|
בשפה הערבית אין מקבילה לביטוי אשת חייל, מן הסתם בגלל הקונוטציות הצבאיות הנלוות למושג חייל... למרות זאת האשה שלפנינו זכתה בתואר ביושר. בשתי השפות.
ספא יונס מיפו היא אשה חזקה ואמיצה הנחושה לסייע לנשים ערביות ולחזק את מעמדן בחברה גם אם מדובר בחברה המאוד שמרנית בה גדלה.
 ספא על מרפסת המרכז החדשזר כי יפגוש בה, לא ינחש לעולם שהצעירה הקטנה והשברירית למראה, הלבושה בבגדים אופנתיים אך צנועים ומקפידה על כיסוי ראש, הינה פעילה חברתית גאה עם קבלות, אשר אחראית על הקמת העמותה 'ערוס אל באחר' (כלת הים), הפועלת לשינוי מעמד האישה הערבייה והעצמתה באזור המרכז.
ספא (35) אם לשלושה (5 ,9, ו- 16), נולדה וגדלה ביפו בבית חילוני מוסלמי, כבת יחידה עם שלושה אחים.
הוריה היו חסרי השכלה פורמאלית, אך דרבנו אותה כבר מילדותה לרכוש השכלה.
היא החלה את לימודיה בבית הספר הצרפתי ביפו והשלימה את בחינות הבגרות בציונים גבוהים בתיכון תל אביב.
זה לא היה צעד נועז וחריג בזמנו, לימודים בתיכון יהודי בתל אביב?
"כן, בהחלט, הייתי צריכה לשכנע את ההורים.
למעשה הייתי ה'סנונית' הערבייה הראשונה בתיכון 'תל אביב'. אחר כך כבר הצטרפו רבים מחברי ללימודים ביפו".
התלמידים היהודים קיבלו אותה יפה, ללא אפליה לכאן או לכאן.
דווקא היא עצמה לא הצליחה להפטר מתחושת אי הנוחות לנוכח חוסר הפורמאליות והכבוד | דווקא היא עצמה לא הצליחה להפטר מתחושת אי הנוחות לנוכח חוסר הפורמאליות והכבוד למורים "לא הבנתי איך אפשר לקרוא למורה בשמו הפרטי, או להתפרץ לדבריו ללא רשות" היא מספרת. |
למורים "לא הבנתי איך אפשר לקרוא למורה בשמו הפרטי, או להתפרץ לדבריו ללא רשות" היא מספרת. בשנת הלימודים האחרונה היא מתארסת עם מי שהופך לבעלה, לאחר חצי שנה.
אלו היו נישואי שידוך?
"ממש לא. הוא קרוב משפחה רחוק שלי, שפגשתי באירוע משפחתי. שוחחנו ונפגשנו, כמובן לפי כל כללי הצניעות המחמירים.
מצאנו חן אחד בעיניי השנייה והוא ביקש את ידי מהורי".
מדוע התחתנת כל כך צעירה?
"תראי, אצלנו אין לגיטימציה לקשר בין גבר ואישה, אלא אם הם מתארסים ומתחתנים. זו הייתה הדרך היחידה לקשר עם הגבר שהפך לבעלי".
 ביתה החדש של ערוס אל בחרהוריה התנו את הסכמתם לנישואין בגיל כה צעיר בהמשך לימודיה האקדמיים של בתם לאחר נישואיה. לאחר שנת נישואין היא נרשמת ללימודי כימיה באוניברסיטת תל אביב, עם חלומות להציל את האנושות, אך כבר לאחר שבועיים היא מחליפה את הכימיה בלימודי עבודה סוציאלית ומסיימת את לימודי התואר הראשון בתחום, בד בבד עם גידול בנה הבכור- עלי, שהיה בן חודשיים בתחילת לימודיה.
בתום הלימודים היא מתחילה קריירה של קצינת מבחן בשרות מבחן למבוגרים ביפו, בעיקר למגזר הערבי.
בשנת הלימודים האחרונה היא מתחזקת באמונתה ומחליטה להחמיר בלבושה.
