בעקבות הצלחת הפיילוט שנערך בשנה שעברה, במסגרתו נמסרו כ-42,000 שתילי תות שדה לחקלאים בקלקיליה, הרחיבו במרכז פרס לשלום את הפרויקט ובעונה הנוכחית כ-150 חקלאים מהרשות הפלסטינית מהאזורים עוג'ה, קלקיליה וג'נין הגיעו ליום עיון בנושא הדברת מחלות, שיווק וייצוא. 

ביום העיון השתתפו איציק וייזנברג, מנכ"ל מגדלי הערבה, יאיר זקס  לשעבר המדריך הראשי של משרד החקלאות לנושא מחלות ומזיקים, דר' רון פונדק, מנכ"ל מרכז פרס לשלום, שגרירת בלגיה בישראל בנדיקט פרנקינט ואורן בלונדר, מנהל מחלקת חקלאות מים וסביבה.

בפרויקט הממומן על ידי משרד החוץ הפלמי, הוקמו  חמש חוות הדגמה באזורים המשמשים להדרכת חקלאים ולעידודם לעבור לגידולים מכניסים ולחשיבה עסקית-חקלאית במקום החקלאות המסורתית.

יום העיון הורכב מהרצאות של מומחי הגנת הצומח ומומחי שיווק וייצוא, וסיור בבית אריזה והוא הגדול ביותר שהיה בשנים האחרונות לחקלאים פלסטינים בכלל ובנושא התות בפרט.

במסגרת הפעילות של מרכז פרס, המחלקה לחקלאות, מים וסביבה יוצרת מפגשים ופעילויות מקצועיות במטרה לשתף את הידע ולהגדיל את מרחב שיתופי הפעולה בין ישראלים לפלסטינים בדרגים השונים ומהאזורים השונים במזרח התיכון. 

הפרויקטים המשותפים, המעודדים שיתוף פעולה ישראלי-ערבי בתחום החקלאות, המים והסביבה, מסייעים לקידום סקטורים אלו במדינות האזור. מטרתם היא לנצל בצורה מרבית את מאגר המומחים והיכולות האזוריות, כדי ליצור שיתופי פעולה בתחומים הנ"ל. 

כל זאת מתוך אמונה כי לפעולה אזורית משותפת יש את היכולת להשפיע לחיוב על האזור כולו – ליצור מקומות עבודה חדשים, להבטיח עתודות מזון ומים, לשמור על איכות הסביבה ולקדם תהליכים בוני-שלום ברחבי האזור.

"החברה הפלסטינית היא חברה אגררית, והסקטור המרכזי בכלכלה הוא הסקטור החקלאי", אמר אורן בלונדר, מנהל מחלקת חקלאות, מים וסביבה במרכז פרס לשלום. 

"נזקי הסופה האחרונה אצל החקלאים הכתה גם בחקלאי הרשות הפלסטינית בגדה המערבית, ובאזור ג'נין במיוחד. מתוך כ-4000 דונם של חממות (גידולי ירקות ועשבי תבלין לייצוא בעיקר), כ-2300 דונם של חממות ניזוקו קשה בסופה, מתוכם כ-1050 דונם נהרסו לחלוטין. שיקום הסקטור החקלאי בגדה המערבית הינו אינטרס ישראלי מובהק הן בשל כמות המסחר המיוצא מהגדה לישראל והן בשל הצורך הישראלי בכלכלה פלסטינית חזקה".

 

"החקלאים הפלסטינים צמאים לשיתופי פעולה עם ישראל בדמותם של שיתוף בידע, הגברת המסחר, וניהול משותף של הדברת מזיקים והם לא תמיד נתקלים בכתף תומכת מצד השלטונות הישראלים, ולכן מרכז פרס לשלום ממלא תפקיד מרכזי בתוך הריק שנוצר. כמי שמרבה להסתובב בשטח עם החקלאים, אני יכול להעיד על רצון רב לשיתופי פעולה מצד החקלאים ומצד המוסדות הרשמיים של הרשות".

בסיומו של יום העיון יצאו  המשתתפים ממרכז פרס לשלום לסיור בבית האריזה בקלנסווה.