התפתחותה של יפו במהלך העשור האחרון, הבשילה לתנופה בנדל"ן, בעיקר במהלך השנתיים האחרונות.

יפו, שנחשבה מאז ומתמיד למקום של הרפתקנים, חלוצים המוכנים לחרף את נפשם בתמורה למגורים במבנים אקזוטיים א-לה-דן בן אמוץ והבוגנביליות, הפכה למוקד השקעה אטרקטיבי ומועדף, במהלך הסתערות המשקיעים הגדולה על שוק הנדל"ן, סביב מחצית שנת 2009.

אזרחים נואשים, שצפו בעיניים כלות בריביות האפסיות שבחסכונותיהם, משכו את כספם, הצטרפו לטור הצועדים בסך בעקבות חלילני קבוצות הרכישה, וקנו ביפו מכל הבא ליד, בבולמוס מעורב בחרדת העדר ש "בסוף רק לי לא יישאר".

המחירים ביפו זינקו כלפי מעלה, אפילו בהשוואה לתל אביב השכנה וספור התפתחותה המטאורית של יפו הפך לאייטם של קבע בתקשורת, על כל אפיקיה – עיתונות, אינטרנט וטלוויזיה.

 

ובאמת, אי אפשר היה לטעות במהפך הכל כך ברור ומשמעותי, שהלך וקרם עור וגידים, כמעט בסגנון סינדרלה.

כי כפי ששלד בית דירות מטפס במהירות לאחר סיום עבודות ביסוס הקרקע, החפירות, הדיפונים והאיטומים שמאחורי הגדר, כך פרחה יפו הנגלית לעין, לאחר עשור של השקעה בתשתיות.

 

לפתע התגלו לעיני התיירים שבאו לבקר, כמעט בבת אחת - גנים וגינות חדשים בכל מקום, פארק מדרון יפו הענק והמרהיב, נמל יפו ההופך לשכיית חמדה, המכללה האקדמית של תל אביב יפו על אלפי הסטודנטים שבה, שוק הפשפשים הומה האדם, ככר השעון עטורת פרחים ועוד ועוד.

 

עשרות פרויקטים קלטו אוכלוסיה צעירה ודעתנית, אם רוכשים ואם שוכרים, שהחלו לבקש לעצמם שירותים חדשים.

בזכות ובזכות המוני העולים לרגל לאירועי החוצות המושקעים – פשפשוק, לילות יפו ועוד, יש פתאום מזון אורגני ביפו, יש סושי, נוצר ביקוש ער לגני ילדים, לקונדיטוריות איכותיות ולבתי קפה מגניבים, מעצבי אופנה מחפשים נמרצות לפתוח מקום לעצמם, ובכל פינה צצים עסקים עם אוריינטציה "אשכנזית", המפתיעים שוב ושוב את זקני יפו בהתפשטותם המהירה.

 

שיינקין שלח ראשי חץ מכוונים ליפו והביא מהפך בתחום שנותר מנומנם מאד, גם במהלך גלי הביקוש הקודמים שעברו על יפו - תחום הנכסים העסקיים.

במהלך השנה האחרונה נוצר ביקוש הולך וגדל לנכסים מסחריים, בעיקר במקומות שעברו ועוברים עדיין פיתוח מסיבי כגון שוק הפשפשים, ככר השעון ומתחם נגה.

נראה כי כמות בתי הקפה והמסעדות שנפתחו ביפו בזמן האחרון, גדולה בהרבה מסכום כל אלו שהיו בה עד אז.

העיר הפכה להיות מוקד משיכה לוהט לעסקים, ואם כי עדיין מדובר על מוקדים מסוימים ולא באמירה גורפת, הרי שבהתנפלות על מקומות מסחר ביפו, אנו מסמנים תופעה חדשה באמת.

 

חווינו גם ראינו מספר גלי ביקושים למגורים במהלך חמש עשרה השנים האחרונות ביפו, אך הם נותרו בתחום המגורים בלבד.

המסחר ביפו נשאר תמיד על תקן "האחות הפחות מוצלחת", כשהעסקים ממשיכים למחזר את מתכון הגלריה לאמנות, חומוס איכותי, דגים ואוכל מזרחי בעסקת חבילה, גלידה ובורקס בולגרים, פיתות בפסח ובקלוואה בחורף, קפה ערבי ומכולות פתוחות בשבת (כשבתל אביב עוד לא היה מענה לצורך זה), נרגילות ופחמים, תיקון פנצ'רים בשבתות ועוד כהנה וכהנה.

מחירי חנויות למיניהן, לשכירות ולמכירה, לא הצליחו להמריא, עד לפני פחות משנה.

 

אך כשזה קרה סוף סוף, הזינוק בביקוש היה אדיר ומהיר.

חנויות בשוק הפשפשים נחטפות במהירות שיא, כנ"ל במתחם השעון.

יפו הפכה פתאום לטרנד החם לעסקים איכותיים, חכמים ושובבים, שהמיקום החדש-ישן מרגש אותם.

