הוא שוקל בין מאה וחמישה קילוגרמים למאה ועשרים קילוגרמים (תלוי באיזו תקופה - בתחרויות או בפגרה) של שרירים משורגים.
חמשת אחוזי שומן הגוף שלו מתפרסים על מאה שמונים ושלושה סנטימטרים גובה (שמרגישים כמו שני מטר בגלל מימדי הגוף המרשים). |
"אני יפה"?! שואל אותי האשם מתואלי, רק שהוא, בניגוד לאורי זוהר ולמאות המעריצות שנוהרות לתחרויות בהן הוא משתתף ופונות אליו דרך דף הפייסבוק שלו, לא באמת חושב שהוא יפה.
הצהרה קצת מוזרה בהתייחס לעובדה שהאיש עשה לעצמו קריירה מלעשות פוזות גנדרניות מעל במות, עם תאורה אכזרית במיוחד, ועסוק כמעט כל שעות היום בתחזוקת "מפעל היופי" התובעני הזה.
ועוד לא אמרנו מילה על הדיאטה.
הלוקשיין: חדר הכושר במרכז צ'רנר, שעת צהריים מוקדמת.
בתוך חדר הכושר מתאמן אחד, שהוא פרסומת מהלכת והחלום הרטוב של הרבה נשים (ובטח כמה גברים) לאיך שצריך גבר להראות.
 מתואלי בתחרות מר ישראל (צילום: יח"צ)האשם מתואלי,31, נשוי + 5 (לא, זו לא טעות כתיב) הוא לדבריו, הבודי בילדר המפורסם ביותר בארץ, שמשתתף בתחרויות מקצועיות. הוא שוקל בין מאה וחמישה קילוגרמים למאה ועשרים קילוגרמים (תלוי באיזו תקופה - בתחרויות או בפגרה) של שרירים משורגים.
חמשת אחוזי שומן הגוף שלו מתפרסים על מאה שמונים ושלושה סנטימטרים גובה (שמרגישים כמו שני מטר בגלל מימדי הגוף המרשים).
ראש מגולח, מקצוענות, רצינות תהומית, ומחויבות מוחלטת מאפיינים את פלדת האל חלד האנושית הזו.
הוא התחיל להתאמן בגיל המופלג יחסית 25, לאחר ביקור מקרי בחדר הכושר.
אומנם מודעות לספורט תמיד הייתה לו, אבל בקטן, בבית, ומעולם לא בספורט תחרותי עד לאותו ביקור מכונן.
מדריך חדר הכושר ואדים (זיכרונו לברכה) במרכז הערבי יהודי, שקלט את פוטנציאל הגדילה שלו כבר בחודשיים הראשונים לאימונים, הבטיח לו שיהפוך לאלוף, אם יתמיד.
האשם הספקן היה בטוח שמדובר בפנטזיה מופרכת של המדריך.
ואדים התעקש, השווה היקפי מרפק של האשם עם מתאמן ותיק ומפותח במיוחד - פרמטר מקצועי שמנבא לדברי מקצוענים את פוטנציאל פיתוח הגוף וקבע על סמך ההשוואה כי יש לו פוטנציאל גדילה טוב יותר משל המתאמן הוותיק.
למרבה ההפתעה - תוך חודשיים הוא עלה עשרים וחמישה קילוגרמים של שרירים, ולאחר שנה בלבד של אימונים כבר ניצח ארבעה אלופים ישראלים שהתאמנו עשרים שנה והגשים עד לפרט האחרון את התחזית האופטימית של ואדים. |
האשם הסקפטי דבק בתוכנית האימונים הקפדנית שתכנן עבורו המדריך. למרבה ההפתעה - תוך חודשיים הוא עלה עשרים וחמישה קילוגרמים של שרירים, ולאחר שנה בלבד של אימונים כבר ניצח ארבעה אלופים ישראלים שהתאמנו עשרים שנה והגשים עד לפרט האחרון את התחזית האופטימית של ואדים.
למרבה הצער והאירוניה נפטר ואדים מאוחר יותר מהתקף לב ובארבע השנים האחרונות מלווה את האשם ויקטור אפונין - מאמן חדר הכושר של בית צ'רנר ואחד האלופים הנודעים בבודי בילדינג ברוסיה.
