מה אנו מצפים משיר אם לא להזכיר תקופות נעימות, טעמים ישנים ולייצר לנו רגע אחד בודד שהוא שלנו, משהו שיסחוף אותנו מעבר למציאות היומיומית.

  יום חמישי בערב, התלבשנו יפה, נתנו נשיקת לילה טוב לשני הזאטוטים ויצאנו.

יצאנו לטעום שוב מחיי הלילה שנהיו כה זרים לנו...

מיקום: קפה יפו – עולי ציון 11 – יפו.

כשהדלת נפתחה, תחושה של נעימות חמימה עטפה אותנו.
אינטימי אך לא צפוף (אם כי ישבנו אולי בסמיכות מוגזמת לשולחן אחר), אור אדום עמום, אך לא חשוך.

חלל מעוצב לא מאיים, ובעיקר סועדים רבים ומגוונים.

האוכל המוגש כשר, התפריט מגוון ולא בנאלי, המחירים סבירים עד גבוהים.

 

כחולת צליאק מזה כחמש שנים, אני נוטה שלא לכתת רגלי למסעדות שלא מודעות למגבלותיי.

אני מחויבת בדיאטה נטולת גלוטן  - בלי סטיות - זה לא ייגמר רק בעודף קלוריות... 

לא נעים להציק למלצר עם שאלות אינספור ותהיות לגבי כל מנה, או פשוט לדרוש לדבר עם השף, אך המצב מחייב...
בקפה יפו, המפגש הראשון עם אחת המלצריות לא נראה מבטיח, למרות שיחה טלפונית טרם בואי.
היא בקשה הסבר: "מה זה אומר נטול גלוטן?"... אולם מאותו הרגע לא נדרשתי להסברים נוספים, ניתנה לי התחושה כי אני בידיים טובות.
שאר המלצרים שניגשו היו מלאי מרץ, ניכר כי הם נהנים ממקום עבודתם ומעצם שהותם במשמרת - מרענן...

 

האוכל הגיע אחרי זמן המתנה סביר ביותר והמנות הוגשו באופן דקורטיבי ומגרה.

בחרתי בפילה סלומון עשוי בתנור עם רוטב חרדל ועשבי תיבול, איתו שתי תוספות:

סלט ירוק מתובל היטב, מעוטר בגמבה ולצידו תפוח אדמה אפוי בשמנת פיקנטית.
הדג טעים, קריספי בקצוות ובעיקר לא התרכך מהרוטב.

בן זוגי הזמין טוסטונים צרובים על לבנים, מעליהם סלט עגבניות מתובל בפירורי פרמז'ן כמתאבן, והמשיך לפיצת בצק דק עם חצילים, מוצרלה, גבינת פטה וחצילים קלויים - הפיצות שנקראות "פיצות רוני" ומאופיינות בהעדר רוטב עגבניות.
רק אוכל לומר שלא היה צריך הרבה בשביל להבין שהטוסטונים והפיצה נהדרים. כמעט ולא נותר כלום על המגש, שבמפתיע דמה למגש פיצה משפחתית במימדיו.
בן זוגי הודה כי התענג על כל ביס, אני יכולה רק לחלום על נתח בצק...

הרטבנו את גרוננו בכוסות יין לבן – ריזלינג, שהוגשו צוננות ומזמינות.

 

באופן כמעט שיטתי, כל מקום אליו אני מזדמנת עני בקינוחים שאינם מכילים גלוטן ואילו הפעם נכונה לי הפתעה מרעננת. קפה יפו ידוע גם בגלידות- רובן אינן מכילות גלוטן.
פרט לגלידות היו קינוחים נוספים, ביניהם הזמנו פבלובה שהגיעה עם גלידת יוגורט ופירות יער, המרנג היה מענג והגלידה נדירה באיכותה.
לצד זה הזמנו גם דואט קרם בורלה טעים בטעמים וניל וקפה.

 

מעבר למזלג שלא נח כי הכול היה טעים, דקורטיבי ומזמין, לא יכולתי להוריד את העיניים מהקהל המגוון. כתל אביבית מבטן ולידה זה לא שגרתי מבחינתי לראות במקום אחד קהל מדתות שונות ומגזרים שונים. זה בוודאי תרם מבחינתי לאווירה שהמקום מצליח לייצר.
מעבר לכך ההופעה, כוננית הספרים הקטנה, השירות הנעים ובעיקר האוכל הטעים - בהחלט נוסכים בי את התחושה כי אני רוצה להגיע לקפה יפו בשנית ולהזמין איתי את כל חולי הצליאק.

ביני לבין עצמי החלטתי שקפה יפו הזכיר לי תקופה נעימה- לפני ההורות,

קפה יפו העניק לי טעם ישן מחיים בלי מחויבויות.

קפה יפו ייצר לי בהחלט את אותו רגע בודד, רק שלי ושל אהובי, שם, על אותו שולחן,

ממלאים את הבטן עם תחושות נעימות, והרבה אנרגיות חיוביות לשבוע חדש.

לפרטים מלאים על קפה יפו – לחצו כאן.
להופעות בקפה יפו – לחצו כאן.