פארק המדרון הוא ללא ספק פרויקט מרשים שהפך את רצועת החוף של יפו לאחת השוות בארץ, אבל כמו שההוא מהפרסומת בטלוויזיה היה אומר: זה טוב, אבל זה לא מצוין. למה? כנסו, כנסו.

 

לפי ויקיפדיה, העירייה השקיעה בהקמת הפארק כ-60 מיליון שקלים. אז השקיעו. ניקו, שיטחו ושתלו. עשו באמת מעל ומעבר ויצרו פארק שמצידו האחד שכונת עג'מי הפסטורלית ומצידו השני ים כחול עמוק, אבל דווקא עכשיו בעונת הקיץ השנייה של הפארק היפהפה, מספר ליקויים עולים וצפים על פני השטח:

 

מלנומה יקירתי. בפארק כה גדול המשתרע על פני 200 דונם אין כמעט בכלל צל! לא נשתלו עצים שיתנו צל טבעי, כך שכל שטח הדשא הוא ללא צל, מעל איזור קטנטן של מתקני אימון הקימו צלייה, שבטלה בשישים ונראית כמו טיפה של אופטימיות בתוך ים השמש שישאיר את הפארק ריק במשך שעות רבות ביום. המעטים שיבואו יצטרכו להמר על סרטן העור כאחד מהריגושים שיביאו איתם הביתה מהפארק.

רק עם אופנוע. פארק מעצם היותו פארק אמור להיות שטח שבו מקסימום אני צריך לחשוש מאופניים שמדוושות במהירות לידי, אבל הנורמה במדרון היא שטוסטוסים חותכים אותו מדרום לצפון וממזרח למערב במשך כל שעות היום, בלי שמישהו מפריע או מעיר להם. בפעם הבודדת שניגשתי לסייר שהיה במקום והערתי לו על כך, הביט בי האיש, שאני מעריך את גילו בסביבות 55 וכאילו אמר, נראה לך שאני אסתבך עם הילדים האלה בשביל 18.90 לשעה? מבין אותו. לא מבין למה גם היסמניקים וגם רכבי העירייה משתמשים בשבילים כדרכים בין עירוניות.


שם יש ים. אחד הדברים שהייתי משוויץ בהם בכל פעם שהייתי מזמין אורח מהעיר הגדולה לפארק, הייתה נקודת התצפית היפהפייה שבנו בקצה הירידה של המדרון, שהייתה יוצאת טיפה מעבר לסלעיה, וכשהיית עומד בקצה שלה, הייתה לך תחושה כאילו אתה בלב ים ממש. באה סערה חורפית משוגעת והרסה את הנקודה המדהימה. אין מה לעשות, ככה זה הטבע! אבל מאז עברו כבר כמה חודשים וכרגע שוכבות שם פלטות בטון שנראות כמו אסון בהתהוות. זהו? נשבר אז לא מתקנים?

סוף מעגל. הפארק נחנך באפריל 2010. יעני לפני שנה, אבל רצועת חוף שעדיין מלאה בכמויות זבל עם הר קטן של גלגלים יד שנייה, שלישית ורביעית. ככה לא מגישים פרויקט, בטח לא שנה אחרי שנחנך. הייתם מזמינים אורחים מחו"ל לרצועת חוף הלא גמורה הזו? לא נראה לי.

זה שנכנס וזה שיוצא. בואו נגיד שיש ברזיות בפארק. למה נגיד? כי יש שתיים והמים שיוצאים מהן יותר דומים לתה, אבל יש, אז נגיד. אחרי שהסתובבנו ביום חם ושתינו מהתה החם בברז, איפה חשבו שנטיל את מימינו? השם ישמור אם נשנש משהו ונצטרך ממש להתפנות. כרגע על פארק של 200 דונם מוצבים שני בתי שימוש כימיים, שאני מהפחד לא ניגש אפילו לפתוח את הדלתות שלהם.

כלבלב הבהב. הפארק מהווה אטרקציה ברמה יומיומית לעשרות כלבים ובעליהם. כמו בסעיף הקודם, גם הכלבים נוטים לנשנש משהו טרם יציאתם לפארק. לכלבים פחות משנה שאין תאי שירותים מסודרים ולבעלי הכלבים היה יכול להיות נוח אם היו כמה פחי אשפה ייעודיים לקאקי של כלבים ואם ממש רוצים להשקיע, כמו שעושים בכל גן ציבורי קטנטן בתוך העיר הגדולה, עמדות של שקיות לאיסוף הגללים היו יכולות עוד יותר לאפשר את המצב. בגדול, גם אין מספיק מיכלי אשפה בפארק. היום יש אפילו יוזמות של מאפרות שמחולקות בחופי הרחצה, כדי שלא יהיו בדלים מגעילים בחופי ארצנו. פה זה לא אופציה?


סלאם. עלינו ועל כל העולם? כולם מדברים על שלום, אף אחד לא מדבר על צדק. דבר שנראה בעיניי אלמנטרי הוא שלפארק שנמצא בעיר שרוב תושביה ערבים יהיה שילוט בערבית. למה ומדוע? איש לא ידע! לפחות חמישים אחוז מהילדים בפארק דוברי ערבית, אז למה לא לפרגן להם? ת'כלס, כשכולם ירגישו אחריות על הפארק, גם ישמרו עליו יותר.

לשבת? לקום? זה לא שאין בכלל ספסלים בגן. דווקא יש (אין צל על הספסלים, אבל זה שייך לסעיף אחר). השאלה איפה יש ספסלים? בנקודות המרכזיות בפארק, ליד המתקנים וקרוב לקו המים. אבל דווקא על הגבעות עצמן, בנקודות התצפית היפות ביותר, אין ספסלים וזה חבל. אבל אתם יודעים איך זה, אם ישימו ספסלים, נבקש גם צל ופח וברזייה ליד.

 

פארק המדרון הפך למושא קנאה בקרב תושבי תל אביב, כשהם מדרימים ליפו. הפרויקט מבורך ללא ספק. אבל אם האנשים שאחראים על הפרויקט המבורך הזה רוצים להשלים את המלאכה, הם חייבים לעבור סעיף סעיף ולטפל במפגעים ובפאשלות. אז באמת נוכל כולנו ליהנות מריאה ירוקה שאפילו לאחות השכנה אין. המתחיל, אומרים לו גמור.

 

מעיריית תל אביב טרם נתקבלה תגובה.