פעם מזמן, בשנות ה-90 המוקדמות, הייתי מסתובבת המון בשוק הפשפשים וביפו בכלל; לא היה ערב בילוי בעיר שלא הסתיים בסמבוסק אצל אבולעפיה. בעת האחרונה התחלתי לחשוב ברצינות על רכישת דירה ביפו ואפילו השתתפתי במכרז על השטח ברח´ ניקנור (לא זכיתי..). ועכשיו קרה כל הסיפור עם ישורון ואני חוששת שמא הייתי פזיזה באהבתי לנופים ולסגנון, אולי לא בררתי מספיק כיצד זה באמת לגור ביפו.. אשמח לקבל תגובות מדיירי העיר. יום טוב לכולם.

שלום לאוהבת קודם כל, גם אני אוהב את יפו. נחמד לפגוש אנשים עם מכנה משותף, שלא לדבר על אהבה משותפת. לגבי הלית ישורון - מה שמסתמן כרגע, שהיא לא הותקפה באקראי. יש שם איזה ספור שכרגע לא ברור, ונמנעים לספר אותו לצבור. פה, בשכונה, מדברים על משהו שקשור אולי לבן שלה, אבל הכל בגדר ספקולציות פרועות. לגבי יפו - תראי, יש בעיה ביפו כרגע, מבחינת הבטחון האישי. הייתי אומר שזה יותר מטריד ממפחיד, אבל היו פריצות לרכבים ולבתים ויש הרגשה של אלימות מעל התקן. היו כבר תקופות כאלו ביפו והמשטרה הצליחה להרגיע את הדברים. הבעיה היא שעבריין זעיר לא עושה חשבון כשהוא פורץ, משום שגם אם ייתפס ישוחרר למחרת, ובסוף יעשו לו איחוד תיקים. בקצור - הבלגן כללי במדינה קצת יותר מורגש ביפו. אני בטוח שבטווח הבינוני רחוק דברים יסתדרו. כרגע מתארגן משמר שכונה של התושבים לסיורים מונעים. לגבי רכישת דירה ביפו - זה בדיוק הזמן לקנות, כשיפו אינה בשיאה והסטיגמה פורחת. כבר עולה העניין בנכסים ביפו, כפי שנוכחת לדעת במכרז שבו השתתפו עשרות מציעים והכפילו ושילשו את המחיר המבוקש. לחשוב צריך קצת קדימה, להבין שיש כרגע בעיה, לזכור שמצד שני יפו היא אזור חופשי מפגועים, והעיקר - לא לפחד כלל. בהצלחה אריה

במידת מה זה מרגיע לחשוב שההתקפה הנוראית הזו אינה מקרית או במסגרת שנאה ליהודים עשירים שגרים ביפו גרידא, כמו כולם גם אני מקווה שהפושע (מי שזה לא יהיה) יתפס ויענש במהרה והלית תבריא לחלוטין. אני גם מקבלת את דעתך באשר לעיתוי הקנייה, עכשיו כל שנותר הוא למצוא את הנכס המתאים.. ערב טוב.

