‏יום שישי ‏29 ‏מרץ ‏2024
יפו TV אירועים
 
יפו העתיקה
 
אגו טריפ
מדוע אנחנו מתאהבות בגברים רעים? עד כמה אנחנו מוכנים לוותר על העקרונות שלנו בעבור פרנסה? "דון ז'ואן" בתיאטרון גשר בודק את השאלות האלה גם היום, 346 שנה לאחר כתיבת המחזה
 מאת: נורית הוראק
‏יום שלישי ‏14 ‏יוני ‏2011. צילומים: יח"צ
דמידוב ובנדק. הדון והשולייה
דמידוב ובנדק. הדון והשולייה
שתף |

מהתל בנשים, אונס ורוצח
מהתל בנשים, אונס ורוצח
מה יש בו בזר המסתורי שהוא מצליח לחשוף אחריו עשרות נערות שתולות בו עיניים מעריצות וחולמות שיעשה בהן את זממו? מה יש בנו הנשים שבגיל מסוים, איפשהו בין שלב תחילת התיכון לסיום התואר הראשון כנראה, אנחנו מחפשות אחר הטיפוס הלא שגרתי הזה, זה עם מעיל העור והג'ל בשיער, הילד הרע ששובר את החוקים וסוחף אותנו איתו אחריו. 

כל אחת ואחת מאיתנו הייתה שם. מתאהבת במופרע של הכיתה, נגררת אחרי זה שמבטיח לה הבטחות בלשונו החלקלקה, הבטחות כאלו שאין לו שום כוונה לקיים.

בסופו של דבר, אלו אינם הגברים שאנו בוחרות לחלוק איתם את חיינו. בקצה כל אישה שלבה נרמס לרסיסים בידי הדון ז'ואן הפרטי שלה, מחכה הגבר שלו היא תינשא ושאיתו היא תקים את התא המשפחתי. אותו הגבר שהדרך אליו רצופה בגברים הרעים, שמבליחים בחיינו כדי ללמד אותנו על מי ששווה באמת.
 
דמותו של סכרנל היא כנראה הדמות המעניינת יותר במחזה, שכן שאר הדמויות מלבד דון ז'ואן, פלקטיות למדי וחבל, והיא מעלה שאלות רבות הרלוונטיות עד ימינו
שרמנטיות בטלה בשישים
דמותו של דון ז'ואן היא אולי אחת הדמויות המוכרות ביותר בתרבות המערבית והיא זכתה לשלל עיבודים קולנועיים, תיאטרליים וספרותיים. תיאטרון "גשר" בחר להציג אותה דרך המחזה של מולייר שהועלה לראשונה במסגרת תיאטרונו של המחזאי הנודע ב-1665. המחזה "דון ז'ואן" של מולייר החליף את "טרטיף" לאחר שהוטל איסור על זה האחרון, משום שהמחזה ביקר את הצביעות הדתית. 

הדת מופיעה גם היא בדון ז'ואן ולמרות שלא בצורה בוטה ומפורשת כמו ב"טרטיף", גם כאן מולייר מותח ביקורת על האפשרות של דון ז'ואן לחזור לרגע בתשובה, למרות כל מעשיו הנוראיים.  
 

דון ז'ואן לא יוצא מההצגה הזו הטיפוס הכי חביב והשרמנטיות שהוא מפזר לכל עבר בטלה בשישים לנוכח מעשיו המפוקפקים הכוללים, בין השאר, מעשי אונס ורצח ללא מחשבה תחילה. הבחירה בסשה דמידוב כדון ז'ואן של תיאטרון גשר נראית כמתבקשת. למרות שייתכן ודמידוב מבוגר מעט מהדמות המקורית, הרי שעוד בהופעותיו הראשונות בטלוויזיה הישראלית (הזכורה לי מביניהן היא הדמות שגילם בסדרה "פלורנטין") שיחק דמידוב את העולה החדש הנחשק, הזר המסתורי, תאוותן של הבנות. 

הבעיה היא שככל שמתפתח המחזה, דמותו הציבורית של דמידוב נראית נחמדה מדי ונקייה מדי מכדי לשחק את רודף הנשים הנהנתן, עד כי לעתים, למרות כישרונו של דמידוב, התקשיתי להפריד בין השחקן הכה מוכר לבין הדמות על הבמה.
 
שעמום ורוע טהור
מי שאמור למשוך אליו את אהדת הקהל הוא משרתו הנאמן של דון ז'ואן, סכרנל, בגילומו של דביר בנדק המצוין. בנדק נהדר כמי שמנסה למשוך שוב ושוב את דון ז'ואן אל דרך הישר ולבסוף מתייאש ועוזב את אדונו. דמותו של סכרנל היא כנראה הדמות המעניינת יותר במחזה, שכן שאר הדמויות מלבד דון ז'ואן, פלקטיות למדי וחבל, והיא מעלה שאלות רבות הרלוונטיות עד ימינו כמו למשל עד כמה מוכן אדם ישר והוגן לוותר על עקרונותיו למען פרנסתו ועד כמה שיתוף הפעולה של סכרנל ושתיקתו לנוכח מעשיו של דון ז'ואן מידרדרים את אדונו לא פחות מאשר האדון פוגע במשרתו.
דמויות פלאקטיות וחבל
דמויות פלאקטיות וחבל

המחזה עצמו נע בין קטעים קומיים לקטעים דרמטיים וטרגיים על סף הדיכאון המנסים להתמודד עם דמותו המשוסעת של דון ז'ואן בלי למעשה לתת לנו תשובה אמיתית לעומד מאחורי נהנתנותו הבלתי פוסקת מלבד שעמום או רוע טהור.

מולייר אולי אינו מפנה את חיציו השנונים לעבר הדת, כפי שהוא עשה ב"טרטיף", אך גם כאן הוא מכה ללא רחם במעמד העליון וביכולת שלו להשתמש באנשים מסביבו כאילו היו חפצי שעשוע ולא בשר ודם. והמסר הזה, לצערי, רלוונטי גם היום, גם אחרי שעברו כמה מאות שנים מיום כתיבת המחזה.

לפרטים על ההצגה לחץ כאן

תגיות:   הצגות ביפו   תיאטרון ביפו   דון ז'ואן מולייר   תיאטרון גשר  

תגובות  לכתבה זו 0 תגובות  
תגובה לכתבה
שלחו כתבה
הדפסת כתבה
צילום:דניאל קמינסקי
יצירת המופת של ברכט בעיבוד תיאטרלי מופתי
אלף לילה ולילה-המחזמר
ביקורת המחזמר "אלף לילה ולילה"
    
כתבה תמונה             

לחצו על התאריך וקבלו את אירועי היום

? ? ? ? ? ? ?
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10
11
12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        
             
מתאריך עד תאריך
כתבו לנו |  תקנון האתר |  פרסמו אצלנו |  מפת אתר |  קישורים |  כתבים מובילים |