במהלך החודשים האחרונים פעלה קבוצה צילום מתיכון עירוני ז' במסגרת עבודת עמותת סדאקה רעות. הקבוצה עבדה עם זוג מנחים, ערבי ויהודיה, צלמים מקצועיים שצברו ניסיון בהנחיית קבוצות וקבוצות דיאלוג במסגרת עבודתם בעמותה.
הפרויקט התמקד בפיתוח שפה אישית וביטוי עצמי של בני הנוער באמצעות עבודה בצילום.
ההנחיה התמקדה בהעלאת תכנים הקשורים לחיי היומיום של הנערים והנערות שעל בסיסם למדו טכניקות לבניית נרטיב דרך הסיפור האישי שלהם, ועבדו בשילוב של טקסט וצילום.
העבודה התנהלה לא רק בתוך בית הספר, אלא גם מחוצה לו, ושילבה צילומי חוץ, סיורים בעיר, ועבודה אישית של המשתתפים והמשתתפות בין המפגשים.
התלמידים כתבו כי הם למדו בסדנה כיצד תמונה אחת יכולה לספר סיפור, מה בוחרים לצלם, מאיפה, ובהתאם לכך כיצד יראה הפריים.
בני נוער שהשתתפו בפרויקט
עוד כתבו כי הם ניסו לגבש מבט מורכב על יפו ולהתבונן בה בעיניים חדשות. לנסות ולראות מה המצלמה יכולה לגלות להם או לגרום להם לחשוב. "חיפשנו דברים חדשים שלא ראינו עד היום או דברים שראינו פעמים אין ספור, אבל לא התעכבנו לחשוב עליהם".
תאמר, גר בשכונת לב יפו: "אני רוצה לשנות בשכונה את האנשים, שיפסיקו עם הפשע, הסמים והגניבות, שיבינו שלא יוצא מזה כלום. אני רוצה שהעירייה תשקיע יותר בשכונה ובבניינים, שיבנו פארק יפה ודברים שיפארו אותה, שילכדו את צורת המחשבה של האנשים - במקום פשע וסמים שיכירו דברים אחרים. אולי כך השכונה תראה יותר יוקרתית והאווירה בה תהיה יותר חמה עם כבוד ואהבה הדדית".
אוראל, גרה ברחוב קהילת קנדה, יפו ד': " יפו היא שונה. היא לא כמו שום מקום אחר בעולם. יפו היא עיר מלאת חיים ומלאת רעש. יש תחושה שהרחובות ביפו סואנים וגועשים. הרבה מכוניות, חנויות ודוכנים וגם הרבה אנשים. הרבה סוגים של אנשים שונים זה מזה. היא לא כל כך שקטה, אבל יש בה משהו שאין בשום מקום אחר".