ראיתי את המופע של עדינה פלדמן - "קולאז של אישה", בו היא מבצעת שירים ממיטב הרפרטואר של זמרות גדולות כגון ברברה סטריסנד, בט מידלר, אלה פידג'רלד, אדיט פיאף, ג'ודי גרלנד, קרול קינג ואחרות.
בנוסף שזורים במופע שירים שהיא בעצמה הלחינה.
הרפרטואר רחב ביותר.
התכנית מגוונת מאוד.
יש בה מהלהיטים המפורסמים של הזמרות וכן שירים לא ידועים ביותר, הכל בתזמור מיוחד, ג'אזי.
לפלדמן קול עמוק, חם מאוד, נעים ובעל עוצמה. היא יודעת היטב להגיש שיר והיא מקצוענית בחסד.
הביצוע מצוין, מלא קצב, להט וחושניות.
לפלדמן קול עמוק, חם מאוד, נעים ובעל עוצמה. היא יודעת היטב להגיש שיר והיא מקצוענית בחסד. |
עוזרים לה חמישה חברי תזמורת מלווה בניהולו המוסיקלי של רנקו ריכטמן, המנגן גם בפסנתר.
ההרכב כולל גם את אלי אברמוב: גיטרה ,דני צוקרמן: בס, אורן אבישר: תופים, רז הורביץ: ליווי.
באחד השירים הצטרף גם מארגן ערבי הג'אז ,כל יום רביעי בערב בתיאטרון הסימטה, שלומי גולדנברג, בסקסופון.
פלדמן מגישה בחן רב ורגש שירים נוסטלגיים סנטימנטליים בעיבוד חדשני מעודכן ואינה יורדת מהבמה ולו לרגע משך כל המופע, הנמשך כשעה וחצי.
היה איזון מצוין של הסאונד ותיאום בין התזמורת והסולנית, דבר שלאחרונה אינו אופייני בסוג כזה של מופעים.
התכנית בנויה בצורה מגוונת, כאשר שיר נוסטלגי איטי סנטימנטלי בא אחרי שיר קצבי קופצני ואחריו שיר מאוד מפורסם ובעקבותיו שיר שעדינה הלחינה.
הרפרטואר שלה כלל שירים באנגלית,צרפתית,ספרדית יידיש וכו'
אמנם המופע התקיים במסגרת של ערבי הג'אז של תיאטרון הסימטה, אך אין זה ערב של ג'אז קופצני, של אלתורים, והייתי מגדיר אותו ערב של ג'אז סולידי מעולה בביצוע מאוד אישי, מיוחד ונהדר של פלדמן.
לראות או לא לראות:ערב מעולה על רמה של זמרת נהדרת, באווירה מקסימה.
|