לאחר ארבע הפקות עד כה, פותח כעת המרכז את העונה החדשה עם האופרטה "המיקדו" מאת גילברט וסאליבן שנכתבה ב1885.

 

עלילת האופרטה מתרכזת בכך שהמיקדו השליט ממנה תליין ראשי, בתנאי שאם יצווה הוא לתלות מישהו, יצטרך האיש שיבחר כתליין לתלות קודם את עצמו.

קוקו, התליין החדש - יוסי צברי- מאוהב ב ים ים - הגר ליבוביץ.

אז מופיע זמר נודד,ננקי פו - דני לשמן - שמאוהב גם הוא בים ים.

כאשר ציווה המיקדו לתלות מישהו, קוקו מתחלף עם ננקי פו וכך הוא ייתלה במקומו, בתנאי שקוקו יסכים לוותר על ים ים. בהמשך מתברר שהזמר הנו בנו האבוד של המיקדו ולאחר אירועים שונים מגיע הסוף טוב.

 

הנוסח העברי והבימוי הם של יובל זמיר, אשר הכניס כמה אלמנטים עכשוויים בתמליל ויצר אירוע מוסיקלי קאמרי צנוע , חביב ביותר, משעשע, מעניין ורענן.

כיוון שמייסדת האופרה פרינג' הינה המנהלת של מרכז מנדל, הופעות האופרטה מתקיימות שם.

תנאי האולם טובים להרצאות, אך אינם מהמשופרים שבאולמות להצגות ואופרטות בגלל גודל הבמה, הצפיפות, האקוסטיקה וכו'.

 

הבמאי התחשב בנתוני המקום, וההפקה, בהתחשב בתנאים, אלו טובה מאוד.

הוא ביים את האופרטה בנימה הומוריסטית, ליצנית במקצת, ומשחק המשתתפים היה בהתאם.

הם שרים היטב, משחקים מצויין ובמשחקם יש קריצה להצגת בידור קלה ומצחיקה.

אין סצינות סטטיות. הכל מלא קצב ופעילות.

 

כולם שרים בהגברת קול, דבר שנתן לקולות הד, עומק ועוצמה שהיתה לפעמים רבה מדי.

השירה בעברית בהיגוי ברור ואפשר להבין כל מילה מושרת.

ההפקה צבעונית מאוד בזכות התלבושות היפות, הקישוטים בשלל צבעים שעוצבו ע"י אנין רשב"ם, הפאות של נעם הוברמן והתאורה של אורי רובינשטיין.

 

התנועה מוגבלת אך סבירה בהחלט, בהתחשב במקום והיא עוצבה ע"י שרון וזנה.

עיצבה את התפאורה, הכוללת מחיצות נעות, פולינה אדמוב.

הלווי המוסיקלי מורכב משני נגנים - אייל עמיר ואסף פינקלשטיין - המנגנים ביושבם על הבמה, יחד עם פס קול מוקלט ועשיר, בו משתתפים 6 מבצעים, כאשר על  הניהול המוסיקה והעיבודים אחראי אייל עמיר.

 

שישה הם משתתפי ההפקה, כשחלק מהם מבצעים כמה תפקידים קטנים ואפיזודיים.

כולם גם משחקים וגם שרים ועושים זאת היטב.

יוסי צברי כקו קו התלין ודני לשמן כננקי פו הבן המחופש של המיקדו, היו מעולים כשחקנים.

הם אינם זמרי אופרה, אך היו טובים גם כזמרים.

 

צחי סיטון היה טוב מאוד, הן במשחק והן בשירה. יש לו קול חזק, נעים וערב מאוד לאוזן.

דנה מושקטנבליט כפיטי סינג וקטישה, היתה טובה מאוד וקולה הקולורטורי בקישוטיו הרשים היטב את הקהל. כשחקנית בתפקידה היתה אקסצנטרית, ראוותנית ביותר ומבדרת.

הגר ליבוביץ היתה טובה מאוד עם קול נאה ביותר.

גיא ברכה מילא כמה תפקידים כמיקדו, פיש טש העסקן  ופיפ בו, בהצלחה רבה.

 

זאת היתה הפקה טובה, שהתחשבה במקום בו הוצגה והתגברה בצורה סבירה על הקשיים הרבים שעמדו בדרכה.

יש לראות במרכז האופראי יוזמה שיש לברך עליה ולעודדה. טוב שיהיה גם גוף פרינג'י אופראי פעיל.

 

לראות או לא לראות: הפקה קאמרית צנועה, חביבה,חיננית ביותר, מבדרת, מבוצעת ומבוימת טוב מאוד, שגרמה להנאה רבה לצופיה ומאזיניה. איחולי הצלחה. 

לתאריכי ההצגה - לחצו כאן