‏יום שלישי ‏02 ‏מרץ ‏2021
פורטל יפו  קהילת יפו  סלאמי בלוז בניחוח יפואי
סלאמי בלוז בניחוח יפואי
דולפין הלך אצל אמן הג'אז שלומי גולדנברג, לקראת צאת אלבומו החדש ושמע על ג'אז, מוזיקה שחורה, על פעם ועכשיו
 מאת: הדולפין היפואי
‏יום חמישי ‏15 ‏דצמבר ‏2011.
שלומי גולדנברג
שלומי גולדנברג
שתף |

פגשתי את שלומי גולדנברג בבית מקסים ביפו העתיקה, ממש יריקה מהים.
הבית שייך לאמו. קומה אחת שלה, קומה אחת שלו. "ככה זה אחרי שמתגרשים ועושים חשבון שעדיף ככה מאשר לשלם גם משכנתא וגם שכירות".

יפו – אמריקה - יפו

נתחיל מהסוף - ביום רביעי, ה21.12.12 ישיק שלומי גולדנברג, אחד מיוצרי ונגני הג'אז המיוחדים שידעה מדינתנו הקטנטונת, את הדיסק השמיני שלו, בהופעה השבועית שלו במועדון הג'אז שאותו הוא משמר כבר שבע שנים (!), בכל יום רביעי.
"זה בעצם דיסק שמרגיש כאילו הוקלט בטייק אחד, בהופעה אחת, אבל הוא בעצם אוסף של ביצועים לקטעים שקוראים להם בעולם הג'אז סטאנדרט, והם בעצם הקטעים הקלאסיים שפחות או יותר כל אמן ג'אז מבצע לפחות פעם אחת בחייו. הייחוד הוא כמובן באינטרפטציה של הקטע על ידי המבצע".
האלבום החדש - המופע בשבוע הבא
האלבום החדש - המופע בשבוע הבא

אדם מאד מיוחד שלומי גולדנברג, שכל חייו שזורים במוסיקה. הוא בכלל נחלאווי (שירת בנח"ל למי שלא שולט בז'ארגון), שהיה נגן קלאסי על אבוב. בשנתו האחרונה בקיבוץ החליט לנסות קצת את כיוון הסקסופון.כאשר הכיר מתנדבת אמריקאית חיננית, נסע בעקבותיה לארה"ב.

-נו, אז היתה אהבה גדולה?
"מה? לא, לא ממש. אבל היא הובילה אותה לאמריקה...והאמת שהיא נתנה לי סיפתח טוב בעולם הבלוז...אני בעיקר זוכר שהייתי בבלוז אחריה. היא נתנה לי את ההשראה הראשונה. זה ולב שבור."
הוא התחיל ללמוד אצל גדולי המורים בסיאטל ואחר כך בוסטון "יש ממש קהילה של ג'אזיסטים שלמדו שם. שם לומדים. שם זה העניין. יותר ה"למידה" ברחוב.
ניגנתי בפיצריות של שחורים וניגנתי גם בכנסיות של שחורים (הכוונה כמובן לאפרו-אמריקאים אבל שחורים תופס לא פחות).

-ניגנת בכנסיה?
"כן, חבר היה מנצח והיה חסר לו נגן לכריסמאס. זה כמו מבצע צבאי להיכנס שם לשכונות. ממש רכבים משוריינים ושכפצים...אבל ברגע שאתה בכנסייה – אתה מוגן!
זה הפנינג מטורף, זמרים, נגנים- מטורף לגמרי. ניגנתי גוספל וזה היה מדהים. גם בארץ, עשיתי בעצם גוספל ג'אז עם אלישבע בת ישראל, שגם שרה את השיר הראשון בדיסק. יש גוספל יהודי גם...מסתבר".
ביום רביעי, ה21.12.12 ישיק שלומי גולדנברג, אחד מיוצרי ונגני הג'אז המיוחדים שידעה מדינתנו הקטנטונת, את הדיסק השמיני שלו, בהופעה השבועית שלו במועדון הג'אז שאותו הוא משמר כבר שבע שנים (!), בכל יום רביעי.


-עושים חזרות בג'אז? לא ממש הא?
"כן, תלוי באיזה שלב. תכלס - אתה עובד, כותב ומנגן עשרים שנה, כדי להגיע למצב שאתה לומד קטע ועולה איתו לבמה בלי חזרה עם הנגנים האחרים ופשוט מריץ אותו.
זו עבודה מאד מאד קשה שלא תחשוב. העניין של הספונטאניות עושה את כל המוסיקה. זה חי, זה אמיתי."

-קצת כמו ספורטאים. מתאמנים שנים על אותם דברים כדי להגיע ובלייב לבצע את זה ברגע אחד.
"כן, האמת שזה נכון. הפה ועכשיו באמת הם הדברים הכי מרגשים שיש.  גם בשני המקרים השחורים שולטים במגרש...מצחיק. יש אנשים שקוראים לזה אילתור, אבל זו ספונטאניות אמיתית.
גם אם תנגן מנגינה מוכרת, באותו רגע שאתה מנגן אותה אתה נותן לה חיים חדשים פה ועכשיו. זה ג'אז.