לאורך האימון והראיון נוכחת בחדר הכושר צעירה דקת גזרה וקטנת קומה, עטופה מכף רגל כולל הראש, בצניעות, בהתאם לחוקי האסלאם.
תכירו: לובנה מתואלי, אשתו של האשם מגיל שמונה עשרה ואם ילדיו.
בשיחה מתגלה לובנה כאישה חביבה, אנרגטית, מלאה בחוש הומור ומאוהבת עד מעל לראש בבעל המצליח.
 מתואלי בתחרות מר ישראל (צילום: יח"צ)"מה זאת אומרת?" היא צוחקת, "אנחנו ביחד מהגן. כבר בגיל שש השוויצר הזה היה מוריד את החולצה ומראה לי את השרירים. תמיד היה לו מבנה טוב".
בגיל הזה הבנים לא אמורים למשוך לבנות בצמות, או משהו?
"אל תדאגי, גם את זה הוא עשה", היא ממשיכה לחייך ובודקת במבטו אם הוא זוכר.
בכלל, בניגוד לתדמית ממיס הלבבות שדבקה בו, לדבריו - שלא באשמתו, ההרמוניה והנאמנות בין בני הזוג יכולה להוציא משלוותם גם אנשים פוריטנים במיוחד. "אני נאמן לאשתי ומביט בגועל בגברים נשואים שמתעסקים עם נשים אחרות", הוא מצהיר, ואני מאמינה לו.
יש משהו אמין, נוגע ללב ורגיש באיש הזה, שמצליח לגעת בך למרות המראה הקשוח והמאיים.
| בכלל, בניגוד לתדמית ממיס הלבבות שדבקה בו, לדבריו - שלא באשמתו, ההרמוניה והנאמנות בין בני הזוג יכולה להוציא משלוותם גם אנשים פוריטנים במיוחד. "אני נאמן לאשתי ומביט בגועל בגברים נשואים שמתעסקים עם נשים אחרות", הוא מצהיר, ואני מאמינה לו.
יש משהו אמין, נוגע ללב ורגיש באיש הזה, שמצליח לגעת בך למרות המראה הקשוח והמאיים. |
לפרנסתו הוא עוסק באבטחת אישים בכירים ובצילומים לפרסומות, תמונות אמנות ותוכניות טלוויזיה, ביניהן 'קצר משפחתי' שהציגה אותו כפלרטטן מקצועי, המוציא את אשתו מדעתה בשל כך.
כשאני מעמתת אותו עם העובדה, הוא מושך בכתפיים.
מסתבר שהוא משתתף מנוסה בתוכניות מסוג זה וכמקצוען יודע תמיד לתת להפקה את מה שדרוש לאופי התוכנית. במקרה דנן - מעט פרובוקציה.
"מגיל שמונה עשרה אני ממוקד במשפחה שלי ובקריירה. לא יודע מה זה מועדונים", הוא אומר, ספק בהתנצלות ושובר סופית את תדמית הגבר ההולל, שרבים מייחסים לו בגלל מראה ה"גבר גבר" שלו.
Cherchez la femme או: אם אין אשתי לי - מי לי?
 מתואלי מתאמן במכון הכושרהוא מתאמן שש פעמים בשבוע, גם כשהוא פצוע. הרפרטואר הקולינארי שלו פותח את היום בעשרים ביצים, שיק חלבונים וחמישים גרם דגנים, וזו רק ארוחת בקר.
בהמשך הוא מקפיד לאכול ארוחה של סטייק, פסטה או אורז וירק אחד, כל שלוש שעות (מדודים גם הם על הקשקש, אם אתם מתעקשים לדעת).
על האוכל אחראית לובנה. אבל לא רק בזה מסתכם תפקידה בטיפול בבעלה.
מסתבר שכמו במרבית הקלישאות, האישה השברירית למראה הזו היא על תקן גלולת הרגעה, במערך המשומן שמתחזק את בעלה. היא הכוח המניע מאחורי הגבר שלה.
