תערוכה זו, לזכר השואה, שאצר סטודיו S לאמנות בת זמנינו ברומא  עבור המכון האיטלקי לתרבות תל-אביב מחברת מחדש את היוזמה שמימש סטודיו S ברומא כמענה להזמנתו של הממונה על המדיניות התרבותית בעירייה להשתתף באירועים לציון עשרים שנה לנפילתה של חומת ברלין. התערוכה שנולדה כאזכור לחומה שחצתה את הבירה הגרמנית, נועדה לתעד באופן דרמטי את הרדיפות הנאציות, רדיפות שכוונו אל היהודים ואל השונים. 

התערוכה קוראת לדיאלוג, למתינות ולסובלנות, ופונה אל בוֹני וחסידי החומות הרבים, אותן חומות ממשיות וסימבוליות שעדיין מתקיימות בימינו בעולם מלא שנאה ופנאטיות. חומת ברלין היתה סמל קודר למלחמה, לפירוד, לדיכוי ולאלימות. לזכר השואה יוצאת מתוך הזיכרון שלנו של חומת ברלין ושל ה"טיהורים האתניים" הבלתי אנושיים מבית היוצר הנאצי בקריאה שלא לשכוח: הזיכרון לא נועד לטפח רגשות נקם, מטרתו ללמוד לאהוב.

האמנים שהצטרפו לפרויקט משתייכים ללאומים, דורות ונטיות שונות, אך הם כולם נענו באותה שותפות נוגעת ללב ויצרו על בדים זהים (80X60 ס"מ). אל בדים אלו הועברו דימויים מצולמים מהארכיונים של תקופת השואה הרת הגורל.
 
בדים דרמטיים אלו מחוברים לבסיסי עץ בגודל 100X80 ס"מ, ואליהם הצמידו האמנים לבנה אלגורית. הלבנה, לוח בגודל 30X20 ס"מ, מסמלת עולם היכול להיוולד רק מתוך תובנה משותפת וסובלנות. אלו הלבנים הדרושות להקמת חומה של אהבה על יסוד זיכרון העבר שמיוצג כאן על ידי חומת ברלין, אך חומת האהבה נועדה להיאבק למען עתיד טוב יותר.

סטודיו S מודה לאמנים שהצטרפו לתערוכה המחודשת, השלישית במספר מאז התצוגה הראשונה ברומא ואשר בעקבותיה הוצגה התערוכה גם בבית "פונטו אינאודי" בסלרנו ובמנזר הקרתוזיאני של פדולה. סטודיו S מודה למכון האיטלקי לתרבות תל-אביב, המיוצג על ידי המנהלת פרופ' כרמלה קלאה, אשר חפצה באירוע זה של אמנות והיסטוריה, טרגדיה ותקווה. 

המכון האיטלקי לתרבות, אשר מציג בישראל את המיזם לזכר השואה, לא יכול היה לבחור מקום מתאים יותר לתיעוד הדרמה של רצח העם היהודי במחנות הריכוז הנאציים בהשתתפות של 15 אמנים הפועלים באיטליה. השואה נוכחת בכל אחד מהבדים הללו, אשר כל אחד מהם ניגש אליה בדרך אחרת, וכל הדרכים מעניינות ומרגשות. 

שואה הינו מושג אשר נטבע לראשונה ביחס לפוגרום המכונה "ליל הבדולח". בפעולה נאצית בלילה שבין התשעה לעשרה בנובמבר 1938 נרצחו בברלין מאות יהודים, אלפים נעצרו, נחרבו עד היסוד 267 בתי כנסת ונהרסו -750 חנויות. היה זה אירוע מטרים שסימן את תחילת המדיניות הנאצית להשמדת היהודים. כיום מתאר המונח שואה את הטרגדיה ממנה סבלו היהודים באחת התקופות הגורליות ביותר של המאה שעברה. זוהי מילה תנכית שמשמעות "קטסטרופה, אסון" והיא אומצה לצורך הוקעת מעשים נפשעים אשר מטרתם, בתחכום בכוונה תחילה, להכחיד קבוצה אתנית, לאומית, גזעית או דתית. 

ציון השואה באירוע החוגג את נפילת חומת ברלין ובאמצעות יצירות אמנות שנוצרו במיוחד עבורו הינו יוזמה אשר מן הראוי שתועצם ותורחב על ידי שיתוף של אמנים נוספים. אמנים ישראליים ובינלאומיים, יהודיים וארים, המוּנעים על ידי אותם רגשות ואותן מטרות שדרבנו את האמנים הקשורים בסטודיו S לצור את לוחות הייאוש והתקווה הללו: מעורבות עמוקה ומטרה לחנך לעולם טוב יותר. היה מעניין לו יצירות אלו שהגיעו מאיטליה יכלו להיות גרעין ראשון של אוסף קבוע שיהיה בעת ובעונה אחת קץ זיכרון העבר הקודר וציפייה לעתיד זוהר.

כל אמן יצר במדיה המתאימה לו, אך התמונה הקיבוצית הנוצרת מכולן ביחד מרשימה בעומק הרגש הנובע מהזיכרון ומהוקעת הרדיפות הנאציות שהובילו לאותה תקופה ארורה ונוראה בהיסטוריה האירופאית. מחאה אמנותית זו כנגד השואה מהווה תמרור אזהרה כנגד השכחה ובד בבד מזמינה את כולם לפעול למען חומה אחרת, השונה מאותו זיכרון עצוב מברלין, חומה הנולדת מהתובנה המשותפת של האחווה, חומה בה הלבנים מהודקות זו לזו במלט של שלום ואהבה. האם זו אוטופיה? האמנות משקפת את זמנה, אך היא גם נבואית.

כרמינה סיניסקאלקו, ינואר 2011

המכון האיטלקי לתרבות תל-אביב