לא קל אנשים למכור את ביתם, בו גרו, חלמו ואהבו. קשה לפרוט חלומות לכסף מזומן. על אחת כמה וכמה – כאשר מדובר בנכס לא סטנדרטי – סגנון בניה מיוחד, מיקום יוצא דופן או נוף ים חלומי מהחלון – בדיוק הדברים המאפיינים רבים מהבתים ביפו. למוכר יש הרגשה שלעולם לא יוכל למצוא נכס דומה ולכן הוא מנסה לתרגם הפסד זה לפיצוי כספי. תהפוכות המחירים שעברה יפו בעשר השנים האחרונות – למחירי השיא של אמצע שנות התשעים ומהם לשפל הנוכחי, מוסיפים לבלבולם של המוכרים. "לפני שבע שנים הציעו לי כך וכך וסירבתי" מספרים לי המוכרים בהתלהבות רבה ומסרבים להאמין שכיום שווה הנכס כחצי מאותה הצעה, שאין לדעת אם אכן היתה אמיתית גם אז. כדי שנכס יעבור ידיים לא מספיק לאתר קונה רציני. צריך גם מוכר נבון אשר הבשיל למכירה, מודע למצב השוק הנוכחי, יודע מה יעשה בתמורה ומוכן להמשיך הלאה בחייו. והיה ושני הצדדים מסכימים ביניהם, לא נותר אלא לקוות שעורכי הדין לא יגרמו לפיצוץ העיסקה. הנה, ערב ראש השנה, באוקטובר 2000, עמדה להיחתם עיסקת מכירה בשכונה המרונית ביפו. דירה בפרוייקט יוקרתי עמדה להחליף ידיים תמורת הסכום הפעוט של כשניים וחצי מליון דולר, אלא שהמוכר התלבט קשות. היתה לו הרגשה שיוכל לקבל הרבה יותר אם רק ימתין קמעא, שהוא עושה טובה לקונים בעצם המכירה, וכדי להוכיח להם זאת דרש עוד חמישים אלף דולר ברגע האחרון, שיישאר גם קצת לפיצוחים, אתם יודעים, ומשהו לשתיה קלה. זה היה השלב בו מאסו הקונים בעיסקה, סילקו ידיהם מהמוכר ומדירתו, ויומיים לאחר מכן פרצו מהומות אוקטובר ומחיר הנכס צנח באופן משמעותי. נשמע רע, נכון? ןבכן, יש גרוע מזה. לו לפחות נותרה הדירה. יש שהפסידו גם את דירתם: בתחילת שנות התשעים, התקיימו ביפו מכרזים לזכאים. כמה מבני גילי רכשו אז דירות, חלקן משופצות וחלקן הרוסות כדבעי. זוג צעיר אחד זכה בדירת גג בעג´מי, הרוסה לחלוטין אך צופה לים, ולה זכויות בניה לחצי קומה נוספת (ומרפסת). הפוטנציאל היה נפלא, אך המימוש? אין גרןע ממנו. במשך עשר שנים תמימות לא הצליחו השניים להגיע להסכמה עם שכניהם מלמטה, או עיריית תל אביב. הפקיעו להם שטח קטן והציעו פיצוי בתמורה, אך הם סירבו. הם לא היו מוכנים להתפשר עם אף אחד. לא ולא! הם לא יוותרו ולו כזרת. השנים חלפו להן והם המשיכו לגור בדירה קטנה וצפופה בתל אביב. דירת הגג המבטיחה הלכה והרקיבה על ראש שכניהם ובחורף מר אחד התמוטט חלק מהרצפה לדירה שמתחת, לכעסם הגדול של השכנים. צרותיהם של הזוג הלכו ונתעצמו מיום ליום: השכנים כעסו עליהם ודרשו פיצוי על הנזק, היתר בניה לא נראה באןפק. לעיריה נמאס מהם, נולדו ילדים וביתם האחר לא יכל להכיל יותר את המשפחה המורחבת, ותקוה לא נראתה באופק. והנה – נס! התגייסה המשפחה המורחבת וסייעה להם לרכוש דירה גדולה במודיעין. הם הזדרזר ופנו אלי כדי שאמכור את דירתם ביפו. שוב שיחק להם המזל. הגיע הקונה. הוסכם המחיר וישבו הצדדים לחתום על החוזה. אלא שאז התעקשו המוכרים לשמור לעצמם את זכות התביעה מול העירייה. התעקשה גם עורכת דינם ולא עזרו התחנונים. ויתעקשו, ויתעקשו, ויתעקשו! נפלה העיסקה. הלכו הקונים. חזר החורף. נזלו המים. כעסו השכנים. והנה, הפלא ופלא, לפני זמן מה חלפתי ברחוב, הבטתי הצידה, ומה רואה אנוכי? גולחו שרידי הקומה, נאטם גגם של השכנים ונעלמה דירתם של בני הזוג. הם לא מכרו, אז אין כסף והלכה גם הדירה, אך הם שמרו להם - כמה חכם, כמה טוב - את זכות התביעה!

