פרנץ קסוור קרץ, הסופר והמחזאי הגרמני בן ה- 64, כמעט ואינו מוכר בישראל.
לפני כ- 40 שנה בערך, הוצג מחזהו "עניין של גברים" בתיאטרון חיפה וכעת הוא מוצג במקביל ע"י שני תיאטרוני פרינג' שונים.
אמש ראיתי את המחזה בהפקה פרטית עצמאית, בתיאטרון הערבי עברי ביפו, בביצוע נעמה ארמון-מרתה, רוי קלדרון-אוטו ובבימויה של עמית זרקא, שלושתם בוגרי סמינר הקיבוצים, שבשיתוף איתו הופקה ההצגה. 

תרגומו המצויין של המחזה הנו של שמעון לוי, וזהו כנראה התרגום היחיד הקיים בעברית. 
התאורה המיוחדת והטובה מאוד הנה של אלכס טרלצקי והמוסיקה שנכתבה במיוחד להפקה זו, הנה של זיו הרפז והיא המוסיפה הרבה להצלחת ההצגה.
התפאורה הריאליסטית והתלבושות הנן של שאול אפרת.

מרתה היא אישה מכוערת, לא יפה ולא צעירה, אישה בודדה שידידה הקרוב ביותר הוא כלבה, והיא צמאה לאהבה, לגבר, לסקס, כמהה לצאת מהבדידות.
זהו "סיפור אהבה" שאין בו אהבה, אלא סיפוק צרכים אנושיים נחוצים ורגילים, סיפור המתפתח בצורה לא שגרתית וחריגה.
יש סמליות מסוימת בין עיסוקה של האישה - ממכר מזון לבהמות, לבין ההתנהגות הברוטלית והבהמית של הגבר כלפי האישה.

שני האנשים הם קשיי יום ולא משכילים במיוחד.
היא מזמינה במקרה את אוטו לביתה.
היא בודדה. אוטו נכנס אליה. הוא מעוניין בדבר אחד בלבד - סקס.

כל ניסיונותיה להתקרבות, לרגש, לאהבת אמת, נתקלים בקיר בלתי חדיר.
אוטו שתלטן, גס רוח,שחצן, מתיחס אל מרתה בזלזול, בהשפלה.
היא, לצורך סיפוק תאוותה ואהבת גבר, מוכנה לסבול.
היא נכנעת לו טוטלית.

יש במשחקו של אוטו התנשאות, תשוקה עזה לסקס, חוסר התחשבות ברגשותיה.
הוא מנסה להראות לה את גבריותו, את כוחו, את הזלזול שהוא חש כלפיה ואולי כלפי נשים בכלל.
גם הוא סובל מבדידות, אך גם מקפיד להחביא את רגשי הנחיתות שלו.

יש במשחקה של מרתה מהכניעה, מהרצון לספק את רצונו של הגבר כדי לא לאבד אותו, אך גם רצון לשמור במקצת על כבודה, שנרמס וחולל.
מרתה מוכנה לרדת לדרגה הכי נמוכה, כדי לספק את צרכיה המיניים, לצאת מהבדידות, כדי לזכות במעט אהבה.
היא מראה עמה רחוק יכולה אישה ללכת בחיפושיה אחר אהבת גבר, בניסיון לצאת מהבדידות ומהשעמום.

בין השניים נרקמים יחסים מיוחדים. מצד אחד יש בהם משיכה הנובעת מסיבות שונות, אצל הגבר והאישה, ומצד שני רתיעה, דחייה,הן אצלו והן אצלה, וגם הן מסיבות שונות אצל שניהם.
אין ביחסיהם קשר חם,אהבה אמיתית, אלא רצון לספק תשוקות ותאוות.
מורגשת הריקנות בחיים של שניהם.

זהו מבחן של עקשנות,עמידה על מילה והבטחה שניתנו, מבחן עם סוף מפתיע ומר.
יש במחזה סוג של מזוכיזם, שנשאר אצל אוטו בלתי מוסבר, לאור אופיו והתנהגותו.
זאת הפקה עם בימוי סופר ריאליסטי, מרתק, מלא סצנות הגובלות בברוטליות, סקס נועז, מתח ועניין.
שתי הדמויות מגלמות את תפקידיהן בצורה משכנעת, במשחק טוב,מעוצב היטב, המבליט תכונות אלו.

ההצגה מתארת את הגבר, יחסו אל האישה, מטרותיו והתנהגותו כלפיה.
בהמשך המחזה ולקראת סופו ישנה התפתחות, הנראית לפחות בעיני, כבילתי סבירה, התפתחות העומדת בסתירה לאופיו של הגבר.
התפתחות זו מעניינת, מותחת, מרתקת, משוחקת היטב, אך לא אמינה מבחינת העלילה.

זאת הצגה שנהניתי ממנה ביותר. 

לראות או לא לראות: הפקה נועזת, סצנות מין רבות, משוחקת ומבוימת טוב מאוד. מומלצת ביותר.