תמיד עולה בראש צארלי פארקר, "בירד". הוא היה בחור פשוט מקאנזס, שאחרי שנים של אימון וחזרה הצליח להציב סטאנדרטים של אילתור, שקיימים עד היום. הוא היה איש מאד מורכב, שמצד אחד מאד התעניין בפילוסופיה, מצד שני הקדיש את אחד משיריו המוכרים לסוחר הסמים שלו ואפילו הגיע למצב שלא הכניסו אותו למועדון בניו יורק "בירדלנד" שהיה קרוי על שמו...
אם נחבר את זה אלי, היום מפריע לי שהג'אז כבר קצת נקי מדי. קצת נאבדה הספונטאניות.
האינטלקטואל קצת עבר לשלוט באומנות הזאת. כשניגנתי ברוחב בבוסטון עם טובי טובאיס ייצרנו מוסיקה הרבה יותר מתוחכמת ממה שמייצרים היום. היינו בלי שום מעצור אינטלקטואלי."

-אתה יליד יפו?
"כן, ממש בבית הזה, פה ביפו העתיקה. עשיתי סיבוב בכל העולם וחזרתי. ואני אבא לענבר ונועם.
זה ממש קרוב לתיאטרון הסימטה, ששם אני מארח כל שבוע ביום רביעי את ה"little big band", לא תמיד בהרכב מלא, זה משתנה.
היום אני מארח את הביג בנד של מודיעין שזה איזה 17 נגנים על במה אחת. וזו סגירת מעגל עם יפו, כמה מטרים מאיפה שגדלתי".

-ראיתי שיש לך שיר שנקרא סלאמי בלוז. אוהב סלאמי?
"(צוחק) כן, אבל לא בגלל זה. פשוט האמריקאים לא יודעים להגיד שלומי, אז הם תמיד אומרים "סלאמי" במקום, וזה נתן לי את ההשראה לכתוב את הסלאמי בלוז שנמצא בדיסק החדש."

-הספקת לעשות הרבה בעולם הג'אז
"כן, כשחזרתי לארץ הבנתי שאני חייב לקדם פרוייקטים.
התחלתי בבית לסין במועדון הבלוז, ואז תיאטרון הסימטה, עשיתי שת"פ מעניין עם אהוד מנור שנקרא ג'אז בחרוזים.
אני מארח ומתארח בכל מיני מקומות בעולם, עוד מעט אנחנו נופיע ברומא ונארח מרומא קבוצת ג'אז, ובאמת הצלחתי לעבוד עם כל הגדולים.
אני גם מרצה באוניברסיטת בן גוריון על ג'אז. שם הבנתי סופית שמוסיקה היום רק מורידים באינטרנט. אין תקליטים ואין דיסקים. נראה מה יהיה בעתיד...

-אז מה נאחל לך? יש חלום?
"קודם כל שהצעירים יתחברו למוסיקה המופלאה הזאת, בגלל זה אני מבצע בדיסק הזה הרבה קלאסיקות. דמויות כמו מרינה בלומין, שאני הייתי המפיק הראשון שלה דרך אגב, עוזרות בכך.
יש קהל נאמן, שחלקו מגיע שבוע אחרי שבוע. אני מנסה למשוך גם את הצעירים שיחשפו למוסיקה.
חשוב שהמוסיקה המדהימה הזאת תזכה לעדנה מחודשת בקרב הצעירים. זו מוסיקת מהפכה אמיתית.

-טוב, אותי שכנעת ואני מאד סקרן לבוא ברביעי למופע השקה. אין על מופע בלייב בעייני. תודה על הזמן ושיהיה בהצלחה.
 
שלומי גולדנברג  משיק את "Jazz Voices of Israel" במופע חגיגי ביום רביעי במועדון הבלוז של תיאטרון הסימטה בעיר העתיקה ביפו.

לפרטים על המופע JAZZ VOICES OF ISRAEL – לחצו כאן
  
יש להפעיל רמקולים וללחוץ על החץ

תגיות:   מוזיקה ביפו   שלומי גולדנברג   תיאטרון הסימטה   מוסיקאים ביפו  

תגובות  לכתבה זו 0 תגובות  
תגובה לכתבה
שלחו כתבה
הדפסת כתבה
איאת אבו שמיס
ראיון עם איאת אבו שמיס
שלןמי גולדנברג
קליפ חדש לשלומי גולדנברג
    
כתבה תמונה             

לחצו על התאריך וקבלו את אירועי היום

? ? ? ? ? ? ?
1 2 3 4 5 6 7
8 9 10
11
12 13 14
15 16 17 18 19 20 21
22 23 24 25 26 27 28
29 30 31        
             
מתאריך עד תאריך
כתבו לנו |  תקנון האתר |  פרסמו אצלנו |  מפת אתר |  קישורים |  כתבים מובילים |