גלריה הוראס ריכטר ביפו - לפרטים נוספים לחצו כאן

אחד הסימנים שאתם חיים במאה העשרים ואחת הוא שמסכים מלווים את חייכם.
רובנו עובדים מול מסך המחשב, גולשים באוטובוסים במסך האייפון וחשופים לפרסומות המשודרות ממסכי ענק. בערב אנחנו משתרעים מול מסך הטלוויזיה ורק כשאנו מכבים את כל המסכים בבית יש לנו מנוחה אמיתית ואפשר סוף-סוף לגמור את היום. 

יצירתיות בסימן דיגיטלי
אבל יש כאלה שמסכים עבורם אינם רק דרך להעביר את הזמן, את היום או להרוויח משכורת בסוף החודש.
יש כאלו שעבורם העבודה מול מסך המחשב יצירתית לא פחות מלהביט דרך עינית המצלמה, מלשרטט כמה קווים על דף נייר או מלהטיל כתמי צבע על בד. 
לכבודם של אלו וגם כדי להכיר את השימושים היצירתיים של המחשב נפתחה התערוכה "מחלומות לחלונות" בגלריה הוראס ריכטר בסימטת מזל אריה. שם התערוכה נבחר תוך זיקה למערכת ההפעלה של תוכנת Windows המוכרת לכול כאשר המילה "חלומות" מסמלת את העובדה שכשמדובר בעולם הדיגיטאלי, אין גבול לדמיון היצירתי וליכולות. 

קבוצת D10
בתערוכה תוכלו למצוא את עבודותיהם של קבוצת אומנים שזכתה לשם D10 
D - בזכות הדיגיטל, עשר בזכות עשרת החברים בקבוצה, כאשר שמונה מהם מציגים בתערוכה). הקבוצה שמה לה למטרה לפעול למען האמנות הדיגיטאלית בישראל, ליצור תערוכות ולהעביר הרצאות לקהל הרחב בנושא.

 

בסוף שבוע אחד גשום וסוער במיוחד נפגשו האמנים בתערוכה יחד עם מבקרים ביפו, סיפרו על עצמם ועל עבודתם. האירוע הפך לדיון מעניין על משמעות העבודה מול המכונה ומהי יצירת אומנות בעידן השעתוק הדיגיטאלי. 

המחשב לא מחליף את האמן
במהלך הדיון הודגש כי למרות שהמחשב מאפשר יכולות חדשות הוא לא מחליף את החשיבה האמנותית והיצירתית של כל אחד ואחד.
ואכן העבודות המוצגות בתערוכה מגוונות מאד גם בטכניקות שבהן הן משתמשות, גם בשילוב החומרים (איור ועבודת מחשב לעומת צילום ועבודת מחשב) וגם בנושאים בהן העבודות השונות עוסקות (יום- יום מול אומנות מחאה עם זיקה למאבק הצדק החברתי).

 

בני ונטורה בוגר "בית צבי" הוא צלם טלוויזיה המציג בתערוכה. " אני מצלם מאז שאני זוכר את עצמי" הוא אומר "אבל מהיום שבו הכרתי את הפוטו- שופ השתנו חיי.
עם המחשב האפשרויות הן בגדר השמיים הם הגבול והעכבר הופך למכחול".

 

"תמיד נגעתי באומנות" מספרת עידית רוזנבלום המציגה בתערוכה  "אבל הרגשתי חובבנית. לאומנות הדיגיטאלית הגעתי במקרה, כאשר תיקנתי צילומים שצילמתי במצלמה דיגיטאלית וזה הפך למסע של תגליות.
רק מאז שהתחלתי ליצור במחשב אני תולה את העבודות בגאווה על קיר הסלון הביתי. כל עבודה שלי מתחילה עד היום מצילום ולמעשה אני לעולם לא יודעת לאן אגיע".

 

רות בן ישראל היא אישה מרשימה שעסקה כל חייה דווקא במשפט ואף זכתה בפרס ישראל על עבודתה בתחום. כעת, כאשר היא בפנסיה, פנתה לאהבה הישנה שלה הציור והחליטה לצייר בעזרת מחשב, לאחר שהשתמשה במחשב במשך שנים רבות בעבודתה המשפטית.
בין עבודותיה תוכלו למצוא נושאים הקשורים לסיפורי התנ"ך וליהדות אך העבודות המוצגות בתערוכות עוסקות דווקא במאבק החברתי של הקיץ האחרון.

 

לעבוד הלוך וחזור
"בהתחלה הפריעה לי מאד הקלות הבלתי נסבלת של העבודה במחשב" אומרת יהודית בריקמן, יוצרת אחרת "במקום להקדיש ליצירה שבועות וחודשים, במחשב הכול מהיר יותר. אבל גיליתי שבמחשב, בגלל האפשרות לעשות כמה ורסיות של אותה עבודה, למעשה העבודה לוקחת לא בהכרח פחות זמן. בעוד שברישום כל קו שלא במקום מחייב לזרוק את העבודה, הפוטו שופ מאפשר להוסיף ולהוריד קווים לפי הרצון והיכולת.
גם הרעיון של הדפסה על כל חומר שאני רוצה ומחליטה בסיום העבודה קסם לי".

