בדרך כלל מזהים אנו את הטרמפולינה כמכשיר המיועד למשחק ילדים, או כמכשיר ספורט או אולי קרקסי במקצת.

הפעם ראינו בטרמפולינה במה עליה רקדו שני רקדנים יוצאי להקת בת שבע נעה פארן ואורי שפיר. הטרמפולינה שהיקפה כ-16מטר, הוקמה בהנגר 2 בנמל יפו.

מחזה ביתי
נעים מאוד היה להגיע למקום על שפת הים, להרגיש את ה"בריזה" ביום חם, לראות את היושבים במסעדות הסמוכות להנגר וליהנות מהנוף היפה של סירות הדייגים העוגנות ממול לכניסה.

 

הכוריאוגרפים מאיה לוי וחנן אננדו מרס יצרו את היצירה הנקראת "חינוך גופני" בישראל, בביתם במכמורת, עבור פסטיבל שהתקיים בגרמניה השנה.

זאת הייתה התמודדות ראשונה שלהם ליצור יצירה מחוץ לסטודיו והאווירה שם הפכה חלק מהיצירה, כאשר המוזיקה המקורית שכתבה מאי לב הושפעה מצלילי המטוסים, התרנגולים ולהקות הציפורים. התלבושות עוצבו על ידי שירה וייז וברק אביעם איש שלום.  

 

זאת הייתה הפקת מחול לא קונבנציונלית. היא מתרחשת כמעט כולה על הטרמפולינה מבלי שהמבצעים יוצאים ממנה אלא לקראת הסוף.

הכוריאוגרפים בחרו בטרמפולינה כבמה, כדי לבטא את העולם הבלתי יציב, מאבק הדורש כוח פיזי ויחד עם זאת מרגש מעצם העובדה שאתה יכול להתנתק מהקרקע היציבה, להתרומם, להרגיש חופשי באוויר ולחזור לקרקע בביטחון.

זה לא רק ספורט
אין ספק שלרקוד על טרמפולינה מהווה אתגר והתמודדות פיזית חדשה.

כאשר אתה רוקד כך, הדבר יוצר קשיים רבים לגוף הרקדן ומגבלות מקום ומרחב.

הרקדנים התגברו על קשיים אלו בקלות בעזרת גופם המאומן והכוריאוגרפיה שהתחשבה בהם ובתנאי המקום. 

 

עם קצת דמיון אפשר לראות ביצירה גם תוכן מסוים אחר. אישה או ילדה וגבר וילד. זוג הנלחם על שליטה. האישה אכזרית, הגבר מחזיר נשיקה. נתקל בברוטליות של האישה, אך ברוטליות זאת היא כנראה מתוך אהבה. 

היא מעוניינת לנשקו, אך איננה יכולה להשתחרר מהרצון לעליונות עליו והנשיקה מפילה אותו אל הטרמפולינה. המאבק נמשך מי יהיה בשורה הראשונה. היא לא מוותרת עד ששניהם נופלים ואין שורה ראשונה. סופו של הגבר להיות מגורש מהטרמפולינה.

גירוש זה עוזר. חיבת הגבר אל האישה ורצונו במגע גופני נמשך גם כשהוא מחוץ לטרמפולינה.

בסוף, הוא מועלה חזרה, חיבוקים, שלום ביניהם, קפיצות בחיבוק, בשמחה ובאושר.

זאת כוריאוגרפיה מלאת פנטזיה, מלאת המצאות, מלאת מצבים.

כוריאוגרפיה והופעה ייחודית לא שגרתית.

רואים הליכה תוך כדי קפיצות, נפילה על הגב, על הפנים, על הברכיים, התהפכויות, הליכה על ארבע, דמויי כלב, עיוותי גוף, קפיצות כאילו רוצים לעוף, כאילו קופצים אל בריכת מים לשחייה, התנגשויות גוף בגוף ועוד. הכול מבוצע מדויק, בתיאום מלא בין שני הרקדנים, בצורה המעוררת התפעלות.