבי של עג'מי ועברו לשכונות היהודיות החדשות, את אלה שעברו לשיכונים ולבתים המשותפים כדיירים שווים, כשחלק מהם הם לא רק בוועד הבית אלה גם יושבי ראש בו.
ראיתי במו עיני את ההפגנה הזאת, הפגנה שנועדה מראש להיות "הסתה לשמה".
אותה בחורה צעירה (יהודייה) שקראה לחבריה בחיוך ניצחון, שהנה יש סיכויי לדריסה, יש סיכוי לפתוח את הפצעים, אנחנו נצליח להרוס את מעגל החיים המשותפים ביפו!!!
לניצחון של מה היא שואפת?
ניצחון של הפוליטיקה, או ניצחון של תובנות, שאינן מתחברות רק ליפו, אלא לכלל הערים המעורבות?
תובנות ואידיאולגיות שיתופיות לכלל הדתות והאמונות, המחוברות למציאות של חיי היום יום, של עושר ועוני משני הצדדים, של מקומות עבודה פתוחים לכולם - מנסיעה משותפת באוטובוס ועד קניות משותפות בקניונים ובסופר מרקט, כעובדים וקונים כאחד. של ילדים מכל הגזעים והדתות הגדלים ומתחנכים ביחד.
מפגינה חוסמת את דרכו של האוטובוס של פעילי השכונות ואנשי העירייה
לא לשנאה, לא למתסיסים יפו לא זקוקה לתגבורת של שנאה מבחוץ.
מפגין זועם מתעמת עם ראש העירייה
יש לנו את הרוב הדומם, ועליו להבין את הנקודה הכאובה הזאת, שבה חיים משותפים הבאים אפילו מתוך צורך קיומי בלתי מודע, דיים בכדי לפתוח את הדלת לעשייה משותפת ולקידום דור העתיד, שיוכל להמשיך ולחיות ביפו ללא תוויות וללא מתחמי חיים מוגדרים לעדות.
עלינו לתת יד למפגשים ולהדברות, לתמוך בקיום היומיומי של החלשים לא פחות מאשר בצרכי הדיור, לחזק את העשייה ובעיקר - להוריד את דגל המסכנות מכול אחד מאיתנו.
נבנו ונבנים מרכזים קהילתיים פתוחים. הנוער מתוגבר לעשייה בכול דרך אפשרית.
מחסום לשנאה אולי מה שאנו זקוקים לו יותר מכל הוא מחסום. כן כזה שימנע מכול המתסיסים למיניהם להגיע, להעיר את הרוחות הרעות ואז לחזור לשקט שבחוץ, אל המיטה החמה שלהם, בעוד יפו בוערת תחתינו ומדממת שוב.
מאת: שם טוב דקלו
מפגש תושבים ואנשי המישלמה ליפו
ראש העירייה מנסה לשוחח עם המפגינים
מפגין זועם מתעמת עם ראש העירייה
