אלה קורות / חמוטל פישמן
סדרת שבעה רישומים על נייר
גלרייה קיימא - לפרטים ושעות פעילות לחצו כאן
פתיחה: 18.10.12

החיים הם הצגה, או כך לפחות אומרים. החיים הם גם רצף של אירועים שנשזרים בתוך תלת מימד אינסופי של הקיום האנושי.

תמיד הרגשתי קצת כמו שחקנית על הבמה ואת מה שראיתי סביבי תרגמתי לפעמים ככאוס תיאטרלי. 
אני אוהבת לשזור את החיים לתוך מילים וממילים לחבר משפטים, אבל אף משפט שלי לא יצליח לנסח את העומק אליו לוקחים אותי לפעמים החלומות. לפעמים אני חולמת שיש סביבי יצורים שמשנים את צורתם והמיתוסים האישים שלי נשקפים אליי מתוכם. אני מתעוררת מחלומות אלה עם חזיון מלא בפרטים קטנים ואז מנסה לשחזר לקשר ולהבין.

 

אותה ההרגשה עטפה אותי כשעמדתי מול שבעת האיורים של חמוטל פישמן, המוצגים בימים אלו ב"גלריית קיימא", בתערוכה הנושאת את השם "אלה קורות".

 
חזיון תיאטרלי מפורט

סבך של דמויות המחוברות ביניהם עם זרימת קווים בלתי פוסקת ושילוב של מקטעים שכאילו נלקחו ממערכות של כמה הצגות שונות, כל זה מתפרץ מתוך הרישום החוצה וחוזר חזרה אל תוכו, תוך כדי שבירת כל דמיון למציאות.

 

אינסוף פרטים מרכיבים את יצירותיה של פישמן ומחייבים את המתבונן לעצור כדי להתבונן פנימה, כפי שמתבוננים בתוככי נפשו הסבוכה כקורי עכביש של האדם (עקב השלכות חברתיות, חוויות מן העבר, תשוקות, אהבות, הגדרות עצמאיות ושאיפות אישיות.)

ההתבוננות ברישומים של חמוטל גורמת לתודעה לצלול פנימה, לחתור להבנה ולפירוש של אותה הנפש הסבוכה.

 

מצד אחד הקונפליקטים הפנימיים הנשקפים מתוך שבירת הקומפוזיציה, ומהצד השני שזירה של חלקים לא קשורים שכאילו נלקחו כל אחד מחיים אחרים - הסצנות  הנובעות מתוך היצירות הן הזויות ומורכבות ואי אפשר לנתק מהן ולו לרגע קט את העיניים.

 

הרצון להבין, לראות את הכול, לזהות את כל הפרטים הקטנים ולהיכנס אל תוך הבטן הרכה של היצירה, הופכים את ההתבוננות ביצירות של חמוטל פישמן לרצף אחיד של תהיה.

 

מבט חטוף לא מספיק כאן ויש לחזור לאותה היצירה כמה וכמה פעמים על מנת לראות את כל אשר מוסתר בה. הצורות והדמויות שמרכיבות את עבודותיה של פישמן יוצרות קצב נפרד משלהן, והסצנות עצמן מזכירות סכמות של במות תיאטרון היוצרות פאזל מורכב, קולאז' של החיים אם תרצו.

אבסורד, מציאות, וקורות חיינו

אלא קורות הקו, הקו שבאמצעותו נוצרים המאורעות הבונים את החיים ואת הרצף הבלתי פוסק שלהם. 
על פי אירנה גורדון, אוצרת התערוכה "הטירוף, האבסורד ומקורותיהם הספרותיים והבימתיים, זולגים אל תוך אוצר דימוייה ואל אופי הרישום של תפאורות מסכים, סצנות המתרחשות במקביל, היפוכים ושחקנים שמחליפים דמויות ותפקידים".

בעיניי זה התיאור המדויק של החיים ואם כך, הרי שהיצירות בתערוכת "אלה קורות" הם החיים עצמם.

 

אני מאוד אוהבת יצירות שגורמות להתבוננות עמוקה עד "צלילה", מכיוון שהן מייצרות את ההבנה אודות כמה מעט נראה על פני השטח שלנו וכמה עומק יש בתוכנו, בחיינו, בחלומותינו ובתהליך הפרשנות של כולם יחד. 

המערבולת הענקית הזאת ששאבה אותי אל תוכה כאשר התבוננתי ביצירותיה של חמוטל פישמן, גרמה לי להרגיש כמו שאני מרגישה כשאני מתעוררת מחלום משונה בו התקרה מסוגלת לבלוע ישויות, הליצנים תלויים על הקירות וצעצוע דובי קטן יכול להזדעזע לנוכח ילד ששובר בובת באבושקה.

 

אסיים בהמלצה מעומק הלב על גלריית "קיימא" ביפו: יש בה משהו שלצערי לא נתקלתי בו עד כה בגלריות בתל אביב-יפו. מין שלווה המאפשרת לא רק להתבונן ביצירות ולתהות, אלא גם לחוש אותן.

 

הגלריה משדרת איכות ויש בה אווירה של כנות לא אומנותית ופשטות הרוח יחד עם תחכום מעודן, כזה שלא מאלץ להעמיד פנים, ועל כך אני חושבת שמן הראוי לציין את גלריה קיימא לשבח.

המשיכו להציג בעידון המאפיין אתכם את האומנות המשובחת שנבחרת על ידכם בצורה שראויה בעיניי להערכה.