אוצרת: חנה קומן

שעות פעילות הגלריה:

ב-ה 11:00-17:00

ו 11:00-14:00

 

בתערוכת ציורים וירטואוזית, מנסחת רינת פודיסוק-רייזנר את גרסתה לסיפורה של לילבס ילדת הקרקס.

על סמך צילומיה של חנה ריבקין בריק, המתעדים את חיי היומיום של ילדה בקרקס, טוותה אסטריד לינדגרן סיפור אישי  מאד על ילדה שבית הגידול שלה הוא זירת הרפתקאות בה משתתפות חיות טרף, פילים, סוסים, אנשים מעופפים, מוקיונים, מבוגרים וילדים.
הפער בין הצילומים לבין הטקסט, בו לילבס משמיעה את קולה ומתארת לקוראיה בפרוטרוט את חוויותיה, רצונותיה, עלבונותיה ושאיפותיה, מאפשר אמפתיה והזדהות עם דמות רחוקה בזמן ובמקום. לתוך הפער הזה יוצקת פודיסוק-רייזנר את תכניה. 

לילבס היא השראה, מטפורה וביוגרפיה אלטרנטיבית: היא ילדה גיבורה שחיה בחבורה סגורה הנעה ממקום למקום ורואה עולם. 
בעוד הילדים לועגים ליכולותיה ולשאיפותיה להיות הרוכבת המפורסמת ביותר בעולם, המבוגרים מעניקים לה תקוה, חבל קסמים ואימון. הדימוי המסיים את הסיפור, בו נראית לילבס הזערורית עומדת על גבו של סוס, ידיה פשוטות למעלה, למרגלותיה אביה המאמן והבטחה: "אני אהיה הרוכבת המפורסמת של הקרקס", עומד במרכז התערוכה.

על בד גדול במרכז הפריים: יחידה, אצילית, מורמת מעל ובלתי ניתנת להשגה, משרטטת פודיסוק-רייזנר את הפורטרט של דיאנה הרוכבת האגדית, מודל החיקוי של לילבס, בפשטות, חדות ורהיטות. הניגוד בין הסגנון המסוגף לבין מעמדה הרם של דיאנה בחייה של לילבס, הופך את הדימוי לנשגב ושובה לב. אותו דימוי, המופיע גם בעבודות קטנות על דפי חשבון עם שוליים רחבים לניסיונות ולבדיקת גבולות, על נייר קופי ובצבעי עפרון, הוא וריאציה סגנונית והמשך לדיאלוג של פודיסוק-רייזנר עם הילדות.

את החופש, ההעזה, המשחק, ההגזמה והפנטזיה המאפיינים את חיי הקרקס, מעתיקה פודיסוק-רייזנר אל בדי ענק בצבעי שמן זוהרים. דימוייה של ריבקין-בריק המצולמים בשחור לבן הופכים במטה קסם לדימויים משולחי רסן, בועטים ונוצצים. פודיסוק-רייזנר מתרחקת מהמקור אל הגוזמה והאבסורד, מדגישה את הפרת הסדר, העדר הגרביטציה, חוסר הדיוק, טשטוש הדמויות והעדר הפרספקטיבה ממש כפי שהקרקס סוחף את קהלו מן המציאות ובה בעת מציג אותה כהווייתה דרך משחקי הכוחות, האילוף, המתח, הפחד, הצחוק והשחרור.