היא אינה מעזה לבוא בלבוש השונה ללימודים, מחשש לתגובות לא אוהדות של חבריה ללימודים, אבל ביום העבודה הראשון בשרותי המבחן היא קובעת עובדה בשטח ומופיעה עם לבוש צנוע, בהתאם לחוקי האסלאם, כולל כיסוי ראש.
בשנת הלימודים האחרונה היא מתחזקת באמונתה ומחליטה להחמיר בלבושה.
היא אינה מעזה לבוא בלבוש השונה ללימודים, מחשש לתגובות לא אוהדות של חבריה ללימודים, אבל ביום העבודה הראשון בשרותי המבחן היא קובעת עובדה בשטח ומופיעה עם לבוש צנוע, בהתאם לחוקי האסלאם, כולל כיסוי ראש. |
"הלבוש לא שינה לי את האישיות" היא אומרת בהחלטיות, "אני לא צריכה להראות כמו יהודיה כדי שיקבלו אותי".
ספא עשתה חייל בעבודתה והמשיכה ללימודי תואר שני בעבודה סוציאלית, עם התמחות בנשים ומגדר.
בגיל שלושים, עם סיום הלימודים ולידת ילדה השלישי, היא מחליטה לא לחזור לעבודתה כקצינת מבחן, לאחר חופשת הלידה.
מה קרה ספא?
"לימודי התואר השני חשפו אותי לתחום חדש וכאוב, שלא הייתי מודעת לו עד אז: דיכוי נשים בחברה ומצוקתן.
החלטתי שאני רוצה לעבוד עם נשים ולעשות משהו, כדי לשנות את המצב".
היא הצטרפה לצוות ב'חצר הנשית' ביפו, המסייעת לנערות במצוקה,
אחרי כשנה חשה ספא כי למרות שב'חצר' ניתן מענה לנערות, קצרה היד מלהושיע נשים מבוגרות יותר, שפנו אליה במסגרת החצר.
ספא זיהתה את הצורך בארגונים המסייעים לנשים ערביות, היות ובאזור המרכז לא קיימת מסגרת מתאימה.
 ספא והמחשב"לפני שלוש שנים עשיתי 'טסט קייס' על אימא שלי והשכנות.
שאלתי אם הן היו מעוניינות לבקר במקום לנשים ערביות שיציע הרצאות, לימודים, טיולים ובכלל, יהווה מקום מקלט ומפגש לכולן".
אימא תמכה והשכנות התלהבו.
החלטתי ללכת על זה ונרשמתי יחד עם קבוצת נשים כעמותה".
מאיפה הגיע המימון?
"מימון עצמי" היא צוחקת, "עשינו אירוע פתיחה בדירת המקלט של חבר של בעלי, שתרם את המקום לטובת הארגון.
אנשים נתנו לנו רהיטים שלא היו צריכים, ואני לקחתי הלוואה אישית ותרמתי אותה לעמותה".
הקורס הראשון בעמותה היה קורס למחשבים.
כעשרים נשים למדו בשתי קבוצות. בעלי לימד, בהתנדבות כמובן וריפעת טורק תרם לנו מקום לקורס במקלט לילדים בסיכון שהוא הפעיל, אשר היה מאויש בעמדות מחשב".
איך פרסמת את קיום ופעילות הארגון בהתחלה?
"זה עבר מפה לאוזן ולפתיחה הגיעו כבר חמישים נשים- חברות של אימא, חברות של חברות וכו".
הסיורים ברחבי הארץ, אותם הציע הארגון חינם, הם שקסמו למרבית הנשים, אלא שספא | הסיורים ברחבי הארץ, אותם הציע הארגון חינם, הם שקסמו למרבית הנשים, אלא שספא העמידה להן תנאי אחד: נוכחות חובה בהרצאות שהתקיימו במקום.
"כולן רצו לבוא לסיורים, אז לא הייתה להן ברירה והן השתתפו בכל ההרצאות", צוחקת ספא. "הגענו כבר למצב שהביקוש עלה על ההיצע. |
העמידה להן תנאי אחד: נוכחות חובה בהרצאות שהתקיימו במקום. "כולן רצו לבוא לסיורים, אז לא הייתה להן ברירה והן השתתפו בכל ההרצאות", צוחקת ספא. "הגענו כבר למצב שהביקוש עלה על ההיצע".
