היטלר
מאת: טובה רוגל ואמיר אוריין
בימוי: אמיר אוריין ואבי גיבסון בר-אל
משחק: אמיר אוריין
היטלר לא מת בבונקר שלו בברלין ב-30 באפריל 1945. הכפיל שלו מת במקומו והוא עצמו נמלט וחי בסתר. עתה הוא זקן ויודע שימיו ספורים. הוא מפתח הזיה שבה הוא מגיע למדינת ישראל והיהודים הורגים אותו, ואז מתעוררים כל הנאצים בעולם ופותחים במלחמת עולם סופית והמוות שלו מסמן את תחילת סופו של העולם כולו. כך הוא מגיע לישראל וכאן אנו פוגשים בו, ישיש נרגן והזוי.
שנות חייו בבתי מחסה לחסרי בית בטרם עלה לשלטון, הידיד היהודי שלו, הרופא היהודי של אמו. סדר היום הכפייתי שלו, פרשת אהבתו לאחייניתו-למחצה, גלי ראובל, מערכת היחסים עם חברתו אווה בראון, הצמחונות ואהבתו למתוקים, קיטש ומוות.
היטלר, אחת מהדמויות המתועבות בהיסטוריה האנושית, האם ניתן להקשיב לדבריה של הדמות שהיא ראשונה במעלה באחריותה לאותה טראומה? האם ניתן לנתח בכלים של תבונה אנושית את התופעה יוצאת הדופן הזאת בהיסטוריה האנושית?
|