ביום ראשון הקרוב 25.1.04 בשעה שש בערב במרכז עינב - מעל גן העיר אנו מזמינים את כל תושבי יפו שרוצים לשפר את מצב הבטחון ברחובות להצטרף אלינו לישיבת מועצה של עיריית תל אביב, בה נפגין על חוסר המעש של העיריה ושל חולדאי לעזור לנו ואף להתיחס אלינו. אנא העבירו את המסר לכל מי שאתם מכירים ביפו להתראות שם עמותת יפו יפת ימים

יפה היא יפו שלנו ומיוחדת – בנמל העתיק, בבתים המסוגננים ובאווירה בניחוח רב תרבותי ודתי. פעמוני כנסיות בימי א´, קריאות המואזין בעת ערב, טליתות בבוקר שבת. עיר מעורבת – יהודים וערבים באותה השכונה, באותו רחוב ודלת מול דלת. כמה יפה יכל להיות, וכמה חבל שלא תמיד כך. לפני ימים ספורים התעניין זוג נחמד בדירה להשכרה שפרסמתי. בעל הנכס, חוזר בתשובה אשר מילא כל פינה בביתו בספרי קודש, היה גאה מאד בהצגת דירתו כ"בית ערבי מסוגנן", אך לא הבין כיצד עולה בדעתי להציע לו שוכר ערבי. "הרבי לא מרשה לי, כתוב בתורה שאסור, ולמה בכלל שאני אגור ליד ערבים?" הוסיף בלי להניד עפעף, בשכנוע פנימי עמוק. הודעתי לו שלא נמשיך לטפל בדירתו יותר. "זוהי מדיניות חד משמעית של המשרד" הסברתי לו, נהנה לראות את פניו מתכרכמות. "אז איך אני אשכיר?" שאל אותי. "בקש מהרבי שלך שישכיר לך את הדירה" היתה התשובה. נושא הערבים-יהודים בארצנו טעון כל כך, עד שהוא גולש לחיי היום יום, לתוך השכונה, כפי שלא היה בעבר. אזורים הנחשבים "ערבים" יותר סובלים מהאטה בביקוש ומירידות מחיר נכבדות, לעומת שכונות "יהודיות" יותר. לפני מהומות אוקטובר 2000 היתה דווקא עג´מי, הערבית ברובה, שכונה מבוקשת מאד, ולכן ניתן להסביר את הרתיעה של היהודים מכניסה לשם, פשוט כפחד. האם יש רגליים לפחד הזה? האם יש לו הצדקה? מניסיוני – התשובה שלילית, חד וחלק. יחסי שכנות טובה חיים וקיימים ביפו בכל מקום, ללא קשר לדת ולאום. כל יפואי יכול להביא דוגמאות משלו. מובן שאין מדובר בגן שושנים אידיאלי, ואין להתכחש לבעיות פשיעה וחברה ביפו, אך הלוואי ויכלו הדברים בארץ כולה ליישר קו עם יפו, מבחינת יחסי שכנות. חישבו על חברון לרגע אחד... הרגשת קיפוח על רקע לאומי, עדתי או דתי, מתסכלת מאין כמוה ונחרטת בזיכרון הנפגע לזמן רב מאד. פגיעתה עמוקה וצורבת. אין לקבל אפליה שכזו ואל לנו לעבור עליה לסדר היום. על אחת כמה וכמה – ביפו. ואסיים בספור קטן: לפני שנים מספר, כאשר התמודד קהלני על ראשות העיר ת"א, נכחתי בכנס בחירות בעג´מי. בשלב השאלות, קם אחד הנוכחים, שניכר היה עליו שאינו רגיל לשאת דברים לפני קהל, אלא שהמילים בערו בתוכו: "בבנק בשדרות ירושלים יש שלט על החלון" אמר בקול רועד מהתרגשות וזעם "וכתוב בו שנותנים הלוואות רק ליהודים". רחש עבר בקהל. "לא יכול להיות" אמרו הכל בפליאה, אך האיש בשלו: "כתוב על השלט שלא נותנים משכנתא לערבים" התעקש. הס הושלך בקהל, מבטי אי אמון ופליאה התערבבו זה בזה. האמנם לכך הגיעו הדברים? לפתע קפץ מישהו בקהל, צחק וקרא: "משכנתא ללא ערבים, זה מה שכתוב בשלט, לא ללא ערבים". גל צחוק גדול אסף ושטף את כולם. חדי האוזן יכלו להבחין באנחת רווחה משותפת בין קולות הצחוק.

