מאמצים של כמעט חצי קדנציה במועצת העיר הגיעו לסיומם המוצלח ביום שלישי 12.10.10 כאשר גמאל ביארי (73), קטוע רגל שגר עד כה בקומה חמישית בשדרות ירושלים 24, נכנס לראשונה לדירתו החדשה ברחוב מכלול יופי 2 ביפו.
גמאל ואישתו ליד הבית החדש
לומר את האמת, התרגשתי רבות כשהתלוויתי לביארי בכניסתו לביתו "החדש".
הסיפור הוא סיפור ארוך שהתחיל אי שם במרץ 2009 כאשר קיבלתי טלפון מקרוב משפחתו של ביארי שהזעיק אותי לבוא ולהציל נפש מיואשת.
לא דמיינתי שהניסיון לחלץ את ביארי ממצוקתו ימשך כמעט שנתיים. עשרות מכתבים,כתבות בעיתונים,מה לא נעשה בשביל להזיז דברים עבור ביארי המסכן
כשהגעתי לראשונה לבית הזוג הנחמד ביארי בשדרות י-ם 24, מצאתי את גמאל במצב בריאותי מאוד קשה, כשהוא זקוק בדחיפות לאשפוז עקב סכרת וזיהום קשה ברגלו.
היו ברורים לי שני דברים:
1.שבבית החולים יקטעו את רגלו של ביארי ושקודם כל צריך לשכנע אותו להתאשפז. (הצלחתי בסופו של דבר ).
2.שצריך לחשוב מיד על דירה אחרת עבור ביארי ,לא יכול להיות, אמרתי לעצמי, שגמאל יתגורר עם רגל קטועה ללא מעלית בקומה חמישית, בבית שכל התקרות בו הרוסות, בית מסוכן שמחויב בצו 3 של פינוי.
ציור של גמאל
לא דמיינתי שהניסיון לחלץ את ביארי ממצוקתו יימשך כמעט שנתיים.
עשרות מכתבים, כתבות בעיתונים, מה לא נעשה בשביל להזיז דברים עבור ביארי המסכן.
אני מודה שככל שעבר הזמן נקשרתי לזוג המקסים הזה שכל שביקש זה למסור את דירתו הגדולה בקומה חמישית תמורת דירה קטנה אפילו של חדר בקומת קרקע.
בחלמיש הביקוש גדל והמלאי אוזל והכול בגלל החלטות ממשלה להקפיא את כל נושא הדיור הסוציאלי. ניירת ועוד פעם ניירת אישורים ועוד פעם אישורים, קשה להאמין כמה ביורוקרטיה צריך בשביל לעבור דירה בדיור ציבורי
הרבה לחץ הופעל על מנכ"ל חלמיש, גיל סער, שלא חסך מאמצים ובא לבקר את הזוג בביתם.
הבטחתי לביארי שאם יטפל בעצמו וברגלו (בסוף קטעו לו אותה) לא ארפה עד שיקבל דירה חלופית מחלמיש, שם אני מכהן כדירקטור. האמת לא הרפיתי, אני מרחם על מנכ"ל חלמיש.
תוך כדי ביקורים בביתו של גמאל ביארי נדהמתי לגלות כמה הוא אמן גדול.
עם כלים פשוטים וצנועים הוא לא מפסיק לצייר לוחות ולחלק אותם במתנה ועוד עם הקדשה בכתב ידו. (מנכ"ל חלמיש לקח על עצמו לשתף את ביארי בתערוכת עבודות אמנות של דיירי חלמיש שתתקיים בסוף החודש).
ככל שעבר הזמן, התברר כמה קשה להשיג דירה חלופית בחלמיש. האמת, לא נשארו כלל דירות.
גמאל ואישתו במשרדי חלמיש
בחלמיש הביקוש גדל והמלאי אוזל והכול בגלל החלטות ממשלה להקפיא את כל נושא הדיור הסוציאלי.
ניירת ועוד פעם ניירת, אישורים ועוד פעם אישורים, קשה להאמין כמה ביורוקרטיה צריך בשביל
לעבור דירה בדיור ציבורי.
היום זה קרה. ביארי הגיע לביתו החדש וכבר התחיל לתכנן איזה סוג שתילים ופרחים הוא יינטע בגן מתחת לחלונות ביתו. אני התחלתי לתכנן קצת מנוחה מסיפורים קשים שכאלה. לרגע לא דמיינתי שהפתרון יבוא אחרי כל כך הרבה זמן.
האמת לראות את החיוך הרחב של גמאל ביארי ואשתו בביתם החדש היום עודד אותי להפסיק לתכנן את המנוחה ולהתחיל לחשוב על הסיפור הבא.