‏יום חמישי ‏28 ‏מרץ ‏2024
יפו TV אירועים
 
יפו העתיקה
 
פורטל יפו  אירועים ביפו  האמיני יום יבוא
האמיני יום יבוא
האמיני יום יבוא-אבי יאיר
אבי יאיר/גלריה צדיק
אבי יאיר/גלריה צדיק
שתף |
 
האמיני יום יבוא – אבי יאיר
פתיחה: 30/03/17 בשעה 20:00 | נעילה: 30/04/17
אוצרת: חנה קומן
 
חמישי, ה-30.03.17 בשעה 20:00
נעילה: 30.04.17
שעות פעילות הגלריה:
ב-ה 11:00-17:00
ו 11:00-14:00
שמעון הצדיק 16, יפו
 
תחריטים ואובייקטים העוסקים בגעגוע לטופוגרפיה של גבול, עומדים במרכז תערוכתו של אבי יאיר.
ברושים, שיחי צבר, חמורים וגמלים- ממאפייני הנוף המזרח תיכוני- הם סמלים בהם משתמש אבי יאיר מזה שלושים שנה על מנת לתאר את געגועיו לתש"ח- תור הזהב של הציונות. זמן ומקום שניקזו אליהם השקפת עולם ליברלית, אמונה במוסריות האדם וחזון בנייתה של חברה ערכית. יאיר חש שהרחקנו לכת באין גבולות מוגדרים התוחמים שטח והתנהגות. במקבץ העבודות מן השנתיים האחרונות, משחזר יאיר את הגבולות שאבדו, בשרטוט קווי מתאר מחודשים בטכניקות שונות. 
ברושים ושיחי צבר, משמשים את האוכלוסייה העברית-ערבית כמסמני גבול מן הטבע, הגודרים ישובים, שטחי מרעה, שדות חרושים ובתי קברות. גבולות החיים והמוות מסומנים באופן דומה. יאיר משתמש בדמיון הזה, כדי לטשטש את השוני שבין העמים וגם כדי להציב גבול הכרחי בר קיימה ביניהם: שורף חמורי עץ קטנים מעץ זית ושותל על גבם ברושים ושיחי צבר.

הליכתם כעדר במיצב אחד, או כבודדים באחר, מהווה סמל לעמים הנושאים בסבל אותו גורל. בעבודה אחרת, יאיר יוצק ברושים מברונזה לשורה שברירית ובתחריטים רבים, ברושים נופלים מן השמים על גבי מפת הארץ.
יאיר משתמש במפות ארץ ישראל משנות החמישים, שמסומנים בה גבולות של מדינה צעירה קטנה ומבטיחה, כמצע בתחריטים, וכנושא בעבודות אחרות. כך למשל, בעבודה בשם "הקו הירוק"- שהיא חלון ראווה בה שוכבת מפת הארץ על צידה- גבולותיה ההיסטוריים מסומנים בפס ירוק זוהר, אורחת חמורים נושאת צברים חולפת לאורכה וניאון ירוק מבהיק את הסצנה.
האור הירוק, המסמן את קו הגבול ההיסטורי, מתחרז היטב עם המינרט הבוער של המסגדים בלילות.
פסיפס הדמויים המרובד, מלווה בפס קול טעון עת תיבות הנגינה שהתקין יאיר, משמיעות את המוסיקה ללא מילים של שלושת הפזמונים המיתולוגים המשויכים לתש"ח: האמיני יום יבוא, באב אל וואד, מעל פסגת הר הצופים. המילים הנעדרות, מאלצות את הצופה להשלימן בליבו.
מעל פסגת הר הצופים, שנכתב על ידי אביגדור המאירי ב-1928 והולחן על ידי סטניסלב מונישיקו, הוא שיר הלל לירושלים שיש בו בקשה: "האירי פניך לבנך", והבטחה: "מחרבותיך אבנך", שהם התנאים לאהבת המולדת.
באב אל וואד- שירו של חיים גורי, שהולחן על ידי שמואל פרשקו בשנת 1948 סמוך מאוד לשוך הקרבות על ירושלים, הוא מעין צוואה של הנופלים ומחויבותם של הנותרים שתופת המלחמה היא למען עתיד של שלום, עת כלניות ורקפות תפרחנה בהר ובמורד. גם כאן מהדהדת ההבטחה שהקרב שהפך את הנופלים והחיים למשפחה אחת, לא היה לשווא.
גם האמיני יום יבוא, שאת מילותיו כתב רפאל קלצ'קין ואת לחנו, מנשה בהרב בזמן מלחמת העצמאות ומהווה את שמה של התערוכה, מכיל את אותה תקווה לימים שיבואו אחרי תום הקרבות:
"אז אדע לקרב יש טעם, אף כי במחיר יקר מאוד, כדי שיום יבוא אי פעם, נוכל לנשום פה ולחיות."
 האמיני יום יבוא!
אבי יאיר מאוכזב, אבל עוד מאמין.

מקום האירוע:
שמעון הצדיק 16,יפו
טל: 054-5956981
יום שני
יום שלישי
יום רביעי
יום חמישי
יום שישי
מתאריך: 30/3/2017
עד תאריך: 30/4/2017
 
    
כתבה תמונה             

לחצו על התאריך וקבלו את אירועי היום

? ? ? ? ? ? ?
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10
11
12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        
             
מתאריך עד תאריך
כתבו לנו |  תקנון האתר |  פרסמו אצלנו |  מפת אתר |  קישורים |  כתבים מובילים |