באסיפת בחירות מיוחדת, הוא מחליט לדבר עם תומכיו בגילוי לב.

הוא מודה בפניהם כי פוליטיקה היא עסק ערמומי ומורכב. כי הוא עצמו ושאר המנהיגים הערבים והיהודים בארץ מוליכים את שני העמים למבוי סתום.

לא תמיד הזדהה עם המדינה. וכל עוד אין שותפות מלאה, הוא לא חש שישראל היא מדינתו.

אבל, למרות שהיא מתנכרת לו, הוא לא שונא אותה, להיפך, הוא מנסה ומקווה  להפוך אותה למקום טוב יותר. כי אם באמת נרצה, אולי אין זו אגדה, ואם אובמה יכול, למה לא הוא?

 

הקהל בתיאטרון משמש את השחקן כקהל התומכים באסיפת הבחירות, וההצגה היא משחק בין מציאות לדמיון.