 

אשה או בובה?
עבודותיו של ג'וליאן רי הן בין העבודות הבולטות בתערוכה. העבודות הצילומיות מציגות גופות מעוותות של דמויות שהן ספק אישה, ספק בובה. 
"אני מאד אוהב טכנולוגיה" מעיד על עצמו רי "ותמיד חיכיתי לרגע שבו אוכל לשלב בין השניים, כך  שבשנייה שאפשר היה לקנות כלים דיגיטאליים עשיתי זאת. בעזרת המחשב נפתח לי עולם שלם של אומנות. יש לי נטייה טיפה סוריאליסטית והזויה ופתאום יכולתי לקחת בן אדם ולהחליף חלקים שלו או לקחת שש תמונות של דוגמניות שונות ולהפוך אותן לאדם אחד.

קילומטרים מעבר לתמונה
 השיטות הקודמות של האומנות הפלסטית  הן מיושנות ולא מספקות ורק העולם הדיגיטאלי מספק אותי. שם אני מרגיש  שאני הולך קילומטרים מעבר לתמונה, לא מסתפק בצילום אלא בודק את האפשרות לעשות יותר. אפילו הרישומים שלי בבתי הקפה על מפית נרשמים במחשב שלי ומוכנסים לקובץ עד שאוכל להמשיך אותם אחר כך".

היופי שבמכוער והכיעור שביופי
"אני מצלם ועוסק בצילום מראשית שנות השבעים בתוך המעבדה ועושה דברים שעושים היום בקלות עם מחשב בלי החום של חדר הפיתוח" מספר יוסף רז, שתמונות השחור לבן שלו מוצגות בתערוכה." אצלי אין זבל. בכל דבר יש משהו כשאני מסתכל עליו ואני מוצא דמויות בתוך עצים, אבנים או חפצים זרוקים. בתקופת הצבא כאשר שירתי ביהודה ושומרון הייתי רואה אבנים, מצייר עליהם ויוצר תמונת עליהם. עם הזמן והגיל קשה יותר להרים את האבנים והברזלים ולמזלי אפשר לעשות זאת היום באמצעות המחשב" את העבודות שלו הוא מגדיר כ"נעות בין האקספרסיוניזם לסוריאליזם" כאשר הוא עצמו "מחפש את היופי שבמכוער ואת הכיעור שביופי".

 

אחרון הדוברים הוא ישראל הרצל, פנסיונר שהיה בעברו איש הייטק, שהוא האחראי להקמת הקבוצה. במהלך שנות הקריירה שלו טייל הרצל ברחבי העולם וביקר במוזיאונים רבים.  אל האומנות המודרנית הוא נמשך במיוחד והחליט להתמחות בה. 

סדרה של אומנות מחאה
"עקב בעיה בריאותית התחלתי ליצור במחשב ציורים שנחלקו לסדרות.
הסדרה הראשונה עסקה בעיניים, בגלל הבעיה הבריאותית שלי. אחר כך יצרתי סדרה של מנהיגי מדינות ישראל.
ראיתי בקיץ האחרון את מה שקרה בשדרות רוטשילד והחלטתי לעשות סדרה של אומנות מחאה. כשהקמתי את הקבוצה היו לנו מספר מטרות. אחת המטרות הייתה תערוכה אבל מטרה נוספת שהייתה היא להביא את הציור בעזרת מחשב לתודעה  של האמנות בארץ, כאשר כיום התחום בארץ מפגר בצורה רצינית, לעומת מה שקורה בחו"ל".

 
לא זול, אך יש סיבה
במובן זה גלריית הוראס ריכטר הוכיחה עצמה כפורצת דרך כאשר שיתפה פעולה עם הקבוצה. בנוסף, ניתן גם לרכוש את כל היצירות. 

כאשר נשאלת האוצרת כנרת אביבי בלוך מדוע המחירים כה גבוהים (נעים בין 4,000 ועד ל-5,000 שקלים ליצירה) היא אומרת שהסיבה היא מספרן המוגבל של היצירות.
למרות היכולת ליצור עוד ועוד עותקים מהיצירות התחייבו האמנים למספר מצומצם מאד של כל יצירה ויצירה, כך שהקונה רוכש לא רק אמנות אלא גם יצירה בלעדית וייחודית. 

התערוכה "מחלונות לחלומות" פתוחה עד ה-3 במרץ. כדאי לבקר וללמוד על התחום.

מי יודע? אולי גם בכם יתעורר החשק לפתוח את המחשב ולהתחיל ליצור.