אירוע זה סימל סיום למאבק היסטורי שניהלו תושבי יפו באמצעות עמותת "יפו יפת ימים", כנגד 
ההזנחה והשלכת הפסולת באחד המקומות היפים בארץ. 

אין ספק כי מגיע קרדיט ענק לעירייה על הפרויקט הזה.
משטח מוזנח ששימש כמטווח ירי, שטח להסתרת גופות ואתר פסולת של כל האזור, הפך לשטח מדהים ביופיו, תוך כדי התחשבות מקסימאלית ברוב התושבים היפואים, בעקבות תהליך של שיתוף ציבור הדוק עם כלל האוכלוסייה היפואית.

הענן שהעיב על הטקס בבוקר, היה כל כך סמלי למתרחש מתחת לפני השטח.
ראשי הועדה העממית של יפו החליטו להחרים את האירוע  ודאגו לעדכן את שאר התושבים לבל יגיעו לטקס.

קשה לי להבין מדוע מתעקשת ההנהגה המקומית לחבל בכל תהליך של אפשרות לקיום חיים משותפים ביפו.
הרי הפארק משמש את כולם ובעיקר את ערביי יפו, שסוף כל סוף יכולים להרגיש בבית בזמן יציאה לפארק, שלא כמו הרגשתם בזמן בילוי בפארקים אחרים ברחבי העיר.

שוב אנו נתקלים בהכנסת רעל וארס לכל ניסיון של החזרת השפיות לרחוב והתקלות בחומות של אטימות מצידם של מובילי דעת הקהל המקומיים, כאילו כל קיומם תלוי בהמרדת התושבים הערבים, דבר גורם למתיחות מיותרת, שלא תורמת לאף אחד.

מנשר שהופץ על ידם, לקח את האירוע למחוזות כל כך הזויים, כאילו כל פיתוח הוא ניסיון לסלק את האוכלוסייה הערבית מיפו.
במקום להכניס את הדברים לפרופורציה הם זורעים קיטוב וחבל. 

מה בעצם מחפשים התושבים? קצת שקט נפשי וחיים נורמאליים.

יהודים וערבים תמיד חיו  יחד ביפו ומה רע לחיות ביפו, כשיש פארקים ורחובות מסודרים?

נראה כי ככל שאנחנו רודפים אחרי החלום של חיים משותפים, כך הצד השני, או לפחות חלק ממנו, דואג להרחיק אותו ולהשאיר אותו בגדר חלום רחוק ומעורפל.
חבל שקומץ קטן של אנשים עם דעות קיצוניות שכאלה, גרמו להמוני יפואיים שלא ליהנות מאירוע  נפלא.
אני יודעת כי המעטים שהתעלמו מהקריאה הגיעו ונהנו ואף מקווים לאירועים נוספים בעתיד.