כמה שאלות: 1.האם יש למשהוא מידע על בית יורב ההולך ונבנה מול בית הקברות המוסלמי העתיק? (סוף רחוב קדם). 2. האם אי פעם קיים סיכוי שמישהוא יבנה בשטח בין הבנין לבין הים? (כלומר...על או במקום בית הקברות) 3. ככלל האם זה נראה כהשקעה כדאית?? תודה, תודה ותודה

צר לי, אך איננו מטפלים בפרוייקט זה, ולכן אין לי אינפורמציה עליו. בכל מקרה, הסבירות שתהיה בניה על גבי בית קברות - אפסית לדעתי. מבחינת המיקום - האזור נחשב לאזור לא מי יודע כמה, בעיקר עקב אוכלוסיה בעייתית הגרה ממש בצמוד. הדבר משליך על כדאיות ההשקעה. צר לי על מיעוט האיפורמציה. שאל את המוכרים עצמם, ואם לא תיענה אנסה לעזור. אריה

בבית יורב נותרה דירה אחת אחרונה. אם מעניין אותך תוכל לקבל פרטים ממיקי בטלפון 051-580656

היי לכולם, קודם כל אתר מקסים. אני מעוניינת לקנות דירה בפרויקט ה"רובע" ברחוב יפת, האם מישהו מכיר פרטים על הפרויקט ? היתרי בנייה וכו´ ? אשמח לשמוע על כל מידע בנושא. תודה ויום ניפלא לכולם. לימור

ומחר, אי"ה, גם תצא למכירה דירת גג דו מפלסית בנויה בפרוייקט. מספרה יהיה #250. אריה

והא אתה ממליף על הפרויקט בשלושה ביניינים שאמורים להיבנות בעוד שנה וחצי ? והאם לפי דעתך כדאי לקנות שם ? תודה

קודם כל, יש לפרוייקט משרד מכירות באתר: רח´ עמיעד 8 (פינת יפת 13) טל´: 1-800-80-20-10 התקשרי אליהם ותקבלי פרטים מלאים. האם כדאי לקנות שם? שאלה מורכבת. אני לא ממש למדתי את הפרוייקט לעומקו, בעיקר בגלל שהם משווקים אותו עצמאית. בגדול - מיקום לא רע. לגבי הדירות עצמן - גודל, חלוקה, כיווני אוויר והעיקר - תמורה לכסף, תצטרכי לבדוק ולהחליט בעצמך. את בהחלט מוזמנת להכין שעורי בית ולחזור עם נתונים ספציפיים, כדי שאביע עליהם דיעה. אריה

שלום למשתתפי הפורום אני מחפש דירת 2-3 חדרים (לזוג) ביפו עד 700$ חשוב שיהיה חניה בסביבה ואזור נחמד המלצות בבקשה

אזור שוק הפשפשים. רחוב למרטין והסביבה. בדרך כלל לא תקבל נוף לים עם דירה איכותית, במחיר הזה. אריה

