על מה אתם חושבים כשאתם חושבים על פתיחה של תערוכה? כוסות שמפניה מתנגשות, אילי הון המשוחחים זה עם זה, גברים בחליפות ונשים בשמלות מעצבים. אז זהו, שלא. יפו, כמו יפו, עושה הכול תמיד אחרת. ביפו התרבות האלטרנטיבית שולטת וככזו היא לא זקוקה לכל אלה. 

מספיק לה כמה בקבוקי קולה ובורקסים, חדר מעל לבית קפה מרכזי (יאפא) וכמה אמנים רעבים ללחם שבעיניהם ההצלחה פחות חשובה מתיעוד האווירה העירונית האותנטית.  

 

ל"צבע אורבני", תערוכת צילום המסכמת את המחזור האחרון של סדנה שנערכה ביאפא בהנחיית שי דשבסקי, צלם ויוצר קולנוע עצמאי, הגיעו מבקרים, בעיקר תלמידים וחברים וקרובים של כל הצדדים. 

בגזרת הסלבס הגיח לכמה דקות רפעת טורק, כדורגלן עבר ששימש גם כחבר מועצת העיר, אורח קבוע ביאפא וחבר של מישל בעל המקום. 

טורק סירב להתראיין, אבל החבר הטוב שהגיע יחד איתו, אבו ג'ורג', דייג תושב שכונת עג'מי, היה פתוח יותר לסכם את התרשמותו: "הגעתי כי אני אוהב רעיונות חדשים, שם אני יכול למצוא את העתיד בים הזבל הקיים בזמנים האלה. 

אני מחפש אצל האמנים האלה עתיד יותר טוב, צורת חשיבה יותר הומאנית. אני מחפש איזה צד אפל על פני הגלוי שאנו עדים לו כל הזמן. התערוכה עוסקת בדרום העיר ובדרום יש הרבה מן הנסתר". 

 

אבו ג'ורג' מתעכב במיוחד על תמונה אחת אותה צילמה דפני ענבר דווקא באזור אלנבי. התמונה המטושטשת בצבעי חום ערפיליים מתארת נוף לא ברור, קסום או מאיים שמתוכו מגיחים סממנים כמו עמודי חשמל. 

כשאני שואלת אותו מדוע תמונה זו מצאה חן בעיניו, הוא עונה "התמונה משקפת בעיניי את המציאות של עג'מי היום. העתיד של השכונה לא ברור ולא בטוח, הבנייה משנה את הנוף ובתוך כל זה הזיכרונות נעלמים". 

ומה יש לאמנית עצמה להגיד על יפו? "המקום האהוב עליי ביפו הוא שוק הפשפשים", אומרת ענבר. "כי שם אני יכולה למצוא מצלמות ישנות שאפשר להתמקח עליהן. יפו בעיניי היא עיר עם המון מקומות שמתאימים לצילום שאיש לא טורח לגלות".

"צילום אורבני הוא למעשה תת-ז'אנר של הצילום אותו אנו מכירים", אומר דשבסקי. "כשמדברים על צילום, חושבים בדרך כלל על שקיעה ודוגמניות ועל דברים יפים, אבל אני מעדיף לא ללמד איך לצלם מבחינה טכנולוגית אלא איך לצלם אנשים ולהתחבר אל האנושיות. מבחינתי תמונה טובה אפשר לצלם גם באייפון, העיקר הוא הצורה שבה אתה מתקרב לאובייקט שלך". 

ואיך יפו מתחברת לתפישת העולם הזו?

"יפו היא מקום דינאמי מבחינה אורבנית ובעלת נוף שמשתנה כל הזמן ומשאיר אותך מופתע. ביפו תמיד יש מה לצלם".

מתיהו קירשמור, תייר בן 24 מניו יורק, התרשם גם הוא מהתערוכה וגם מיפו. "יפו היא עיר יפהפייה עם הרבה תרבות שנראית מקום טוב לחיות בו. היא מאוד שונה ממה שאני רגיל אליו. התערוכה מראה הרבה הבטחה. טוב לראות צילומים ממוקדים וצלמים שיודעים מה הכיוון שלהם. זה נדיר בימינו". 

התערוכה אכן מראה הרבה פוטנציאל מצד הצלמים, אך מתמקדת בארבע תמונות מוגדלות בלבד וחבל, שכן מסקרן היה לראות את התמונות הנוספות שצילמו התלמידים בעיר. 

שתיים מהתמונות המוצגות צולמו ביפו. האחת שצולמה על ידי יעקב שמעון, מתארת אנשים שונים, עוברי אורח בכיכר השעון, שהתבקשו לקחת חלק בצילומים ולהעיד בכך משהו על פניה של יפו ושל המבקרים בה. השנייה שצילם דשבסקי, מתארת סצנה על חוף ימה של יפו, כאשר טבע החולות מאיים לבלוע את האנשים בתוכה.

פנים רבות לה ליפו, אולי כמספר האנשים בה, אולי כמספר המתעדים אותה. אם הכתבה עשתה לכם חשק, קחו מצלמה ליד ושוטטו ברחובות. ביפו לא יהיה לכם קשה למצוא מה לצלם.