פרידה
מי לא מכיר את התרחיש הבא: בוקר שגרתי. השמש זורחת, נוסעים לכיוון הגן ולפתע הילד לא מוכן להיפרד מאתנו.
אחרי עוד חיבוק ועוד נשיקה, הדמעות חונקות את גרונו והקול הקטן בוקע "אימא אל תלכי". רק שמהר מאוד הבכי החרישי הופך ליבבה קולנית, ניסיונות השכנוע רק מוסיפים שמן למדורה והגננת נאלצה להפעיל את תרגולת הקו האדום "אימא לכי, אני מחזיקה אותו". | לאורך החיים וההתמודדות עם הפרידות השונות, כל אדם מפתח לעצמו דפוסי פרידה המסייעים לו בהתמודדות עם קשיי הפרידה. דפוסי הפרידה שומרים על האדם מלהתמודד עם קשיי הפרידה, אך לא תמיד מסייעים לו להתגבר עליה ולעשות פרידה טובה. |
לכאורה מדובר בסך הכול בדקות בודדות מתוך 24 שעות ביממה, רגעים ספורים של פרידה שלא תמיד עוברת חלק . לקטנים שלנו קשה להיפרד. בבוקר בקייטנה או בגן, בלילה לפני השינה, אחר הצהריים כשהולכים למשחקייה, לחוג או לחבר. משום מה "תכנית ההתנתקות" לא תמיד זורמת.
לקראת חופשת הקיץ והשנה החדשה שקרבה בחרנו בשעת הסיפור הקרובה לדבר על פרידה.
אז מהי פרידה?
כל סיום כרוך בפרידה, ולכל אחד מאתנו משמעויות אישיות למושג פרידה. כתוצאה מפרידות שקרו בעבר, לכל אחד מאיתנו מתעוררים רגשות שונים במהלך הפרידה, רגשות כמו שמחה והקלה או תחושות של אובדן, המלוות ברגשות של כעס, רגשי אשמה, דיכאון או הערכה עצמית נמוכה.
לאורך החיים וההתמודדות עם הפרידות השונות, כל אדם מפתח לעצמו דפוסי פרידה המסייעים לו בהתמודדות עם קשיי הפרידה. דפוסי הפרידה שומרים על האדם מלהתמודד עם קשיי הפרידה, אך לא תמיד מסייעים לו להתגבר עליה ולעשות פרידה טובה.
כל פרידה היא שינוי ולכן מצופה שיופיע קושי מסוים אשר יחייב את הילד ואת סביבתו להתארגן בהתאם. הפרידה המשמעותית הראשונה מתרחשת בסביבות גיל שלושה חודשים, כשהתינוק והאם מפסיקים להוות יחידה אחת והאם בדרך כלל חוזרת לעבודה ומפסיקה להיניק. אבל גם בשלבים הבאים של חייו מזומנות לפעוט פרידות על בסיס יומיומי וההתנסות בהן חשובה ביותר. הן מאפשרות לו להתחיל את תהליך הנפרדות שלו, לפתח אינדיבידואל עצמאי ולשפר את יכולת ההישרדות וההתמודדות שלו.
מהי פרידה טובה?
פעמים רבות אנו פוגשים בהתנהגויות בעייתיות של ילדים בתהליך הפרידה. אם נדע להתמודד עימם, נצליח להפוך את הפרידה לפרידה נכונה וטובה שהיא חלק מתהליך של צמיחה וגדילה.
ההנחה היא שתהליך פרידה נכון, הוא למעשה חוויה מתקנת, בונה ומצמיחה כוחות.
בפרידה טובה- המטרה לאפשר ל"נפרד" לעבור את תקופת הפרידה בצורה רגועה, מדודה, כאשר אי הנוחות ממצב הפרידה תהיה מזערית.
למשל, שילד הולך לגן בפעם הראשונה חשוב להכין אותו לסידור החדש, לספר לו מה עומד להתרחש. ילד שיודע למה לצפות, שברור לו מתי הפרידה עומדת להגיע, הוא ילד רגוע יותר.
חשוב מאוד לסגל טקסים קבועים לפני פרידה - אלה מאפשרים לילד לצפות את מה שעומד לקרות ולהתכונן לבאות: אם בכל בוקר, ההורה שמגיע עם הילד לגן עושה איתו את אותה פעילות - מצייר ציור, מרכיב פאזל וכו' - הילד יחכה לפעילות הספציפית הזאת ויידע גם מתי מגיע רגע הפרידה. אם בכל ערב יהיה טקס השכבה קבוע, הכולל אמבטיה, סיפור ונשיקה - יהיה הרבה יותר קל להיפרד.
שגרה היא גם פתרון מוצלח להרבה פחדים וכדאי ליצור אותה בכל מיני מצבים. אם ניתן, רצוי להתחיל בפרידות קצרות ולהגדיל אותן בהדרגה. להימנע ככל האפשר מפרידות חטופות .
לסיכום, קשיי פרידה הם חלק בלתי נפרד מהתפתחות הילד ודורשים יכולת הסתגלות מילדים והורים כאחד. כאשר נותנים לילד לגיטימציה מילולית לדבר על הדברים, לשתף את רגשותיו, זה מקל מאוד. מובן שהדבר תלוי בגיל הילד - אבל כבר בגיל שלוש או ארבע ניתן להזדהות עם הילד, לספר לו שגם לכם היה קשה כאשר הייתם קטנים ולתת לגיטימציה לרגשות ולקושי שקיימים בפרידה.
פרידה תהליכית ומובנית לאורך תקופה תאפשר לילדים להתחבר לתחושת האובדן, לבטא את הכעס והעצב שהאובדן מעורר, לגייס כוחות להתמודדות עם מצב הפרידה, ולהתייחס לחיים שאחר הפרידה בתקווה ובציפייה.
ביום זה המשחקייה תהיה פתוחה לילדים עד גיל 7
שעת הסיפור תתקיים ביום רביעי ה- 06/06/12 בשעה 16:15
ברח' עירית 17 במרכז "הורים-ילדים" בשכונת נווה-גולן שביפו.
טלפון: 03-5089939
כתובת דואר אלקטרוני: horim@post.tau.ac.il
|
מאת: עדי חפץ