מה הייתה המטרה שלך בהקמת הארגון?
"המטרה הראשונית הייתה להוציא את הנשים מהבית, שם הן מבלות בדרך כלל את רוב זמנן.
רציתי שהן תיפגשנה עם נשים אחרות, תשמענה דעות וחוויות אחרות ותשמענה את קולן. רציתי שהן תלמדנה את הזכויות שלהן, איך לשמור על בריאותן.
היה חשוב לי לנסות לערב אותן בפעילות חברתית ציבורית.
בקיצור - רציתי להוציא אותן מהבועה בה הן חיות ביפו, בהשוואה לקהילות ערביות אחרות ברחבי הארץ".
החלטתי לחזק את כישורי הקריאה והכתיבה בערבית של הנשים ואת ידיעת האנגלית שלהן.
גם שימוש במחשב היה בראש הרשימה. לימודים וידע הם כלי חשוב בהעצמת נשים".
בד בבד עם הקורסים לנשים יוזמת ספא את הפרויקט החברתי הראשון במסגרת העמותה:
פעילות נגד גיל נישואין מוקדם מדי בקרב נערות ערביות.
זה מה שצרם לך יותר מכל הבעיות? הרי את עצמך נישאת בגיל צעיר, ומרצונך!
"את צריכה להבין" היא מסבירה לי בסבלנות, "נערות במגזר הערבי שמתארסות כבר בגיל חמש עשרה, שש עשרה, עוזבות את הלימודים כבר בזמן האירוסין.
 כאן מתבצעת תפירת הבובותנערות כאלו לא רוכשות השכלה, לא רוכשות מקצוע ולא מפתחות קריירה. מאוחר יותר הן תלויות לחלוטין בבעל מבחינה כלכלית.
בנוסף, מכיוון שהבעל בדרך כלל לא מרוויח הרבה, ללא משכורת שנייה היא נידונה לחיי עוני ודלות".
לא קוממת עליך את החברה הערבית- שמרנית, שדוגלת בנישואין בגיל צעיר לבנות?
"לא יצאנו נגד המוסכמות" היא עונה לי.
"עודדנו את הנערות לסיים לפחות בית ספר תיכון ואז להחליט מתי להתחתן.
רצינו שתצאנה מגיל טיפש עשרה, מחלומות של שמלה לבנה ואביר שיציל אותן" הוא מוסיפה בהתרגשות.
אפילו אנשי דת נרתמו לטובת הקמפיין וסנגרו כי גם הדת תומכת בבשלות האישה בזמן נישואיה.
את לא חושבת שהבעיה אינה בנישואין מוקדמים, אלא בחברה השמרנית, המצרה את צעדיה של הנערה, ואז הופכים הנישואין לדרך היחידה לברוח משלטונם הקשה של ההורים?
"גם במישור הזה פעלנו" ממשיכה ספא להפתיע אותי. "עשינו סדנאות חינוך גם להורים, כך שיאפשרו יותר מרחב לזוגות המאורסים.
בד בבד דיברנו עם הבנות על החלומות והשאיפות שלהן, על נזקי נישואין מוקדמים והחשיבות הרבה בעצמאות כלכלית".
| הבנתי שמרבית הנשים, גם אם הן לא משכילות וחסרות כישורים מקצועיים לעבודות בחוץ, יודעות לתפור מצוין.
יזמנו תפירה של בובות מיוחדות מבד ועכשיו נמצא הפרויקט בשלבי שיווק הבובות לחנויות וספקים שונים.
פעילות העמותה מתמקדת השנה בקידום והעצמה כלכלית ואני מנסה לכוון נשים ערביות לעסוק בתחומים בהן יש להן כישורים באופן טבעי, גם ללא השכלה, כמו בישול לקייטרינג, לימוד ערבית ותפירה. |
התחלנו בבית ספר אחד, שאפשר לנו להיות חלק מתוכנית הלימודים וההרצאות שלו והפעלנו ימי עיון בנושא להורים. התגובות היו אוהדות, גם בקרב הנערות וגם בקרב ההורים.