ההרגשה היא שיש ביקוש מקומי חדש וער כמעט לכל עסק שייפתח ביפו, בנוסף לתיירות הגואה, הרבה בזכות המיקום הייחודי, ויחד עם יחס תמורה למחיר, שעדיין נוח יחסית לתל אביב, מדובר בחבילה אטרקטיבית.

 

אך עדיין, לא כל יפו לוקחת חלק בחגיגה.

כולם רוצים להיות חלק משיירת החלוצים, הצועדת לה בבטחה לצפון יפו, אך השורות מדלדלות להפתיע בואכה מרכז רחוב יפת ושדרות ירושלים, שלא לדבר על דרום יפו.

ולמה עדיין לא הגיע הביקוש גם עד לשם?

כנראה שקשה לציבור לדמיין את שדרות ירושלים מטופחת ויפה, כאשר תעבור שם הרכבת הקלה, יום אחד, לא ברור מתי -  יש כאלו הטוענים שלפניה ירכב איש  מלכותי קשיש, לבוש בזקן ארוך ורכוב על חמור לבן - אבל אני משוכנע ובטוח שיבוא היום וכולנו נחזה בעיניים כלות ברכבת הקלה - הסיבה לפקקים הנוראים בהם מאבדים תושבי יפו את שפיותם חדשות לבקרים - שטה מעדנות על פסיה לאורך השדירה.

לדעתי, שדרות ירושלים מרכז תהיינה ההפתעה הבאה של יפו, ובתוך שנים ספורות.

כך יהיה בעולם המסחר היפואי, המתעורר למציאות חדשה.

 

ובינתיים, מצד שני, מוכרי הדירות למיניהן שחוו ביקוש ער ויציב לאורך התקופה האחרונה, איך לומר, תפסו קצת תחת, סליחה על השפה.

כל בעל חורבה דלה, בבניין מתקלף חסר הוד והדר, במיקום נכחד ומפחיד, משוכנע שהוא הבעלים בר המזל של מכרה זהב אקזוטי בעיר העתיד שלחוף הנמל ודורש סכומים שקרא בעיתון שמבקשים על בית בדיוק כמו שלו, ולא ממש משנה לו ששם היה מדובר במיקום צופה לים, בשכונת יוקרה יפואית מכובדת ורבת ביקוש.

לא רק זאת, אלא שהוא עוד מתווכח, מנסה לשכנע אותך שמה זה משנה, כל כך קשה ללכת חמש דקות כדי לראות ים? ואפשר לשפץ את חדר המדרגות המזעזע וחזית הבניין הקלופה, כן, ממש לא בעיה, אז מה אם השכנים לא ממש בעניין ומעדיפים לבלות את זמנם בעיקר בטיווח אשפה אל גגון המטבח שלך? שים גגון מעל גגון.

 

 בקיצור – המוכרים - בחלקם, הגביהו עוף על כנפי פרשנותם למושג "יפו המתפתחת" והותירו את הקונים מאחור, אלא כיום, אלו מניחים להם להפליג אל רף המחיר הבא, אבל הפעם – בטיסת סולו.

הם החליטו שלא לקנות כל דבר, העיקר שיהיה ביפו, והם צודקים.

 

אין סיבה לשלם מחיר גבוה בעבור נכס שאינו מגלם בתמורה ערך יפואי מוסף – מבנה ייחודי, נוף, מיקום מועדף, רק בגלל שבסוף כתובת הדואר שלו מופיעה המילה - יפו.

זמני המכירה של חלק מנכסי המגורים מתארכים כעת באופן משמעותי, כאשר המחיר המבוקש מופקע, להפתעתם המודאגת של המוכרים הנלהבים.

המשקיעים ומשפרי הדיור עדיין חושקים ביפו, בהחלט כן, אך לא בכל מחיר ולא עבור כל נכס.

 

לפיכך, לא אתפלא לראות ירידות מחירים קלות בזמן הקרוב, וגם אם לא נראה מחירי מבצע בטווח המיידי, אלא התייצבות בלבד, לפחות נתחיל לפגוש במוכרים בטוחים קצת פחות בעצמם, המוכנים לתמחור הגיוני יותר ותנאי עסקה נוחים, וטוב שכך.

 

ולכם, הממשיכים לשאוף ולהשקיע ביפו, אני עדיין ממשיך ואומר שהמקום הנכון להשקעה, כאשר אלמנט ההשקעה הוא השיקול מוביל היחיד או העיקרי, היה ונשאר ביפו – חפש לקנות היכן שלא היית רוצה לגור כרגע.

עליית הערך במיקום נחות, לאור ההתפתחויות העתידיות ביפו, תהיה הגבוהה ביותר, ולו במחיר של תשואה נמוכה מעט בתחילה.

חשבו על כך – גישה זו הוכיחה את עצמה היטב ביפו.

 

ואחרי שתיקנו אתם משהו להשקעה, אל תגזימו לשום כיוון.

רוצים למכור? להשכיר?

היו מעט צנועים בדרישותיכם, שמרו על ראש צלול, זכרו את העומד מצדה השני של העסקה ושננו תמיד את המשפט האלמותי:

חזיר קטן – אוכל מעט,

חזיר גדול – אוכלים אותו...