חברים יקרים. נתבקשתי לכתוב לעיתון המקומי כחמש מאות מילה בנושא נדל"ן ביפו, על בסיס מדור קבוע. להלן הכתבה הראשונה, להנאתכם: השתגעת לקנות ביפו?? מכירים את המשפט הזה? בדרך כלל הוא מלווה במצח מקומט, גבינים בגובה רב וכפות ידיים פשוקות הנשלחות קדימה: "השתגעת לגור ביפו?". הדובר באמת שאינו מצליח להבין מה גורם לאדם סביר מין הישוב, שגדל בתל אביב/ראשון/ירושלים, או בכל מקום רגיל אחר, לשים את נפשו בכפו ולהשקיע את מעט כספו וחסכונות הוריו דווקא ביפו. "הרי יש שם המון פשע" יגידו ויוסיפו "זה לא מקום לגדל ילדים, יש הרבה סמים וכל כך מלוכלך שם". לפחות אחת לשבוע אני נוכח באפיזודה בה הורים נגררים על ידי ילדיהם הנלהבים לראות את הבית שברצונם לרכוש ביפו. אני יכול לזהות אותם עוד בדלת המשרד. שפת הגוף שלהם משדרת התנגדות חד משמעית לסביבה. רגליהם מוליכות אותם קדימה כקפואי שד. מרגע הפגישה הם רק מחפשים כיצד להיחלץ מצרה זו ולשכן את ילדיהם בקופסא בטוחה במיקום מהוגן. בכל מקום אחר, רק לא ביפו. האמת היא שסיבות לגישה זו לא תחסרנה, במהלך הסיור בנכס. זה יכול להיות טיח הבניין המתקלף עד העצם, האשפה שבחצר ובחדר המדרגות, שכנים היושבים על המדרכה ומתעניינים במבקרים או אפילו תרנגולת החומקת במרוצה בין רגליהם בקול קרקור רם, שלא לדבר על כך שמכוניתם נפרצה בפעם האחרונה שבאו לאכול במסעדה ביפו, לפני חמש שנים ומאז הם אינם מדרימים מכיכר השעון, אלא במקרה של פיקוח נפש ממשי. הדימוי של יפו, ומחירי הנדל"ן בה בהתאמה, נמצאים בנקודת שפל, ללא ספק. בעבר הלא רחוק, באמצע שנות התשעים, היתה יפו חמה מבחינת הנדל"ן. לא סתם חמה - רותחת. מחירי השכירות והקניה הרקיעו שחקים. שכונת עג´מי נחשבה ללהיט ואפילו בית קטן בן שישים מ"ר וגלריה, ללא נוף וללא זכויות בניה, אי שם בשכונה, נחטף תמורת 300,000$ טבין ותקלין, סכום הנשמע דמיוני לחלוטין, בימים טרופים אלו. אז גם יצאו לדרך כל הפרוייקטים היוקרתיים בעלי השמות היצירתיים, אשר שווקו ברמת מחירים גבוהה במיוחד, ובתחילת הדרך אף רשמו מכירות יפות. המיקום ליד הים, האווירה המיוחדת והצבעונית, סגנון ייחודי בבתים והרגשה של כפר באמצע העיר, הריצו לקוחות רבים ליפו, לקניה ולשכירות. מדורי הנדל"ן בעיתונים מלאו בכתבות ענק על יפו היוקרתית. מהומות אוקטובר 2000 זעזעו את יפו. במשך שלושה חודשים כמעט ולא באו לקוחות מחוץ ליפו לבתי העסק ומקומות הבילוי. שוק הנדל"ן ספג את המכה הקשה ביותר, ולאורך זמן. המחירים התרסקו למחציתם ואף פחות, בהתאם למיקום, במהלך התקופה שעברה מאז. המכירות קפאו, פרוייקטים נעצרו או התפרקו כלכלית והחליפו ידיים במחירי הפסד כואבים. יפו חזרה לדימוי של פעם - מקום שרצוי לא לחיות בו. השאלה "השתגעת לקנות ביפו?" נשמעה שוב, בתכיפות מדאיגה. עקומת מחירי הנכסים ביפו צנחה הרבה מתחת לירידת מחירי הנדל"ן בכל הארץ. אך לא הכל שחור. החדשות הטובות הן שלאחרונה נפסקה ירידת המחירים ביפו. מסתמן ביקוש הולך וגדל לנכסים למגורים, לרכישה ולשכירות. מתבצעות עסקאות בכל טווח המחירים, כולל בנכסים יקרים מאד. הירושלמים שוב מחפשים לגור ביפו, המזכירה להם במידה רבה את העיר שבאו ממנה. התל אביבים מוצאים בה חלופה אטרקטיבית לדירות צפופות במחירים מופקעים, בתוך העיר. התמורה למחיר גבוהה מאד. היפואים חשים זאת ראשונים, וקונים בעצמם נכסים ביפו. זו המגמה הברורה ביותר – יפואים קונים ביפו. שוכרים עוברים לדירות משלהם, אחרים משפרים דיור, לא מעט קונים להשקעה. יש הרגשה שבתוך זמן קצר, במיוחד עם פתיחת המרכז האקדמי החדש, תבוא עדנה ליפו. המחירים שוב יעלו. אחרי הכל, הים עדיין אותו הים, הרגשת הכפר קיימת גם קיימת והייחוד של הבתים והשכונה שרד את כל תהפוכות השנים. ייתכן ובקרוב אף נתחיל לשמוע משפט אחר, שכמעט ולא נשמע לאחרונה: "יפו? אני מת לגור שם, אבל נורא יקר".

האם אנו גרים באותו יפו?