התכוונו להרחיב את הפעילות לעוד בתי ספר, אבל נתקענו בגלל חוסר במשאבים כלכליים".
מי תומך בכם כיום? את עדיין תורמת כספי הלוואה לטובת הפעילות?
"כבר לא" היא מחייכת. "תומכים בנו 'הקרן החדשה לישראל', ארגונים מחו"ל, ארגונים חברתיים פמיניסטיי, וקרן יד הנדיב, שהיא קרן ישראלית – אמריקאית.
גם עיריית תל אביב נתנה לנו מענק".
על כל נושא הקרנות והמענקים אחראית ספא, שפונה לארגונים וקרנות שונות ובנחישות הרגילה שלה ומצליחה גם כאן להוציא מים מהסלע!
אלו שירותים נוספים מציעה העמותה?
"אנחנו מפעילים מרכז יעוץ בנוגע לזכויות נשים בנושאים שונים, כך שנשים תוכלנה למצות את זכויותיהן בנושא הוצאה לפועל, בעיות דיור וכו'.
יש לנו מתנדבת בשם יהודית אילני, שמרכזת את התחום ומסייעת להן, בין היתר, לכתוב מכתבים לרשויות המתאימות".
פרויקט נוסף שיזמה העמותה הוא בתחום קידום כלכלי של נשים.
"הבנתי שמרבית הנשים, גם אם הן לא משכילות וחסרות כישורים מקצועיים לעבודות בחוץ, יודעות לתפור מצוין.
יזמנו תפירה של בובות מיוחדות מבד ועכשיו נמצא הפרויקט בשלבי שיווק הבובות לחנויות וספקים שונים.
פעילות העמותה מתמקדת השנה בקידום והעצמה כלכלית ואני מנסה לכוון נשים ערביות לעסוק בתחומים בהן יש להן כישורים באופן טבעי, גם ללא השכלה, כמו בישול לקייטרינג, לימוד ערבית ותפירה ".
גם ארגון "סביבה תומכת" עוזר להם לקדם עסקים זעירים של נשים.
בנוסף משתף 'ערוס אל בחר' פעולה עם ארגון 'ג'וינט- טבת' בפרויקט הנקרא "אשת חייל", אשר מהותו תוכנית הכנה לעבודה לנשים - נתינת כלים למציאת עבודה, כגון אימון לראיונות עבודה, סיוע בכתיבת קו"ח ומציאת עבודה.
אין בסוג העבודות האלו (תפירה, בישול..) הנצחה של סטריאוטיפים נשיים?, אני מקשה עליה
"ממש לא", היא עונה בלהט.
הנשים לומדות להתפרנס ממה שהן טובות בו, בהתחשב בכישורים ובהשכלה הקיימת.
ברור שאת הדור הצעיר יותר אני מעודדת לרכוש השכלה של ממש; אקדמית או מקצועית.
תהליך העבודה הוא תהליך מאוד משמעותי עבור הנשים. אל תשכחי שהן משווקות ומתמקחות בעצמן וזה לא דבר מובן מאליו עבורן".
 אחת הנשים בשעת העבודה"קחי למשל את ס' " היא מספרת לי את אחד מעשרות סיפורי ההצלחה של הארגון, "בת 45, במקור מכפר בצפון, שעברה לגור ביפו לאחר נישואיה ליפואי. ס' הגיעה לפני שלוש שנים להרצאות כשהיא חסרת ביטחון, שקטה מאוד ולא דיברה כלל עברית.
אט אט השתפרה העברית שלה.
היא הצטרפה לפרויקט התפירה ולמדה לעשות, לראשונה בחייה, דברים טריוויאליים לכאורה, כמו ללכת לבנק, לשלם חשבונות, לנסוע לתל אביב,
גם היחסים עם הבעל השתפרו. הוא למד לבטוח בה ונעזר בה רבות.
