כמאה שוטרים, יס"מים, שוטרים רעולי פנים, נשק רב, גז מדמיע, רכבים של שירות בתי הסוהר, משאיות, שופלים, רכבי שטח, אופנוענים, גוררים, בלוני אוויר מצלמים מלמעלה, חפ"ק מיוחד שהוקם בלב הפרדס, עשרות כלי רכב משטרתיים, עשרות עובדי עירייה, מהנדסים,עובדי קבלן, צוותי צילום מקצועיים המתעדים כל צעד וכל מילה, וגם לאוכל דאגו - חבילות מזון ובקבוקי מים לצוותים.

הכול היה מוכן לשעת השין ואתמול בשעה 9:00 אחרי עלות השחר, ניתן האות והשוטרים הרעולים, אחרי שתצפתו שעות על הבית של מוסה דכה מבניינים סמוכים וראו שאין התקהלות, התפרצו לפתע לתוך הבתים, גם של מוסא גם של הוריו, עם נשקים ומסיכות על הפנים, ממש כמו בסרטים - סליחה - כמו בשכם, נטרלו את בני משפחת דכה ותוך דקות ניתן הסימן לכל השוטרים והכלים הכבדים להיכנס לשטח.

עשרות, אם לא מאות שוטרים, הקיפו את האזור והפכו אותו לסטרילי. אין יוצא ואין נכנס.

יס"מניקים שלא רצו לשמוע מילה מאף אחד, נעמדו בכל כניסה אפשרית ומנעו כל גישה למתחם ביתו של מוסא, כולל משני חברי מועצת העיר הערביים.

רק התערבותו של הממ"ר - יורם אוחיון, אפשרה את הגישה של נציגי הציבור.

 

ליוויתי אישית את המאמצים של מוסא דכה להציל את ביתו, כתבתי לראש העיר מכתב ארוך, אך בסופו של דבר לא הצלחנו למנוע את ההריסה.

יש להבין שעם כל ההכנות הנפשיות, לראות את הבית שלך נהרס לנגד עיניך זה דבר שאני לא מאחל לאויביי.

כל ההכנות הנפשיות לא מנעו מהזוג חולוד ומוסא מלהתמוטט.

 

שלא יהיה ספק - חוק צריך לקיים ואני בעד, אולם צריך להבין את המלכוד בו חיים כל המשפחות במתחם דכה.

אין לכל המתחם תכנית בניין עיר וזוג שרוצה לבנות היום ליד בני משפחתו במתחם, אין לו למי לפנות בעירייה.

לא בכדי בית המשפט המחוזי עצר את ההריסה.

העירייה לא ויתרה ופנתה לעליון.

היא אמנם השיגה את שלה, אולם אני בספק אם לטווח ארוך זו הייתה החלטה נכונה.

 

צריך להבין שאנחנו משתדלים לאורך כל השנים האחרונות לבנות סוג של מערכת אמון בין הממסד העירוני והתושבים.

אישית אני מקדיש לזה שעות רבות, אולם העירייה, עם הערעור שהיא הגישה ובסופו של דבר ההריסה שבוצעה, ופוגעת באמון הזה.

פסקי הדין של מוסא דכה במחוזי ובעליון, כמו שהם מאשימים את מוסא בבנייה בלתי חוקית, כך הם גם מפנים אצבע מאשימה כלפי העירייה ובעיניי זהו סוג של כתב אישום.

טוב תעשה העירייה ויפה שעה אחת קודם, אם תחליט לאן מועדות פניה בכל נושא הפרדס האחרון של יפו.

רצוי שהעירייה תכין תכניות ותעבוד על לוח זמנים מוגדר.

אני מבין שזה לא נושא קל ואפילו מסובך מאוד, אולם אי אפשר להסתתר יותר וצריך להתמודד עם הבעיה.

כולנו ראינו כיצד העירייה התמודדה היטב עם כל הנושא של מדרון הזבל. כתבנו ושיבחנו בעניין זה את כל מי שהחליט לעשות מעשה ולשנות מצב. במדרון הנושא לא היה פחות מסובך. זה נמשך שנים, התחיל בתהליך שיתוף ציבור והיום אין אחד שלא משבח.

כנ"ל לגבי פרדס דכה.

רון חולדאי חייב להחליט שהוא משנה את המצב הקיים.

צעד ראשון וקטן חייב להיות גם תהליך של שיתוף ציבור ובמקרה זה - משפחת דכה הגדולה.

אני מבין שהעירייה תאמר שבמקרה דכה, מדובר בשטח פרטי.

נכון הוא ובכל זאת חייבים לשנות את המצב הקיים.

 

צריך להבין שבמתחם דכה יש ייאוש מוחלט לגבי העתיד,אנשים חיים מהיום להיום.

ההרגשה שלי היא שמדובר בחצר האחורית, שנוח להרבה מאוד אנשים שהיא מוסתרת היטב על ידי העצים.

אמש הרסו בית בחצר האחורית הזו ופגעו באנשים שלא הותירו להם ברירה אחרת, כאשר רצו לבנות לעצמם בית על אדמתם.

אני מקווה ומאמין שטעות כזו לא תחזור שוב בעתיד.