"אני בפיק ברכיים לפני תחרות", מתוודה בפניי האשם, "אם לא לובנה - אני לא עולה לבמה. מאבד את כל האומץ והאמון שלי בעצמי. היא מרגיעה אותי, איזה שלושים דקות לפני".
איך בדיוק?
"לוחמה פסיכולוגית. היא מראה לי את כל הפגמים של המתמודדים וכמה אני עולה על כל אחד מהם".
וזה עובד?
"טפו, טפו, טפו" הוא ממהר לומר לפני שנעשה לו נאחס עם השאלות שלי.
 שלל גביעים מהתחרויותבעזרת לוחמה פסיכולוגית או בלי, רקורד הניצחונות של האשם מרשים לכל הדעות. בשנתיים וחצי בהן הוא מתאמן באופן מקצועי הוא השתתף בארבע תחרויות, מתוכן זכה שלוש פעמים במקום הראשון ובאחת במקום השני.
בשנת 2009 השתתף בתחרות "מר צפון" ו"מר דרום", בשתיהן זכה במקום הראשון.
בתחרות 'מר ישראל', גם היא בשנת 2009, הגיע לאכזבתו למקום השני, לדבריו - רק בגלל עייפות וייבוש יתר של הגוף, מושג שגור אצל המתחרים, שמשמעותו הפחתת כמות הנוזלים עד לרמה של פקק מים ביום התחרות (!) כדי להבליט את השרירים כמה שיותר.
גם השנה הוא לא התבטל וזכה במקום הראשון בתחרות "מר דרום" 2010.
"את יודעת, שאני שיאן התארים בספורט ביפו "? הוא מתקיל אותי (לא, לא ידעתי), "אין מישהו שהביא יותר גביעים ומקומות ראשונים ביפו. אפילו בכדורגל לא הביאו כל כך הרבה גביעים", הוא ממשיך עם הרבה גאווה בקולו.
בכלל, מוטיב הקשר האמיץ שלו לעיר יפו חוזר לכל אורך השיחה עימו.
"לא אעזוב את יפו אף פעם. יפו זורמת אצלי בדם" הוא מצהיר. "לא משנה כמה אצליח בעולם - תמיד אחזור אליה". תקראו לי נאיבית, אבל אני שוב מאמינה לו.
 מתואלי חוגג בחוף הים לעיני מעריציםולא רק גאווה יש לו על יפו, אלא גם ביקורת חריפה כלפי הרשויות ביפו, שלדבריו לא עושות מספיק למען הילדים המסתובבים ברחובות ולא משקיעות בחינוך, שלדעתו הוא המפתח למניעת התדרדרות לפשע ועידוד תרומה פרודוקטיבית לחברה.
כלי נוסף בו מאמין האשם ללא סייג הוא, איך לא - ספורט: "ספורט זה דבר חשוב בהוצאת ילדים מהרחוב. כואב לי לראות ילד בן 16 בניידת, או יחף ברחובות. זה יכול היה להיות אני", הוא רומז על הדרך הלא פשוטה שעבר עד היום, ולא בפעם האחרונה בכתבה זו.
"אני מוכן להתנדב ולאמן ילדים כדי לקדם את הנושא", הוא מתחייב בפני - מישהו מוכן להרים את הכפפה?
סינדרום סינדרלה
כשאני שואלת אותו איזו ילדות הייתה לו, אני מצליחה להפתיע אותו, ולרגע הוא יוצא מאיזון.
"פעם ראשונה שמישהו שואל אותי על הילדות שלי", הוא אומר לי ועכשיו יש לקול שלו טון אחר, מעריך יותר.
'אולי זה לא יהיה עוד ראיון קונבנציונאלי' אני קוראת בעיניו.
כשאני שואלת אותו איזו ילדות הייתה לו, אני מצליחה להפתיע אותו, ולרגע הוא יוצא מאיזון.
"פעם ראשונה שמישהו שואל אותי על הילדות שלי", הוא אומר לי ועכשיו יש לקול שלו טון אחר, מעריך יותר.
'אולי זה לא יהיה עוד ראיון קונבנציונאלי' אני קוראת בעיניו. |
הוא גדל רוב שנותיו רק עם אם, שהתגרשה מאביו כשהיה רק בן שנתיים.
