ואז הגיע התיעוש. החברה המתועשת בנתה מפעלים ויצא לעבוד על מנת לייצר מוצרי צריכה ולקדם את החברה, ואז קרה מהפך נוסף: הטכנולוגיה הגיעה בצעדי ענק וגרמה ולסגירת המפעלים שהפכו בינתיים למיותרים.

את האנשים שלחה למשרדים ממוזגים ולמחשבים ענקי המסך.

פרויקט ארגמן, שבתוצאותיו ניתן לחזות בימים אלו בבית האדריכל שביפו, מציע לנו להשתחרר מקיבעון מחשבתי ולדון בסוגיית התעשייה בכמה מישורים. דיון זה מטרתו לבלום את השינויים הגובלים בהיעלמות מוחלטת אשר מתרחשים בימים אלו בתחום התעשייה וזאת על מנת שהתעשייה לא תורחק מהחיים העירוניים כאילו היה איבר נגוע, אלא תותאם לחיי החברה והסביבה החדשים ותמשיך לפעול על פי הערכים המחודשים.

פרויקט ארגמן נולד משיתוף הפעולה בין יואב מאירי לבין ד"ר טלי חתוקה והוא התחיל ממחקר אשר התבסס על ספרה "המפעל".

הפרויקט נולד בעקבות חוויית השוטטות באולמות היצור של מפעל הטקסטיל " ארגמן" הסגור, אשר הפך למקרה מבחן בפרויקט. מטרתו של הפרויקט לדון בתהליך התחדשות ובהיבטים של ממשות התעשייה הישראלית.

בין הנושאים בהם עוסק הפרויקט הם היחסים בין מרחב ציבורי למרחב תעשייתי בישראל של היום. בסיומו, פרויקט ארגמן מציג מפעל לדוגמה שנבנה על גבי סקיצות בעקבות ניתוח של התהליכים בחברה וכלכלה. מפעל לדוגמה זה מציע אפשרויות להתפתחות של מרחב תעשייתי תוך כדי התאמה לסביבתו.

בשלב ראשון פרויקט ארגמן דן במושגים גבולות, עירוב, גמישות, נגישות ושקיפות. לאחר מכן הפרויקט מציג את המחקר הטיפולוגי המציג את האדריכלות כתופעה תרבותית על גבי 13 טיפולוגיות שכל אחת מהן משקפת מערך שונה של יחסי עיר-אתר-מבנה. לסיום, הפרויקט עובר אל עיבוד טקסטוני שמציג מפעל לדוגמה הכולל את הפרשנות של כל אחת מהטופוגרפיות.

במישור החברתי לאומי פרויקט ארגמן קורה נגד הזנחת התעשייה על מנת שלא תימנע מהאוכלוסיות השונות אפשרות פרנסה. בשלב זה הפרויקט מעורר שאלות על תפקיד התעשייה בישראל מהאספקט הכלכלי החברתי והערכי.

במישור האורבאני פרויקט ארגמן מציע להתמודד עם עיור מואץ באמצעות ביטול הגבולות בין עיר ומפעל על ידי גמישות רב ממדית.

במישור הארכיטקטוני הפרויקט מציע לעדכן תשתיות קיימות על ידי הוספת ממדי חופש דינאמיים

ובמישור האחרון, המישור החברתי תעשייתי, פרויקט דן בתנאי העבודה במפעל ובנגישות שלו ומציע לתכנן מבנים חכמים שמסוגלים להתמודד עם מפגעים תרמיים ואקוסטיים.

התערוכה - פרויקט ארגמן
בפועל פרויקט ארגמן מציג בחלל בית האדריכל את ההשקפות האדריכליות של יוצריו, על גבי סקיצות מודפסות והדמיות תלת מימד. 
אלה בין השאר מציגים; הצעות להוספת חלונות נדיבים לשם חדירת אור, הוספת אמצעי בקרה ופיקוח אלקטרוניים ובניית אזורי מלאכה קטנים, פתיחת החללים התעשייתיים אל השטחים הציבוריים, הדגשת חשיבותה של הפונקציונאליות, הצעות לשמירה על יעילות של הפעילות התעשייתית על פני האינטרסים הכלכליים, קריאה להמשך האיפוק אדריכלי המאפיין את אדריכלות התעשייה, הפיכת התנועה לתכליתית בזכות רישות אתר התעשייה בצירי תנועה עילית ויצירת מרחבים דינאמיים לשיטות חופשי.

את כל אלה מדגים הפרויקט בצורה ברורה פחות אולי למי שלא בקיא בתחום האדריכלי, אך עם התעמקות בו, הפרויקט מצליח לפתוח כיוון חדש למחשבה על אזורי תעשייה שנבנים מחוץ לקיבעון מחשבתי ואשר מאפשרים נגישות גבוהה וסביבה טבעית יותר לבני האדם הפועלים עדיין בתעשייה.

מי יודע, אולי תהיה זו התחלה של בלימת ההיעלמות המאסיבית של התעשייה הישראלית ואם הצעות המוגשות בפרויקט ימצאו את מקומם בתכנון אדריכלי תעשייתי עתידי, אולי אז, פתאום יוולד לו עתיד לתעשייה.