"אני ואמא ישבנו בסלון, כשפתאום שמענו את הצרחה הזאת. זה היה ברור מאיפה היא באה, ממש מהרחוב שלנו. אני לא בטוחה שצרחה יהיה התיאור המדויק של הקולות ההם ששמענו, אלא יותר בכי. בכי חזק, בלתי נשלט, שהקפיא את הדם שלי ושל אמא שלי"

כך מתארת מירב בת 15.5 הגרה ברחוב השחף, את ששמעה וראתה בערב יום רביעי.

"מיותר לציין שאמא רצה לרחוב, וכמוה גם כמה משכנינו שנחלצו לעזרתם של הקולות. זה היה קול של אישה, או יותר נכון נערה, שצעדה במעלה הרחוב בצעדים מהירים במיוחד, ולא הגיבה כששאלו אותה אם היא צריכה עזרה. הכל היה עניין של שניות לפני שהיא נכנסה לביתה, ואני נכנסתי להתקף חרדה."

ליאור היתה זו שצעקה ברחוב, לאחר שהצליחה להשתחרר מאחיזת התוקף, וכך היא מספרת:
" בסביבות שעה שמונה הייתי בטיול עם הכלב, כששמעתי שריקה קלה ולא הבנתי מהיכן היא מגיעה.
אז ראיתי אותו לראשונה, במדרגות שיורדות לנמל מרחוב הצדף: בחור נמוך - כמטר שישים עם שיער ארוך שחור אסוף לקוקו, עיניים גדולות וגבות מודגשות, הלובש מעיל ג'ינס.

הוא היה בשיחת טלפון. שמעתי מישהו מדבר איתו והוא ליחשש פנימה, אולי בשפה הרוסית.
הוא נתן בי מבט בוחן ולא ניראה מפחיד בכלל.

אם רק רצה יכל לתקוף אותי אז - כי הייתי ממש לידו ולא היה אף אחד ליד.

אבל הוא נתן לי להתרחק ואז, כשהייתי עם הגב אליו, בתחילת רחוב השחף, בעוד הכלב מרחרח באדמה, הוא הגיח מאחור, תפס לי את הידיים, דחף ידיים לכיסים שלי ומישש.

כשהבנתי שזה הולך למקום הזה ולא יכולתי להגיב כי הידיים והראש היו תפוסים על ידו מאחור, התכופפתי וצרחתי בטירוף, אבל זה לא הרתיע אותו.

רק כשהדלת נפתחה בבית במעלה הרחוב, הוא שיחרר אותי והלך בהליכה איטית, כאילו עבר שם במקרה."

 

אורית שבה באותו הזמן מקניות, והחנתה את ריכבה  ברחבה שבסוף רחוב הצדף.
"ראיתי בחור כבן 25, עם מכנסי ג'ינס וג'קט ג'ינס, שיער שחור אסוף לקוקו, מדבר בטלפון בשפה זרה. בחור נמןך – לא יותר ממטר שישים וחמש.

הוא צעד לאורך המדרגה העליונה של הצדף.

כשירדתי עם עגלת הקניות החלפנו מבטים ויכולתי לראות אותו היטב.

רוקנתי את העגלה וחזרתי לרכב להביא קניות נוספות. כשבאתי פעם שניה הוא כבר לא היה על המדרגות.

עמדתי לפני דלת הבית, הנחתי את השקיות על הרצפה.

פתאום זינק עלי הבחור "אאוט אוף נו וואר", הוריד לי את המכנסיים –

מכנסי טרנינג עם גומי, וברח במורד המדרגות, כמעט עד בית הכנסת.

זיהיתי מיד שזה הבחור עם הקוקו וצעקתי לו 'מה אתה עושה?'

הוא עלה שלוש מדרגות במעלה הרחוב. התשובה שלו היתה: 'כי את יפה'.

'אז מה? אתה חולה ואתה צריך פסיכיאטר'

 הוא לא ברח, אלא עלה 3 מדרגות. הוריד את הראש, מילמל משהו, והלך לאט לכיוון הנמל.

 

נראה כי היו שלוש תקיפות מיניות במהלך שעה, באותו ערב, כולן ע"י אותו אדם.
כמה מתושבי השכונה התקשרו למוקד המשטרה ודיווחו על האירועים.
ניידת הגיעה למקום, ולאחר יומיים הגיע סמואל, השוטר המקומי, וגבה עדויות מהמתלוננות
המשטרה הגבירה את הנוכחות בשכונה, ואופנוענים של היס"מ נראו בתכיפות מרגיעה בסמטאות.

