‏שבת ‏25 ‏אוקטובר ‏2014
ענבר דקל שליו
פורטל יפו  קהילת יפו  שכונות יפו  יפו ד'  הבלתי משובצים
הבלתי משובצים
אבטלה וקשיים בלמידת השפה העברית הם רק חלק מהגורמים לנשירת הנוער האתיופי ממערכת החינוך בעיר. בקרן "אכפת" דואגים להחזיר אותם מחדש למסלול הלימודים
 מאת: אורלי בויום
‏יום שני ‏29 ‏נובמבר ‏2010. צילומים: אילוסטרציה
רוצים להשתלב
רוצים להשתלב

 
"נקודת מפגש" הוא סרט מצוין של הבמאי וודי אלן המתאר מערכת יחסים רומנטית וסבוכה בין שלושה אנשים. בהתאם לכך, "נקודת מפגש" ביפו משמשת כמוקד פעילות המחבר בין הנוער האתיופי, אנשי  קרן "אכפת" והמציאות הישראלית, משולש המקיים מערכת יחסים מורכבת ואופטימית.
  
"נקודת מפגש" הוא מועדון נוער הפועל במסגרת קרן "אכפת" ועוסק בקידום ילדים ונוער במצבי סיכון, שחלקם נשרו או עומדים בפני נשירה ממערכת החינוך הפורמאלי. 

המועדון מתמודד בעיקר עם נוער המתקשה להסתגל למסגרות נורמטיביות ומשמש כבית חם בו מתקיימות פעילויות, דרכן בני הנוער מקבלים כלים לפיתוח אישי ומימוש עצמי המאפשרים להם התבגרות תקינה והשתלבות בקהילה. חלק נכבד מבאי המועדון שייך לנוער האתיופי שהגיע ליפו רק בשנים האחרונות.
 
שייכות ואוזן קשבת
הקהילה האתיופית של יפו היא קהילה חדשה וקטנה ביחס לקהילות אחרות, שכן מרבית העולים האתיופים הגיעו ליפו בשנים האחרונות ויושבו בשכונות ג' וד'.

קסהון: "אצל רוב בני הנוער האתיופי היכולת להאמין בעצמך אינה מובנת מאליו. רובם עולים ללא רקע בחינוך פורמאלי ומוכנסים ישר לכיתה של 30-40 תלמידים, וצריכים ללמוד ישר איך להתמודד איתם למרות שהם לא ממש יודעים עברית וכישורי הלמידה שלהם עדיין בסיסיים"
"כיום יש בסביבות ה-200 משפחות וכ-100 בני נוער אתיופים ביפו בין גילאי 12-18", אומר רן ארביב המשמש, בין היתר, כרכז אזור יפו של "אכפת". ארביב עוסק בקידום נוער למעלה מ-40 שנה, מתוך הזדהות עם מצבו של הנוער ורצון לתרום ולשפר את יכולותיו. "אולי זה קשור לעובדה שגדלתי באור יהודה בצריפים ואוהלים, וכבר כשהייתי ילד נחשפתי למעשה לגנים של המצוקה וחיפוש אחר הכסף".

ארביב מספר כי אחת ממטרות המועדון היא להעניק לנוער האתיופי תחושה של שייכות ואוזן קשבת. "בנקודת מפגש מתקיימות פעילויות רבות, למשל חניכה אישית ועזרה בשיעורי הבית, חוגים, פעילות חברתית, סדנות בנושא של התמודדות עם החיים, תיאטרון קהילתי, קבוצת כדורגל וקבוצת מניעה של נוער שעובדים בשיתוף עם מדריך מעמותת אל-סם  ומדברים על מניעה וכישורי חיים".

"נוער על הכיפאק" (צילום: אילוסטרציה)
"נוער על הכיפאק" (צילום: אילוסטרציה)
מעבר לכך, כדי לאפשר לנוער האתיופי להיקלט בדרך הקלה ביותר, יש במועדון מדריך אתיופי שמלווה את הנערים ותומך בהם בשעות הקשות.
 
אדמסו קסהון שעלה לארץ ב-1990 הגיע ליפו לפני כחצי שנה ומאז הוא משמש כמדריך נוער ב"נקודת מפגש".

