שנים התנזר חנוך רוזן מאמנות הפנטומימה לטובת בימוי מחזות זמר, מופעי ענק, הפסטיגל, מופעי בידור עוצרי נשימה וספקטקלים ישראלים בסטנדרטים בינלאומיים. במסגרת פסטיבל ישראל  חזר רוזן לאהבתו הראשונה - כור מחצבתו, לעולם הפנטומימה. 
 
המאה ה-21 מעמידה את האיש הקטן מול אתגרים רבים ומכניסה אותו למצבים בלתי אפשריים.  רוזן מציג בפני הצופים מראה דרכה הם יכולים להתבונן בעצמם  בדרך מקורית ומשעשעת – לעיתים נוקבת, לעיתים טראגית - קומית אך ותמיד מפתיעה ובלתי צפויה.
 
גם על עצמו מסתכל חנוך בן ה-50, ילד נצחי, סוג של פיטר פן -  בהומור. תחילתו של המופע בבית קברות ציורי לדברים שהיו פעם. זה לצד זה שוכבים בשלום על משכבם: התמימות, הכמיהה לשלום, תקליטי וייניל, טלוויזיה המשדרת בשחור לבן  והפנטומימה.
 
חורק וחלוד מתעורר הפנטומימאי ושואל אם יש טעם לשוב לבמה.  הוא מתחיל להפעיל את גופו , פניו מקבלות חיים- והוא יוצא לדרך במטרה להגיע בזמן למופע של עצמו... כשהוא מצליח למצוא את  האולם, את  הבמה ואת הקהל - הוא מתחיל במסע אל תוך החיים.
 
במהלך המסע הוא מתמודד עם גחמותיו שלו ושל סביבתו, יוצר  בפני הצופים יש מאין: עולם מלא בדמויות, סיטואציות, עלילות וסיפורים, והכול ללא מילים.

לפרטי ההופעה באודיטוריום אניס - לחצו כאן