שתי המתלוננות זומנו מספר פעמים למטה המרחב כדי לנסות ולזהות תמונה של החשוד באלבום המשטרתי, אלא שלא היה שום קשר בין התיאור שנתנו לתמונות שהוצגו בפניהן.

ליאור: יום אח"כ ביקשו ממני לזהות תמונות של אנשים שלא נראו בכלל דומים לתאור שמסרתי להם.
נתתי תיאור יחסית מדויק והם הראו לי תמונות שלא קשורות לכלום: נערים צעירים מאד, אנשים מתולתלים, כמה מהם באמת נראו מפחידים, כאלה שהייתי עוברת לצד השני של המדרכה אם הייתי רואה אותם, אבל אין שום קשר לתיאור שלי.

גם אורית לא מבינה את הקשר בין תמונות החשודים שהוצגו בפניה לתאור המפורט שמסרה למשטרה:
" ביום שני זומנתי ע"י המשטרה פעמיים.

בצהריים הראו לי עשרות תמונות שאינן קשורות בכלל לתיאור שנתתי – גברים מעל גיל 45 עם קרחת – השוטר האשים את המערכת הממוחשבת של המשטרה.

אף אחד מהם בכלל לא הזכיר את החשוד.

 

לקראת אחר הצהריים קיבלתי טלפון שתפסו חשוד מסוים.

התעכבו כל הזמן בשאלות לגבי מכשיר הטלפון – איזה מכשיר היה לו ביד.

הם ביקשו שאבוא לזהות עוד תמונות.

הצבעתי על תמונה מסוימת שדומה לחשוד אבל לא יכולתי להיות בטוחה במאה אחוז.

כל שבע התמונות האחרות היו של אנשים ממש שונים, רובם בלונדינים."

 

ואכן, המשטרה תחקרה חשוד אחד, שלמרבה האירוניה הוא דווקא בן זוגה של מירב, השכנה מרחוב השחף שיצאה יחד עם אמה להניס את התוקף.
הבחור נחקר במשך שעות רבות עד ששוחרר למעצר בית של יומיים בשעות הערב המאוחרות.
רוצים לדעת את תיאורו של החשוד היחיד עליו הניחה המשטרה את ידה?
ובכן, מדובר בנער שטרם הגיע לגיל 18, גבוה – מעל מטר ושמונים, עם שיער מתולתל בהיר, וכן, דבר אחד בכל התמונה הזו מתאים – יש לו קוקו.

מסכמת מירב, חברתו של "החשוד העיקרי":
"אונס? אצלנו? כל חיי גרתי פה, ומעולם, אבל מעולם זה לא קרה אצלנו בשכונה. שוד, דקירות, רצח, דברים שהתרחשו רק מעט דרומה ממני, ובדר"כ נגעו לכנופיות. ופתאום, מתחת לבית, איפה שנהגתי להוציא את הכלב, המקום "הכי בטוח בעולם", פתאום כאן, הטרדה מינית. החרדה עלתה.
תוך יומיים מהמקרה הגיעו שוטרים לדלתנו. הם התלבשו כאזרחים וביקשו לעלות לגג שלנו לערוך תצפיות לרחוב, כי הבחור היכה שנית. לאחר בירור טלפוני קצר השוטרים נכנסו אלינו הביתה, הסתכלו מעט בחדרים ועלו לגג, לתצפת.

בלב שמח השכונה הרגישה שלא שוכחים אותנו ומטפלים במקרה הזה בצורה מקיפה. הרגשנו ששומרים עלינו, שהם בעדנו."

אז זהו, שכאן בדיוק עולה השאלה:
תקיפות פתאומיות, דפוס התנהגות החוזר על עצמו, תיאור מפורט שניתן ע"י שתי מתלוננות, והנה -  אחרי שבוע הצליחו החוקרים רק לעצור ולתחקר חשוד אחד, שלא דומה בשום דרך לתיאורים המפורטים שנמסרו ע"י המתלוננות, אז לאן בדיוק מובילה החקירה הזו?

 

להלן מכתבו של סמואל -  מש"ק המשטרה בשכונה לתושבים:
לידיעת ועירנות תושבי השכונה, התקבלו מספר תלונות על מקרי הטרדה כלפי נשים בשכונה, כל מי שרואה אדם העונה לתיאור המפורט מתבקש לשמור על קשר עין איתו ולדווח מייד לי או למוקד 100, ומי שידוע לו על מצלמות אבטחה באזור נא לדווח לי על הכתובות.

מספר הטלפון של סמואל: 050-6272993

*כל השמות בכתבה בדויים.