אינני יודע. מה גרם לך לשאול? אריה

הי אריה, אני נכנסת לאתר מדי פעם ומאוד נהנית ממנו, אבל יש לי בעיה ואולי היא לא רק שלי: אני לא יכולה לראות את התמונות של הדירות ואת כל הפירוט עליהן, ובכלל - כל ה"סרגל" של האפשרויות חסר לי אם אני רוצה לראות את זה בעברית. באנגלית, לעומת זאת, הכל בסדר. אבל מה לעשות שהאנגלית שלי נתקעה עם גבי ודבי במנהרת הזמן, אי שם באמצע שנות השמונים? לטיפולך המהיר אודה, או לפחות לבדיקה מעמיקה של הנושא הכאוב. חן חן ושבת שלום.

מתוסכלת יקרה אכן, אין הדבר תקין - שאינך יכולה לראות את כפתורי הניווט והתמונות, בעיקר לאחר השדרוג האחרון שכל מטרתו היתה להקל על הגלישה. אם את גולשת ממחשב מקינטוש, הבעיה מוכרת והפתרון טרם נמצא. במידה ומדובר בפי.סי. ייתכן והתוכנת הפלאש שלך אינה מעודכנת. נסי להוריד ולעדכן בכתובת הבאה: http://www.macromedia.com/shockwave/download/download.cgi?P1_Prod_Version=ShockwaveFlash אשמח לשמוע אם זה עזר. אריה

העליתי היום, נלהב מצד אחד ומצפה מצד שני לתגובות, את דירת הדופלקס בבת ים, גבול יפו (#236). כצפוי, התגובות ממנויי היקרים, לא איחרו להגיע. אז קודם כל, ככה אני אוהב אתכם. בדיוק. אני אוהב לשמוע דעות מגוונות. אני שמח שיש לכם מה לומר. Look at the parents leaving room (and forget the fact that it is in BatYam while you are looking) ותודה למאזינה לילך... למרות לשתי שגיעות כתיב קלות, עולה מהפניה בברור האכזבה: למה דווקא בבת-ים? וקל להבין את האכזבה הזו כי הנוף, תסכימו איתי - פשוט עוצר נשימה! ביומיים האחרונים נהגתי למציג את התמונה של הנוף לבאי המשרד, ולעקוב אחרי התגובות. זה מדליק: העיניים נפערות והפה נפתח לומר משהו כמו "וואווו" לסוגיו. המבט קופץ מייד למחיר, ומשם עולה לכותרת ופוגש את המילה "בת-ים", במילעיל כמובן. המוזיקה נעצרת בחריקה, המבט החולמני מתחלף באכזבה. "אה, בבת-ים" הם מסכמים את הנושא ועוברים הלאה. לי דווקא הבעיה יותר עם המבנה. בינינו - סגנון הבניה לא ממש עושה לי את זה. מצד שני, בשביל מה יש מעצבי פנים חלומיים? הים הזה חודר לעיניים באורח בלתי נסלח. הוא פשוט יפה עד קישט. מושלם כמעט. צריך לזכור שגרים בפנים ומסתכלים החוצה. למה מהילטון ירושלים הנוף היפה ביותר? כי לא רואים את ההילטון. עם כזה נוף, צריך לגור גבוה גבוה, ורק להכין את המסגרת בשבילו. יש אפילו שכן שעשה זאת, בזמן שאחרים מתעלמים ועוברים הלאה. הוא מכר את הפנטהאוז שלו בפרוייקט הצדף ביפו (האנטי תזה לבת-ים), כדי לעצב בצורה מדהימה ולגור בפנטהאוז הסמוך. האמינו לי שאם הייתי חורג ממינהגי הדיסקרטי (מה שלא עומד להתרחש), ומספר לכם בכמה מכר את הפנטהאוז שלו אצלי בשכונה, הייתם מבינים שאולי ההסטוריה חוזרת על עצמה. חזרה לימים שעוד לא היו ביפו את פרוייקט הצדף, אנדרומדה, חצרות יפו, הרובע ושאר השכונות החדשות. לפני כ13 שנה, אפילו קצת פחות. בדיוק כך דיברו איתי אז, כשקניתי לי בית הרוס ברחוב השחף, אי שם בלב השכונה המרונית. צחקו עלי. צודקים... שלושים אלף דולר באמת היו סכום גבוה עבור מבנה הרוס ביפו. "יפו? מה, אתה מתכוון לגור שם?" כן. וכך הווה. אז מה אתם להגיד על בת-ים (מורדות צפוניים)? אריה