האב, שבקש להינשא לנשים נוספות לאמו, ברוח הקוראן, נתקל בהתנגדות נחרצת של האם - דבר שהוביל לגירושין.
האם האמיצה והמפוכחת, שנותרה מחנכת ומפרנסת יחידה, החליטה להילחם בעשר אצבעות למול הפשע שהקיף אותם וארב להאשם בכל פינה ביפו.
היא עבדה בשלוש עבודות ביום, חסכה פרוטה לפרוטה ושלחה את הבן היחיד למיטב בתי הספר הפרטיים ביפו.
"אני דובר אנגלית, צרפתית, עברית, ערבית ואיטלקית" הוא מתגאה בפניי. "אני אפילו חולם בשפה זרה", הוא מחייך.
למרות מאמציה של האם, עבר מתואלי מה שהוא מכנה "מרד טיפוסי של גיל שש עשרה".
"הייתה לי תקופה לא טובה, שנעצרה לשמחתי לאחר מספר חודשים בזכות אימא שלי, שלא ויתרה לי" הוא מספר בלי לפרט, אבל העיניים אומרות הכול.
'כמעט אכזבתי את אימא', הן מספרות ללא מילים, 'כמעט הפכתי לעוד נתון סטטיסטי בעקומת הפשע ביפו'.
בגיל שמונה עשרה הוא מגשים חלום שבער בו מילדות, נישא ללובנה ומתחיל בהקמת משפחה משלו.
תגיד, זה לא קצת צעיר בימינו?
"תראי, התחתנתי מוקדם כי הרגשתי שיש לי מה לתת. הייתי בוגר מאוד כבר מגיל צעיר וכולם מסביבי נהגו להתייעץ איתי בעניינים שונים, כי ידעו שיש לי עצות טובות.
"מצחיק שאת שואלת על אבא שלי" הוא אומר מבלי לחייך בכלל, "לפני כמה ימים הציעה לי חברות בפייסבוק קבוצה גדולה של אנשים. כשבדקתי במי מדובר, גיליתי שמדובר בבני משפחה של אבי, גם הוא היה ביניהם", הוא אומר.
נו, ואישרת אותם?
"מה פתאום", הוא אומר בבוז מהול בשביעות רצון מהיוצרות שהתהפכו, "הם לא מעניינים אותי בכלל.
פתאום, שאני מצליח ומפורסם, הם רוצים להיות איתי בקשר? איפה הם היו כל השנים?" |
תמיד ראיתי את עצמי יושב בראש שולחן ארוך במיוחד ואיתי מסובים כל הילדים, הנכדים ואימא שלי, מה גם שלשמחתי אימא שלי ואשתי מסתדרות מצוין" הוא ממשיך לטוות בפני את חזון המשפחה האידיאלית שלו.
עם האב, שעבר להתגורר בנצרת לאחר הגירושין ונשוי כבר לשלוש נשים, הוא היה בקשר רופף עד לפני תשע שנים, אז ניתק הקשר באופן מוחלט.
"מצחיק שאת שואלת על אבא שלי" הוא אומר מבלי לחייך בכלל, "לפני כמה ימים קיבלתי הצעת חברות בפייסבוק מקבוצה גדולה של אנשים. כשבדקתי במי מדובר, גיליתי שמדובר בבני משפחה של אבי, גם הוא היה ביניהם", הוא אומר.
נו, ואישרת אותם?
"מה פתאום", הוא אומר בבוז מהול בשביעות רצון מהיוצרות שהתהפכו, "הם לא מעניינים אותי בכלל.
פתאום, שאני מצליח ומפורסם, הם רוצים להיות איתי בקשר? איפה הם היו כל השנים?"
שלא במפתיע, בניגוד לאב הנוטש, הָאשֵם הוא אב מסור ואוהב לבת (12) וארבעה בנים, הקטן שבהם בן שנתיים.
"הוא אבא נהדר" מספרת לובנה, "והילדים מחזירים לו, בצדק, המון אהבה והערכה.
כבר מגיל צעיר מקפידים לאכול כמוהו ועושים פוזות למראה כשאף אחד לא רואה, כולל הקטן שלנו, בן השנתיים".
