במסגרת המאמצים שעשיתי על מנת שהתלמיד נאג'י אלעביד (6) מיפו יתקבל ללימודים בבית ספר, כמו כל שאר ילדי ישראל, ביקרתי אמש בבית הספר הממלכתי "און" לילדים נפגעי שיתוק מוחין, לשם התקבל נאג'י, לכבוד יום הלימודים הראשון שלו.

 

כזכור, נאג'י נולד עם מחלת ניוון שרירים ומחובר 24 שעות למכונת הנשמה.

אחיו הצעיר יותר נפטר לפני מספר שנים מאותה מחלה.

 

בעקבות הסירוב לקבל את נאגי ללימודים, פניתי בכתב לשר החינוך גדעון סער, שהורה על קבלתו המיידית של התלמיד ללימודים.

לאחר לא מעט עיכובים, ועדות והכנות מתחילת השנה, הגיע אמש נאג'י סוף סוף ליום הראשון ללימודים בבית הספר.

 על היום הזה, היום שבו הצטרפתי לנאגי ואימו "אינתיסאר" רציתי לספר לכם.

 

לפני הכל, אני מציע שמנהל החינוך בעירייה יארגן סיור של כל חברי המועצה במקום הקדוש הזה שנקרא בית ספר "און".

אני סבור שחובה עלינו להתחיל את עבודתנו ארוכת השנים בעירייה בביקור באחד המוסדות חשובים ביותר שישנם במרחב תל-אביב יפו.

אין מדובר בבית ספר לחינוך מיוחד, אלא בבית ספר מיוחד לחינוך.

אי של סבלנות בתוך אי הסובלנות, כפי שמגדירה זאת היטב מנהלת המוסד המקסימה גברת מיכל גרוס.

 

152  תלמידים, מכל הדתות:יהודים, נוצרים, מוסלמים, חרדים וחילונים, כולם ביחד.
מסביבם כ- 140, כן! 140 אנשי צוות ובהם: מחנכות, סייעות חינוכיות, מורים מקצועיים, מטפלים פרא רפואיים (פיזיותרפיה, ריפוי בעיסוק, קלינאיות תקשורת, אחיות ורופאה), צוות טיפולי מסייע (מורות, מייעצות, פסיכולוגים,עובדות סוציאליות ומטפלים באומנות) וצוות ניהול ואחזקה.
במקום יש גם הרבה מתנדבים ובנות שירות לאומי.

השילוב והעבודה המשותפת של צוות כה רב מקצועי ובין – תחומי, מאפשרים קידום מירבי של כל תלמיד ותלמיד וגם תורמים לפיתוח הצוות.

חשוב להבין שבית הספר מאפשר לכל תלמיד נכה להשתלב בקהילה שלו. הוא מאפשר לטפח בכל תלמיד את היכולות הייחודיות הגלומות בו. בית הספר מקנה לילדים ידע וערכים ומאפשר לכל תלמיד לפתח כישורי למידה וכישורים חברתיים,  בהתאם ליכולותיו ונטיותיו האישיות.

 התלמידים במקום המיוחד הזה משיגים עצמאות מירבית ומפתחים יכולות תפקוד ייחודיות לכל תלמיד בתחום החברתי, שיקומי וחינוכי, כך שיתאפשר שילובו בחברה.

האמונה של בית הספר: חברה נאורה אינה יכולה להתקיים מבלי להכיר ולתת מקום של כבוד לשונים שבתוכה, כי רק כך תוכל להכיר ולקבל את עצמה.

אני אישית עברתי בסיור חוויה מיוחדת.

לפני מספר שנים הבן של אחד החברים היקרים שלי (בן 12 ) יצא מבית ספר טרה סנטה בדרכו חזרה ללוד. הוא פספס את ההסעה,עלה על אוטובוס וירד ליד בית חולים אסף הרופא.
מכונית פגעה בו והעיפה אותו למרחק עשרות מטרים.
במשך חודשים ביקרנו אותו בתל השומר, בעוד הוא שוכב מחוסר הכרה.כולם איבדו תקווה פרט להורים.
אמש נתקלתי בו בסיור. ראיתי נער מחייך עם הרבה חברים, מתקשר ומתחקר.

 

באתי בשביל נאג'י ונשארתי בשביל כולם.
לראות את החיוך של הילדים, את השפה שהם יוצרים, את טקס הורדת הידיים, את המלחמה להגיע לכדור, את הטיפוס במעלה המשחקים ובעיקר את החצר מלאת החיים. זה פשוט מדהים.

 

ניסיתי לברר אצל המנהלת אם חסר לה משהו, אם אני יכול לעזור במשהו, אך לא כלום היא אמרה, יש הכל, רק בואו לבקר מידי פעם.

 

בפרויקט משתתפים כמובן משרד החינוך והתרבות והאיגוד הישראלי לילדים נפגעים (אילן).

תודה לכל העמלים, תודה לכל המממנים, תודה לכל הילדים.

 

כתובת למי שמעוניין לבקר:

בית ספר ממלכתי "און" 

רחוב צה"ל 16 צהלה תל-אביב

טל:03-6471457