זה המקום ההוא בסוף העולם? באמת התלהבנו כשראינו את הנוף, אבל יש לנו מעצורים בעניין בת ים. אני אישית אתבייש להגיד שאני גרה בבת-ים. זאת האמת. גם הבנין לא נראה לי. חוץ מזה דוקא הכל מאד אטרקטיבי בעיני. אולי אם מישהו ישכנע אותי אחשוב על כך שנית.

אני בכלל לא הייתי פוסל דירה כזו, גם בגבול בת ים. הלוואי שהיה לי כסף לקנות אותה...

כשאין כסף, הכל נראה מעניין. השאלה היא אם היה לך את הכסף היית בוחר לקנות דווקא את הדירה הזאת?

וזאת עד למהפך הבא. רישמו לפניכם שאני אמרתי בחודש נובמבר 2003 שתוך כמה שנים צפון בת ים ממריא. אריה

ברחוב קדם יש את מסעדת "ראוף ואתינה". תגיד ש"אחי" שלח אותך. אם תספר שיש למישהו מהנוכחים יום הולדת, גם יפתיעו אותך בעוגה (ירוקה) עם נרות ומוזיקה בשלוש שפות. אוכל מצוין, מטבח מצוחצח להפליא. הסוכה הלבנה - מקום שפעם היה נפילה אבל חזר לעצמו, ובגדול. ממש מול ראוף ואתינה. שני המקומות נמצאים בערך באמצע רחוב קדם. אם מישהו רוצה להמליץ על מקום נוסף - בבקשה. אריה

מסעדת יונס בתדמית חדשה מבחר דגים טריים ובטעם שלא הכרתם ומבחר סלטים מהממים תוצרת עצמית ומה עם המאכלים הלבנוניים שיד מלמעלה ריחפה עליהם טאבו מולק ופינוקי ימי הולדת ושירות הכי אחי שיששששש כדאי להגיע ולבקש את שוק הכבש וגר עם אורז או דניס ברוטב יונס על גחלים

ברצוני להזמין אתכם לישיבה הכללית הנערכת מידי שנה של עמותת יפו יפת ימים הישיבה תערך בתאריך 30/10/03 בשעה 20:30 בתאטרון הסמטה ברח´ מזל דגים 8 יפו העתיקה. באסיפה אנו מדווחים על השגי העמותה בשנה שחלפה מעלים בעיות ובוחרים נציגים לוועדות השונות חברים חדשים שמעונינים להעלות נושאים מוזמנים להעביר לאתר העמותה amutat_yaffo_y_y@hotmail.com נשמח לראותכם ספי

ומטעם מי?

בימים אלו ממש מתחילים ללמוד 700 סטודנטים בשלוחה של מכללת ת"א הבניין הראשון למדעי החברה, מדעי המחשב ועוד תחום שכרגע פרח מזכרוני. המכללה הוקמה לאחר שנים של לחץ מצד תושבים בעיקר עמותת יפו יפת ימים על הגורמים בעירייה לגבי בניין אייזנברג הנטוש ברח´ עזה ועל הצורך למשוך סטודנטים ליפו על מנת למשוך דם חדש לאזור. כאמור השלב הראשון הושלם בשלב השני אמורים לסיים את פירוק השלד הישן ובניית קמפוס נוסף ומעונות סטודנטים.

מטפלת לילדים מכ -חצי שנה ומעלה מיקום יפו צפון שעות:8:00-16:00 ימים:א´ - ה´ מתחילה בספטמבר הקרוב הראשונים זוכים כל טוב ובשורות טובות טלי טל´:6837507

טלי שלום, בקש לטיפול בילדים צרי קשר דרך האיימל, אני גרה ב"יפו צפון".

לאריה שלום! האם יש לך את הטלפון של המשלמה?

5128403 שארית ישראל 35, יפו מנהל המישלמה ליפו מר דרור אמיר. האתר של עיריית תל אביב מופיע ב"קישורים". אתר מצוין. יש בו עמוד של המישלמה ליפו. אריה