סוף על הקטינו
כתיבה ומשחק: עירית סופרן
בימוי ודרמטורגיה: חנה וזאנה גרינוולד

בחצר האחורית של בית הספר מול שיירות של נמלים מתוודה ילדה בת 10 על מה שאסור לספר. על הסכנה שרוחשת בין אבא לאמא...
הידיעה שמשהו לא בסדר מחלחלת לתודעה כמו הטילים של סאדאם חוסיין. 
ואפילו הניילון של החדר האטום בריח של אקונומיקה  לא מצליח להגן.
 "רציתי להגיד למורה תחיה שאני לא יכולה יותר שיש לי עכביש גדול ומפחיד שנועץ את האצבעות שלו עמוק בלב שלי ומשחרר רק לפעמים ואז שוב פעם נועץ. רציתי לספר לה הכל. ורציתי לבכות. אבל העיניים שלי היו נעוצות חזק חזק בתוך הנעליים האדומות שלי, ולא זזתי בכלל. 
היא ליטפה לי את כל היהושוע פרוע שהיה לי על הראש.. הורידה את הגומיה  שלה  ועשתה לי קוקו״.