 כוחות גדולים התכנסו במקום כוחות משטרה, משמר הגבול, אנשי מנהל מקרקעי ישראל חמושים, קציני משטרה לשעבר, טרקטורים, גררים, את כל אלה היה צריך להביא בימים האחרונים, על מנת לפנות שביל אבנים משתלבות שהוביל לכניסה לביתו של זכי אגבארייה.
הקרקע ביפו הולכת ומתייקרת,ההיצע קטן הביקוש גדל.
את המשמעות של הנוסחה הכלכלית הפשוטה הזאת הרגיש על בשרו אגבארייה לפני מספר ימים, כאשר הוא התעורר לשמע טרקטורים ומכוניות משטרה ומשמר הגבול בפתח ביתו.
אנשי המנהל ביקשו שהוא יפנה שביל אבנים משתלבות.
| לרגע הרגשתי שאני לא נמצא ביפו אלא במקום אחר - לראות את הטרקטור מתקרב לאגבארייה בלי היסוס, הזכיר לי מקרה אחר שהסתיים רע, מקרה בו מדינת ישראל שילמה הרבה כספי פיצויים למשפחה בריטית. |
על השביל חנו מכוניותיו של אגבאריה.
אגבארייה סרב לפנות, בטענה כי הוא לא מחזיק בשטח כלשהו וכי מדובר בסך הכל בשביל פנוי המוביל לפתח ביתו, וזו לא עבירה או חזקה.
כוחות משטרה הוזעקו, גררים הוזמנו לפנות את כלי הרכב, אנשי הוצאה לפועל הצטרפו.
המחזה היה קצת מוזר ומביש.
כל כך הרבה כוחות, כל כך הרבה נשק וזכי אבארייה לבד עם אשתו ושתי בנותיו.
 המכונית נגררת מהשביל בשטח התחיל ויכוח: אנשי המנהל התעקשו לכסח את שביל האבנים, אנשי המשטרה חשבו שאין צורך והשטח לא נחשב תפוס. הויכוח נמשך כל שעות הבוקר.
היועצים המשפטיים נתנו הוראות ארוכות בטלפון - אלה של המשטרה חשבו שאין צורך לפרק את שביל האבנים ואילו אנשי המנהל התעקשו לפרק.
כל הניסיונות שלי לראות צו בית משפט ברור, שמדבר גם על שביל, לא צלחו.
אמרנו השטח היפואי הולך ומתייקר, החלק הפנוי הולך ומצטמק.
הביקוש גדל, כל מטר הפך להיות שווה הרבה כסף ואנחנו עוד רק בהתחלה, חכו.
 הריסת השביל בסוף הויכוח אנשי המנהל ניצחו - הוחלט לגלח את השביל. הרבה דמעות ובכי של בני משפחת אגבארייה, לא עזרו.
היה עצוב.
לרגע הרגשתי שאני לא נמצא ביפו אלא במקום אחר - לראות את הטרקטור מתקרב לאגבארייה בלי היסוס, הזכיר לי מקרה אחר שהסתיים רע, מקרה בו מדינת ישראל שילמה הרבה כספי פיצויים למשפחה בריטית.
שכחתי לומר מדובר באחד האזורים הכי מבוקשים - רחוב בת ים 6 ביפו, תודו - איזה שמות מקוריים - לא הרחק מרחוב שם הקדושים, קרוב לחוף הים.
|
מאת: אחמד משהראוי
