|
בהרבה חן כישרון והומור - גם עצמי, מפיח צוות שחקנים, בבימויו המקסים של נורמן עיסא, חיים באגדות הקסומות שרובנו גדלנו עליהן, מתוך סיפורי אלף לילה ולילה.
ההפקה המשותפת לתיאטרון הבימה ולתיאטרון הערבי - עברי מתהדרת בקאסט משותף ומתבססת על טכניקות של תיאטרון סיפור, תיאטרון פיסי ומוסיקה ערבית ומערבית.
| התפאורה דלה - אך יצירתית מאוד והשחקנים עושים שימוש בגופם ובקולם, כדי ליצור ולברוא בדמיוננו את החסר - הסנדלר משתמש בשערה של אחת השחקניות לדמות חוט לתפירת נעליים, מצנפת מופשלת על הפנים מדמה שחקנית לסוס צוהל, אמרת שמלתה היא זנב מיטלטל ופיתול גוף הופך את השחקן לכד. |
למי שהספיק לשכוח: סיפור המסגרת מספר על מלך, אשר בעקבות הגילוי שאשתו לא נאמנה לו, מואס במין הנשי כולו.
הוא מורה על הוצאת אשתו להורג, ומורה לווזיר (השר הבכיר) שלו למצוא לו כלה חדשה בכל לילה. בכל בוקר, לאחר שבילה את הלילה עם כלתו החדשה, הוא מוציא גם אותה להורג.
לאחר זמן מה, כשכל נשות הממלכה חיות בפחד, בתו של הווזיר - שחרזדה מחליטה למרות הפצרות אביה להתחתן עם המלך.
בלילה, היא מתחילה לספר למלך סיפור, אולם הסיפור לא מסתיים ובאור הבוקר היא שותקת ומשאירה את המלך במתח.
המלך מבטיח שלא להוציאה להורג, כדי שתסיים לספר לו את הסיפור בלילה הבא.
בלילה הבא, לאחר שסיימה את הסיפור הראשון, החלה בסיפור שני, וכך הלאה, במשך אלף לילה ועוד לילה.
הישיבה בתיאטרון יוצרת אינטימיות בגלל החלל הקטן, כאשר הצופים יושבים משלושת צידי הבמה.
התפאורה דלה - אך יצירתית מאוד והשחקנים עושים שימוש בגופם ובקולם, כדי ליצור ולברוא בדמיוננו את החסר - הסנדלר משתמש בשערה של אחת השחקניות לדמות חוט לתפירת נעליים, מצנפת מופשלת על הפנים מדמה שחקנית לסוס צוהל, אמרת שמלתה היא זנב מיטלטל ופיתול גוף הופך את השחקן לכד.
השחקנים מנגנים בכלים שונים, שרים בערבית ומדברים בעברית מתובלת בערבית.
| למרות התכנים הלא בדיוק מתאימים לצפייה מתחת לגיל 18 (לפי הסיפורים - לא עשו הרבה בימים ההם מאשר סקס רציחות ועוד סקס), מצליחה ההצגה להעביר את המסר במשחק מרומז ומעודן, כך שגם צעירים יכולים להינות ממנה. |
בזו אחר זו מומחזות בפני הקהל מיטב אגדות אלף לילה ולילה: עלי באבא וארבעים השודדים, הקבצן הקטן, שכל אחד בטוח שהוא זה שגרם למותו, אבו חסאן והפרעות העיכול שלו, אמינה אוכלת הפגרים שהפכה את בעלה לכלב והאחיות שקינאו באחותן שנישאה למלך.
כך נמשך הדבר עד שלבסוף, דרך הסיפורים, מכיר המלך הכועס באופי האנושי וחולשותיו, מתפייס ומשתכנע לחדול ממנהגו ולא להרוג את שחרזדה.
הקהל חם ומפרגן, ההצגה מלאה והרבה בני נוער שהתיאטרון מקפיד תמיד להזמין, ממלאים חלק מהמושבים.
למרות התכנים הלא בדיוק מתאימים לצפייה מתחת לגיל 18 (לפי הסיפורים - לא עשו הרבה בימים ההם מאשר סקס רציחות ועוד סקס), מצליחה ההצגה להעביר את המסר במשחק מרומז ומעודן, כך שגם צעירים יכולים להינות ממנה.
חגיגה של 70 דקות מלאות בצבע, מוזיקה, הומור וסיפורי ילדותנו.
|
מאת: אורי אגם
