שתי תערוכות חדשות בגלריה קיימא מציגות שלושה אמנים: רונן שהרבני, צייר ופסל, ורפאל לומס הפסל יחד עם בנו הצלם, תאי לומס. שלושת האמנים מציגים עבודות החוקרות תופעות של "בו-זמניות".
 

1. ברישומי פחם ובפיסולי חימר מבטא רונן שהרבני את כמיהתו של הפרט לחוויה בו זמנית של אינטימיות אנונימית והתמזגות בתוך ההמון. התנועה, האור והמהירות הינם אלמנטים מרכזיים ביצירתו, הממחישה את "החויה של אדם לכוד בתוך ההמון הסוער, השואף לגבש את עצמו דרך הדבר ה"חדש". זה יכול להיות קונצרט רוק, או ריטואל מיסטי, או המצאת מותג חדש... צפיפות האנשים ודחיסותם והמרכז הבוהק עד כדי אי נראות, מייצרת תחושה חזקה של התרגשות ההמון מהלא נודע." (מרי שק, מתוך הקטלוג).

 

2. בסדרה של פסלים המורכבים מכיסאות עץ ישנים, משתמש רפאל לומס ביסודות של פירוק והרכבה לגילוי הקיים הנעלם בחומר וליצירת דבר חדש. הפסלים יוצרים חלל ובו מעין ישויות אורגניות נשיות, והאובייקט התעשייתי, הסטטי והמוכר - הכיסא, הופך ליצירה קיצבית של מוזיקה בתלת מימד, של ריקוד מעגלי, אין סופי.  "...יש כאן איזשהו תהליך ייחודי, התהליך היצירתי שמצליח להכיל באופן פלאי איכויות סותרות באותו זמן ובאותו מרחב". (מתוך הקטלוג )

 

בדו-שיח עם הפסלים של אביו, הצילומים של אותם האובייקטים על ידי תאי לומס מרחיבים את החוויה הקינטית של הצופה, תוך הצעת זוויות מבט בלתי צפויות, המאפשרות לראות בו זמנית כמה נקודות מבט של אותו אובייקט התופסות את הבלתי נראה הטמון בהם.

רונן שהרבני למד ציור ורישום עם יאן ראוכוורגר וב NYSS, NYC , חיי ועובד בישראל.

רפאל לומס חיי ועובד בישראל. הוא נבחר כעמית 2010 ב TED Fellow   ומלמד יצירתיות בברנדיס –ברדין ,קליפורניה.

תאי לומס  למד  אומנות ועיצוב באיטליה וצילום בברצלונה שבה הוא חי.

אוצרות: פיליפ ברנדס

טקסטים: מרי שק (קטלוג רונן שהרבני),

              רותי אופק (קטלוג רפאל ותאי לומס)