בכל הנאומים שנישאו בכנס יפו החמישי, מגלריית הנואמים שעלו וירדו מבמת הכבוד, הייתה חסרה לי הנישה הפרטית שלי, יפו!

כל הדיבורים הגדולים מתגלגלים בכנסת ומעל דפי העיתונים, לא דיברו אלי, כתושב בעיר מעורבת עם צרכים יום יומיים, עם תושבים ללא הבדל דת מין וגזע הזועקים את סבל היום.

העוני לא נעצר בגבולות מוגדרים!

העוני הוא תופעה סביבתית שאי אפשר להתעלם ממנה, גם אם אתה דייר בבתי הפאר.

 

אני לא נכנס לפוליטיקה ולא נכנס לויכוח מי צודק יותר.

אני רוצה "לחיות ביפו".

שנאתי את המחשבה כילד בן חמש,  שראה את הערבים מעבר לגדר התיל במתחם גן תמר, ואני שונא היום את המחשבה שמאפשרת רק לכוח ולאלימות לדבר.

אני רוצה בינינו הידברות כנה.

התלמידים בבתי הספר היסודי והתיכון הם בנים ובנות להורים שנפגשים באספות הורים בבתי הספר. 
הבדלנות לא תעזור לאף אחד מאיתנו.

 

היו וישנן אין ספור אפשרויות למפגשים.

כולנו צריכים את האומץ לעשות את הצעד הקטן, לצאת מההסגר שכול אחד מאיתנו כפה על עצמו.

כיו"ר וועדת הנוער ביפו ג' דרום אני מנסה לשלב את כלל הנוער בפעילות במתנ"ס, מנסה לתקשר עם הקהילה הערבית (ולצערי רק עם האמהות במפגשי קהילה).

 

האמינו לי , פורטל יפו הוא כלי שיכול לדובב את כולנו!!!

הגיבו, אהיה מוכן להיות השלב הראשון בסולם שיאחד אותנו, כי אני מאמין שכול נזק וכול הרס בית או חוסר יכולת להגיע למכולת בכבוד, ניתן לפתרון בכוחות משותפים.

 

דקלו שם-טוב

מחכה לכם בפורטל,

מחכה לכם ברחובות יפו.