כיום ס' היא אישה פעילה מאוד ובטוחה בעצמה, המתפרנסת מתפירה" קורנת ספא מאושר וגאווה ב'תלמידה' המוצלחת.
ספא מקפידה לנהוג בנשים הנעזרות בארגון בשוויון, כבוד ושיתוף.
"אני לא ספקית שרות שלהן", היא מצהירה. "אני 'רק' מחדירה בהן את האמונה בעצמן.
את השאר הן עושות כבר לבד".
לאחרונה חוותה ספא משבר אישי בחייה, כאשר בסופו נפרדה מבעלה, לו הייתה נשואה כשבע עשרה שנה.
נראה שהפרידה הטרייה עדיין קשה עליה לעיכול ובתחילה היא מבקשת ממני לא לכתוב על הנושא, מפאת כבודו של בעלה והאנשים הרבים שעדיין אינם יודעים.
ניכר בה, שגם במקרה הזה, המלחמה הפנימית בין המסורת והערכים הנוקשים של החברה הערבית עליה גדלה ולפיהם היא חיה את חייה, לבין ערכי החופש והשוויון לאישה שהיא מטיפה להם בלהט, יוצרים אצלה קונפליקט ניכר לעין.
למרות זאת, לקראת סוף הראיון היא מסכימה לומר מספר מילים על הפרידה, מבלי להיכנס כמובן לצנעת הפרט של בני הזוג.
| עסקו במה שנותן משמעות והנאה לחיים.
אדם צריך שיהיה לו למה לקום בבוקר, אין לכך תחליף.
אני מרגישה מבורכת בכך שהעשייה שלי גרמה וגורמת לי תמיד, הנאה ואושר גדולים.
אל תפחדו מהלא מוכר וידוע. העזו לחלום. להיכן שתעזו לחלום, לשם תגיעו. |
"נכון, זה היה תהליך לא פשוט, עם הרבה חששות ממה יגידו, ואיך זה ישפיע על המשפחה והעבודה שלי.
אבל, בסופו של יום, הרגשתי שזה מה שנכון בשבילי כרגע".
מה המסר שלך לכל אותן נשים שקוראות עכשיו את הכתבה?
"עסקו במה שנותן משמעות והנאה לחיים.
אדם צריך שיהיה לו למה לקום בבוקר, אין לכך תחליף.
אני מרגישה מבורכת בכך שהעשייה שלי גרמה וגורמת לי תמיד, הנאה ואושר גדולים.
אל תפחדו מהלא מוכר וידוע. העזו לחלום. להיכן שתעזו לחלום, לשם תגיעו".
קשה לקרוא לדירה הממוקמת בקומה הרביעית ללא מעלית של בניין מוזנח- משרד 'חדש'.
הריהוט דל, מקרר עדיין אין וגם מזגן שיצנן את הקיץ הלוהט נעדר מרשימת המלאי.
אבל ספא הצנועה לא מבחינה בדלות.
בעיניים בורקות היא מסיירת איתי בממלכה החדשה של הנשים 'שלה', מראה לי את מכונות התפירה והבובות המקסימות שהנשים יוצרות באמצעותן ופורשת לפניי את החלומות שלה, כאילו היו שטיח מרהיב ויקר ערך.
ים כחול, עדיין של מזרח תיכון ישן, נשקף מהמרפסת הרחבה של הדירה הקטנה ורוח צוננת מפתיעה אותנו מידי כמה דקות.
אני מביטה בעיניה של ספא, ורואה בהן את הנחישות המופלאה שלה, את רוח החזון והתעוזה של אישה קטנה במידותיה, אך ענקית ברוח ובמעשה.
אני רואה דרכה את כל אותן הנשים ששכחו את חלומותיהן זה מכבר, נשים קשות יום שלא ציפו כבר לדבר, עד שפגשו את הכלה.
עד שמתוך הבית הישן אשר בע'גמי, עלתה כלת הים, והיא הולכת, בדרכה הצנועה האמיצה והעיקשת, להגשים את החלומות, שלה ושל כל הנשים הסובבות אותה.
|
מאת: אורי אגם
ספא יונס על מרפסת המרכז החדש
