ההצגה המפורסמת ביותר של תיאטרון הבימה במשך 90 שנות קיומו, היתה ההצגה "הדיבוק" מאת ש. אנסקי.
התפקיד של לאה בהצגה, היה גם התפקיד המפורסם ביותר של חנה רובינה בקריירת המשחק שלה.
לכבוד 60 שנה למדינה ובשיתוף הבימה - במסגרת פסטיבל ישראל 2008, נוצרה ההצגה "הדיבוק -בין שני עולמות" עפ"י המחזה המקורי, בו השתתפו שלושה שחקנים -אילת שדמון פישר, ירון סנצ'ו גושן ונמרוד אייזנברג, כמו גם בובות.
המחזה חודש לאחר מכן כהפקה מסחרית וכעת מוצג בתיאטרון הסימטה.
ניכר היה כי השתדלו שיהיה דמיון חיצוני רב בין רובינה לפישר, המשחקת את לאה.

מה זה דיבוק? זאת רוח אדם מת שנכנס לגוף אדם חי. זו בעצם מיסטיקה יהודית.
ביהדות הדיבוק הנו דבר שיש להפטר ממנו. אין אפשרות לחיות איתו והאמצעים כדי לגרשו הם רבים. טקס הגירוש מהווה עניין חשוב והרבי ובית הכנסת הכרחיים להצלחה.

הדיבוק הוא סיפור אהבה.
חנן ולאה אוהבים, אך אהבתם אינה יכולה להתקיים כי אבי לאה משיא אותה לאחר. חנן מת מצער וחוזר אל גופה של לאה כדיבוק.
הרבי דורש מהדיבוק לצאת.
במאבק בין רוח המת לרבי, הנצחון מובטח לרבי. הדת ניצחה את האהבה, אך ללאה אין חיים ללא האהבה, ללא חנן והיא עוזבת את העולם הזה למענו,למען האהבה שסופה לנצח כל דבר.

גרסאות שונות היו לסיפור הידוע של אנסקי.
לאחר שהוצג כמחזה, מחול, סרט ועוד, הפעם הגרסה היא – כאמור, תיאטרון המשלב בצורה מעניינת מאוד שחקנים ובובות.
התוצאה נהדרת.
אולי יהיו שיגידו שהמוצג קצת גרוטסקי, חריג, משונה, אך השילוב הזה בין השחקנים החיים לבובות מאפשר גישה חדשה, רעיונות חדשים, זווית אחרת למחזה הכל כך מוכר. זאת הצגה מלאת פעילות, תעלולים ועניין.
המחזה מלא מיסטיקה. יש בו מיסודות הקבלה, מאבק בין עולם החומר לעולם הרוח וכעת הוא גם מלא בהומור.

משחקם של השחקנים, שהם גם מפעילי הבובות, טוב מאוד. הם יודעים הן לשחק והן להפעיל את הבובות בצורה נפלאה ובכישרון רב, עד כי לפעמים נראה לך שיש זהות מושלמת בין המפעיל לבובה.

זאת יצירתו של שמואל שוחט  שעיצב גם את הבמה והבובות, ואכן - עיצוב הבובות מעולה. מצד אחד יש בהן מה"בובתיות" ומצד שני הן מלאות חיים,חן,פעילות.
כך לדוגמא, סצנת המאבק בין הרבי בנסותו לגרש את הדיבוק חזקה, חיה, מרתקת ומלאת מתח ועניין.
המוסיקה שכתב איתי בן נון  והתאורה יעקוב סליב מהוים חלק אינטגרלי מההצגה ולהם חלק רב להצלחתה.

ראוי לציין שהשחקנים היו שותפים ליצירה בבימוי,עיבוד לבמה וכוריאוגרפית הבובות, שניבנו ע"י אירנה ווינברג וויטלי רוזנזפט.

זאת הצגה שיש בה חן רב,חידוש,רעיון מקורי ורוח רעננה.
לראות או לא לראות: גישה חדשה שהקימה לתחייה מחזה ישן. לראות.