|
אליעזר והגזר מאת לוין קיפליס
כתבה: שלומית גרוס-גל
"אין כמוהו גזר! זרע אותו בגן הירק סבא אליעזר. פעם בא אל גן הירק סבא אליעזר.
אחת- שתיים - פשט ידיים ומשך בגזר. משוך בגזר, משוך בגזר - אין כמוהו גזר! ..."
אליעזר והגזר מספר על משפחה בת שלושה דורות - סבא, סבתא, נכדה ועוד כמה בעלי חיים - שמנסים לעקור גזר גדול במיוחד. מהעלילה אפשר להבין שהסיפור נכתב כנראה בתקופה שבה החברה הייתה חקלאית והמשפחה המורחבת גרה בשכנות. היום, רוב המשפחות כבר לא גרות בחמולה ומי מאיתנו - העירוניים - יודע בכלל איך מגדלים גזר?. ובכל זאת, הסיפור ממשיך להיות אהוב מאוד על ילדים צעירים. ולא בכדי. | גם משימות פשוטות בבית (כמו עריכת שולחן, מציאת זוגות גרביים בערימת הכביסה, או השקיית עציצים) שנראות לנו הגדולים כמו מטלות מעצבנות, יכולות להוות עבור הילדים הזדמנות להוכיח את עצמם, ללמוד כישורים חדשים וגם להרגיש "כמו גדולים". |
חשיבותה של משימה
למשימה המשפחתית רבת החשיבות - הוצאת הגזר מן האדמה - נרתמים בזה אחר זה כל בני המשפחה וביניהם הנכדה אביגיל. עבור ילדים, משימה היא הזדמנות לאתגר את עצמם ולהבין מהם גבולות היכולת שלהם. זאת ועוד, משימות מהוות את אחת מהדרכים שבאמצעותן לומדים ילדים על העולם הסובב אותם: מהי משמעת, מהי מטרה, מהו כוח רצון. גם משימות פשוטות בבית (כמו עריכת שולחן, מציאת זוגות גרביים בערימת הכביסה, או השקיית עציצים) שנראות לנו הגדולים כמו מטלות מעצבנות, יכולות להוות עבור הילדים הזדמנות להוכיח את עצמם, ללמוד כישורים חדשים וגם להרגיש "כמו גדולים".
בנוסף, ככל שהילדים גדלים המשימות עמן הם נדרשים להתמודד הופכות למורכבות יותר. זאת אחת הסיבות לכך שבגן הילדים, ובייחוד לקראת העלייה לכתה א', מקפידות הגננות לאפשר לילדים להתנסות במשימות הדומות לאתגרים שיעמדו בפניהם בבית הספר.
משפחתי וחיות אחרות
בסיפור "אליעזר והגזר" נוצר שיתוף פעולה, מבלי שאף אחד מהמושכים בגזר מבקש זאת. בזה אחר זה מצטרפים בני המשפחה והחיות שלהם ומנסים לסייע לסב שנתקל בגזר עקשן.
שיתוף פעולה שכזה הוא משהו שכדאי לפעמים ליישם בבית, ולהציע לילד עזרה בביצוע משימה שבה הוא מתקשה, גם מבלי שהוא יבקש אותה מאיתנו ההורים.
גם אם הילד לא יזדקק לעזרה או יעדיף להתמודד עם האתגר לבדו, עצם הצעת העזרה תיתן לו את ההרגשה שההורה קשוב אליו ורואה את הקושי שאיתו הוא מתמודד. זאת ועוד, שיתוף פעולה משפחתי הוא דבר שנותן לילד בטחון ומסמן לו שבעת הצורך יש מי שיתמוך בו.
לכן, פעולות משפחתיות שמצריכות סנכרון, הן פעילות מומלצת ביותר לזמן המשפחתי המשותף.
אין הכרח לפעול כולם יחד באותו זמן כמו בסיפור, גם פעילות כמו ארגון פיקניק - שבה אחד מקפל שמיכה, שני מכין כיבוד, שלישי סוחב שתייה ורביעי שוטף פירות - נותנת לילד תחושה שהמשפחה שלו היא מכונה משוכללת שעובדת בשיתוף פעולה.
דוגמא נוספת: תמונה חדשה שצריך לתלות בבית יכולה להפוך לפעילות משפחתית, שבה אחד מגיש את המסמר למי שנמצא על הסולם, בשני דופק בפטיש ובשלישי נותן פידבק האם התמונה ישרה.
הגודל לא תמיד קובע
ולקראת סוף הסיפור חבוי עוד מסר אחד קטן – תרתי משמע. מי שמכריע את הכף ומביא את ההצלחה הוא העכבר, הקטן מבין כל המשתתפים. לילד ששומע את הסיפור מתחוור שהקטן הוא לא בהכרח הכי חלש ומי שנראה הכי פחות משפיע יכול לעשות שינויים משמעותיים בסביבתו.
שיתוף פעולה משמעותו גם עזרה לזולת. מעלילת הסיפור הילדים למדים על הערך החשוב של סיוע לחבר שמתקשה וזקוק לתמיכה, גם אם הוא נראה חזק או גדול מאיתנו. הכוח של שניים שלושה ויותר גדול תמיד מכוחו של היחיד. כשמבצעים דברים ביחד אפשר להצליח כפליים וגם ליהנות מעצם החוויה המשותפת, כמו בסיפור שבו שרים יחד כדי להקל על המאמץ. השותפות כחוויה היא מעשירה, מרחיבה ומגדלת את הילד ואת המבוגר כאחד.
שעת הסיפור תתקיים ביום רביעי ה- 02.02.2011 בשעה 17:00- ברח' עירית 17 במרכז "הורים-ילדים"
|