 גם הילדים בענייןמסתבר שלמרות המחויבות הטוטאלית של שני בני הזוג לקריירה של האשם, יש להם חיים גם מעבר לתחזוק השרירים. "כל שבת אנחנו בים עם הילדים. וגם בשעות היום שהוא לא באימון, אנחנו מבלים. משתדלים לעשות הכול יחד", ממשיכה לובנה.
"תגיד לי", אני לא מתאפקת ושואלת לבסוף (ממרחק בטוח, כן?) "איך בדיוק מסתדרת תדמית הגבר - גבר עם כל ההשקעה בטיפוח וספור האהבה עם המראה שהם, אהה, סממנים נשיים ואנטי מצ'ואים לחלוטין"?
האשם לא מהסס שנייה בתשובה:
"אין לי שום ספק בגבריות שלי.
הגיבורים שלי היו תמיד גיבורים קלאסיים - שמשון, הרקולס.
פיתוח הגוף והתחרויות הם הקריירה שלי ולאור כך אני נדרש לאורח חיים מסוים. אני לא רואה בזה שום סתירה לגבריות או הוכחה לרכרוכיות".
בשעת הראיון הוא מצוי בתקופת אימונים מאומצת, לקראת תחרות מכרעת שתתקיים באוגוסט הקרוב- תחרות אלוף האלופים.
כאמור, ניצחון אחד הוא כבר קטף השנה ואל השני הוא מתאמן במקצוענות אליה הוא מורגל.
מקום ראשון בתחרות באוגוסט יקנה לו כרטיס כניסה לתחרות היוקרתית באירופה.
חמש שנים מאוחר יותר הוא כבר חולם לתרגל את האנגלית בתחרויות בארה"ב, שם גם נמצאים הכסף הגדול והתהילה האמיתית, כאשר רק פוטבול מקדים בפופולאריות שלו את תחרויות עיצוב הגוף.
הסוד הוא להגיע לתחרות לא עייף מידי ועם אחוזי שומן נמוכים מספיק, כדי להבליט למקסימום את החיטובים, אבל להשאיר מספיק אנרגיה כדי להצטיין ביום התחרות.
ולהורי היקרים שהביאוני עד הלום
כאמור הרבה מהצלחתו חייב האשם לאישה הראשונה בחייו, אימא,
"שום מילה רעה לא תשמעי ממני עליו, זה לא מכובד.
אני נמנע מביקורת כי למרות הכול זה אבא, ואבא צריך לכבד. נקודה". הוא מסיים בנחרצות
"בעצם", הוא מתקן את עצמו, יש בכל זאת משהו שאני רוצה להגיד לו:
תודה על הגנטיקה, אבא!" הוא מחייך חיוך של אלוף ומשלים עוד סט לשריר הטרפז. |
? "בר ו ר ! אנחנו מאוד קרובים. היא גרה בסמוך אלי, בדירה שרכשתי עבורה ומבלה המון עם הנכדים.
אני חייב לה הכול לאימא המתוקה שלי.
אני מאחל לה שתמשיך להיות חזקה ומודה לה על דמי הכיס שהיא מתעקשת לתת לי עד היום, אפילו שאני כבר לא צריך", הוא אומר עם הרבה רוך בקולו.
מה אתה מרגיש כלפי לאבא?
"האמת? אין לי רגש כלפיו לא אהבה ולא שנאה. אני אדיש כלפיו"
שום טענה, כעס?
"שום מילה רעה לא תשמעי ממני עליו, זה לא מכובד.
אני נמנע מביקורת כי למרות הכול זה אבא, ואבא צריך לכבד. נקודה". הוא מסיים בנחרצות
"בעצם", הוא מתקן את עצמו, יש בכל זאת משהו שאני רוצה להגיד לו:
תודה על הגנטיקה, אבא!", הוא מחייך חיוך של אלוף ומשלים עוד סט לשריר הטרפז.
ב22.8.10 יתחרה האשם בהדר יוסף במסגרת תחרות שמארגן IFBB ארגון עולמי שאחראי גם על מר אולימפיה התחרות היוקרתית ביותר בתחום.
|
מאת: אורי אגם
