לכבוד

 

 

הנדון: הקמת מרכז לימוד ופעילות חוויתית לנושא התרבות הערבית בעיר יפו

 

 

עד לכינון מדינת ישראל היתה יפו, בדומה לת"א כיום - בירת תרבות ערבית. במשך שנים ארוכות פעלו בה עשרות בתי קולנוע, תיאטראות, יוצרים והוגים בשפה ערבית. שחקנים וזמרים כמו אום כולתום, פריד אל אטרש ועבד אל ווהב הגיעו אליה על מנת להופיע בה ומשכו קהל מכל רחבי הארץ.

.

בישראל קיימים מיעוטים שונים (אף אחד מהם אינו גדול כמו המיעוט הערבי), להם הוקמו בסיועה של המדינה ובסיוען של הרשויות מרכזים ומוזיאונים, המבטאים את מורשתם של אותם מיעוטים. אולם, לצערי, עד היום לא הוקם בארץ ולו מרכז אחד דומה המבטא את תרבותם של ערביי ישראל.

אין הכוונה להקים מרכז שתהיה סביבו מחלוקת ויעסוק בשורשי הסכסוך הערבי-יהודי, אלא מרכז להיכרות אינטימית של הציבור עם אדריכלות, תיאטרון, אמנות פלסטית, שירה, ספרות, אופנה, שפה, אוכל וכו'.   

 

חשיבות הקמת מרכז מסוג זה עבור ערביי ישראל ביפו הינה גדולה וכפולה:

 

1.      הקמת המרכז ביפו תאפשר לתושבים המקומיים להרגיש כי ת"א-יפו, בירת התרבות והפלורליזם של ישראל, אכן מקבלת באופן הכן והפתוח ביותר גם את תרבותם שלהם ומאפשרת להם להעמיק ולחקור את שורשיהם באופן הלגיטימי והמובנה, בו עושים זאת מוסדות תרבות דומים אחרים בעיר כלפי התרבות היהודית.

 

2.      מיקומה המרכזי של יפו בלב גוש דן יאפשר להפוך את המקום למוסד חינוכי ממדרגה ראשונה, שתהיה לו חשיבות עצומה בקירוב בין האוכלוסיות הערבית והיהודית.
לצערנו, כיום הידע של אזרח יהודי ממוצע ביחס למרכיבים השונים של הזהות והתרבות הערבית הינו אפסי: רוב היהודים אינם יודעים מהם החגים המוסלמים לדוגמא, מה מאפיין את האופנה הערבית ואיך קוראים לפריטי הלבוש השונים, איזה מטבח עשיר קיים בתרבות הערבית מעבר למקובל במסעדות ערביות ומה מאפיין את סגנונות הבניה הערבית ועוד כהנה וכהנה נושאים רבים ואחרים שאינם עולים אף פעם על סדר היום.
גם בערים מעורבות, המגע היומיומי בין יהודים לערבים הינו מוגבל וכמעט אף פעם לא נעשה ממקום של שיח רב תרבותי שאינו מושתת על המחלוקת לגבי הסכסוך.
לא יהיה זה מוגזם להגיד כי מרבית היהודים פוגשים ערבי "פנים אל פנים" לדיאלוג קרוב, רק במסגרות צבאיות ובסיטואציות בלתי נורמליות בעליל.

 

אנו מאמינים כי הקמתו של מרכז מהסוג המדובר בלב עג'מי היפיפייה, תאפשר לראשונה להביא את הציבור היהודי, החל מגיל בית הספר הרך ועד לגיל הבגרות, למפגש חינוכי בלתי אמצעי ומרשים עם עולמם של ערביי ישראל ותאפשר - גם אם לא לקרב בין העמדות - לפחות להכיר את השוני והעושר הקיים בתרבות הערבית.

 

בימים אלו הובא לידיעתי כי ברחוב החרוב 44 (לשעבר - מבנה קופת החולים הכללית ובצמוד למועדון המוסלמי) בלב עג'מי, עומד בניין ששטחו למעלה מ- 500 מ"ר, בבעלות גד נשיץ שייעודו הוא לשימושים ציבוריים, קרי: רווחה, חינוך, תרבות ודת ואשר מהווה מיקום פוטנציאלי להקמת מרכז מסוג זה.
המבנה הינו בית מידות שנבנה ע"י פרדסן ערבי מתחילת המאה הקודמת ואשר מבטא היטב את יופיה של האדריכלות הערבית במיטבה. מאחורי הבניין אף יש שטח בלתי מבוטל, שיכול לשמש כחניה.

 

אני פונה אליך בבקשה לסייע לנו במימוש הרעיון, גיוס משאבים ואיגום כל הגופים כולל משרד התרבות, מפעל הפיס, מרכז פרס לשלום וכיוב', כדי להגשים את החזון שיש בכוחו לעשות מהפך אמיתי - הן מבחינת הגאווה והיכולת של האוכלוסיה הערבית ביפו ובכל מדינת ישראל ללמוד ולהעריך מחדש את מורשתה ותרבותה והן מבחינת שינוי מהותי בידע, בתפיסה של האוכלוסייה היהודית ומידת היכרותה והערכתה, כלפי התרבות של האוכלוסייה הערבית בישראל.

 

בכבוד רב ובהערכה

משהראוי      אחמד