"לנוער האתיופי יש רצון ונחישות גדולה להיקלט בארץ, ללמוד, להשתלב ולהצליח. הבעיה היא שרובם עלו לארץ רק בשנים האחרונות ובאו ליפו היישר ממרכזי הקליטה, כשהעברית עדיין לא ממש 'יושבת' וזה יוצר קושי רב בתהליך הקליטה. בנוסף, ברוב המקרים דור ההורים אינו דובר עברית והנוער מוצא עצמו ללא עזרה בשיעורים ובתהליך הקליטה הקשה".

ארביב: "אולי זה קשור לעובדה שגדלתי באור יהודה בצריפים ואוהלים, וכבר כשהייתי ילד נחשפתי למעשה לגנים של המצוקה וחיפוש אחר הכסף"
קסהון מתאר נוער מאוד צנוע, שאפתן שברובו אמנם לומד במערכת החינוך הפורמאלית, אך עדיין נתקל בקשיים רבים. "אצל רוב בני הנוער האתיופי היכולת להאמין בעצמך אינה מובנת מאליו. רובם עולים ללא רקע בחינוך פורמאלי ומוכנסים ישר לכיתה של 30-40 תלמידים, וצריכים ללמוד ישר איך להתמודד איתם למרות שהם לא ממש יודעים עברית וכישורי הלמידה שלהם עדיין בסיסיים. בנוסף לכל זה, לחלקם יש בעיות כלכליות בבית ובעיות של אבטלה".
 
למה להדביק סטריאוטיפים?
הקשיים האלו מביאים לירידת המוטיבציה בקרב הנוער האתיופי שגם ככה נמצא בשלב הפכפך בחייו, שלב גיל ההתבגרות. כמענה למצוקה זו, ארביב בשיתוף עם "אכפת" פועלים רבות למניעת נשירתו של נוער אתיופי מבית הספר, ועוזרים לו להסתגל לשפה ולחיים במוסד הלימודי.

צנועים ושאפתנים (צילום: אילוסטרציה)
צנועים ושאפתנים (צילום: אילוסטרציה)
"צריך להבין שהאוכלוסייה עלתה מאזורים קשים באתיופיה ושבתוך זמן קצר יחסית מצפים מהם למעשה ללמוד שפה שונה לגמרי משפתם ולהסתגל לתרבות שונה ממה שהם הכירו באתיופיה. לכן, ב"אכפת" אנחנו מנסים למנוע את נשירתם מבית הספר כדי שלא יפלטו לרחוב ויקוטלגו תחת הטייטל הנורא של 'נוער בסיכון'".
 
ארביב מתנגד לכותרת הזאת, מכיוון שהיא יוצרת סטיגמה כלפי הנוער ועושה לו עוול מתמשך. לכן, הוא נלחם על החלפתו של "נוער בסיכון" לנוער "בלתי משובץ", שמשמעו נוער שפשוט נשר מבית הספר מכל מיני סיבות.

קסהון מחזק את ידיו של ארביב. "הנערים שהגיעו מאתיופיה בשנים האחרונות הם נוער על הכיפאק שעוד לא נשם את האוויר של הבעיות והצרות של יפו. הם עושים בגרויות, מנסים להתקדם ולכן במידה שתלמיד נתקל בקשיי קליטה בבית הספר, חבל לעשות לו 'רצח אופי' ולשים אותו תחת הסטיגמה 'נוער בסיכון'. הדבר החשוב הוא להעניק לו את התמיכה שהוא צריך ופשוט לעזור לו להיקלט ביפו".

תגיות:   נוער אתיופי ביפו   חינוך בלתי פורמלי ביפו   
תגובות  לכתבה זו 0 תגובות  
תגובה לכתבה
שלחו כתבה
הדפסת כתבה
קורס מדריכים צעירים, ריקודי בטן וכמובן כדורגל הם רק חלק מהפעילויות שמחכות לכם במרכז טובן בשכונת יפו ד'
    
כתבה תמונה             

לחצו על התאריך וקבלו את אירועי היום

? ? ? ? ? ? ?
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10
11
12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        
             
מתאריך עד תאריך
כתבו לנו |  תקנון האתר |  פרסמו אצלנו |  מפת אתר |  קישורים |  כתבים מובילים |