ביום שישי האחרון התקיים במזג אוויר סוער טקס סמלי וצנוע להנצחת שמם של הזוג שמואל וסולטנה טאג'ר, ברחוב הגובל בכניסה לפארק מדרון יפו החדש, בצמוד לרחוב הנמל. זאת במעמד ראש העירייה רון חולדאי, בני משפחת טאג'ר וחברים רבים.

הטקס התקיים בדיוק שנתיים לאחר שהטקס המקורי שהיה אמור להתקיים בחודש נובמבר 2009 בוטל. הסיבה לביטול הייתה הפגנה שהתארגנה והתקיימה בדיוק בשעה שהיה מתוכנן להתקיים הטקס. פורטל יפו דיווח על ההפגנה בהרחבה ולא רק. ההפגנה והמחאה קיבלו כיסוי כמעט עולמי בגלל אופי המסר הרגיש שהיה בהם.

את ההפגנה קיימו רוב הגופים היפואים והיא כללה יהודים וערבים. בין היתר, השתתפה בהפגנה גם 
סגנית ראש העיר מטעם סיעת מר"צ מיטל להבי.

הייתי צריך לחתום על ערבות אישית במשטרת ישראל, מרחב יפתח, לוודא שההפגנה והמחאה שהתקיימו ברישיון לא יגלשו לפסים לא רצויים. עיריית תל אביב נאלצה לבטל את הטקס שתכננה לקיים באותו יום של קיום ההפגנה, כדי למנוע מבוכה מיותרת ממשפחת טאג'ר.

הרקע להחלטה למחות דווקא באותו רחוב היה אי כיבוד בקשה בכתב של כל הגופים היפואיים לוועדת הנצחת שמות לקרוא לרחוב המוזכר על שם השיי'ח באסם אבו זייד ז"ל, שמשפחתו גרה 
בסמיכות. עד לפניית הגופים ביפו הרחוב עצמו היה ללא שם.

מעבר להפגנה שהתארגנה, הודעתי על התפטרותי מחברותי בהנהלת העירייה כדי להדגיש את מחאתי האישית. המצב שגיליתי עם תחילת הקדנציה של כהונתי כחבר מועצה בסוף 2008 היה בלתי אפשרי. מספר הרחובות עם שמות אישים יהודים עמד על כ-400 רחובות ביפו ורק וכשישה רחובות עם שמות ערביים.

המצב הזה היה כאמור בלתי אפשרי. אנחנו מדברים על עיר מעורבת שיש בה מקום לכולם. ההרגשה הייתה של ניסיון למחוק את הזהות הערבית שלנו. מדהים היה לגלות שמעבר לקומץ הרחובות שמונצחים עם שמות ערביים, היו עוד שישה רחובות שוועדת שמות ומועצת העיר החליטו לגביהם והם פשוט ישבו המתינו במגירות של העירייה כארבע שנים, ללא ביצוע מכל מיני סיבות ואמתלות.

כאמור, ההפגנה והמחאה עשו את שלהם ומאז אנחנו מרגישים בשינוי מהותי וחיובי של עיריית תל אביב יפו כלפי הנושא של הנצחת שמות ערביים. בחודש יולי התקיים טקס יפה להנצחת שמו של השייח באסם אבו זייד בכיכר יפה ברחוב יהודה הימית פינת רחוב הדולפין במעמד ראש העיר.

בחודש ספטמבר התקיים טקס נוסף של הנצחת שמו של יו"ר האגודה האורתודוקסית יעקב חנניה ז"ל ברחוב הגובל בפארק מדרון יפו. שלטי הנצחה הוצבו גם בששת הרחובות שהיו בהמתנה. 

השבוע התבשרתי על אישור בקשתי לקרוא לכיכר קטנה ברחוב ציהתל"י על שם ד"ר פואד דג'אני, מייסד בית חולים דג'אני (צהלון עם השם החדש) ואני מאמין שבסוף החודש האוכלוסייה הערבית תזכה לעוד שני רחובות מונצחים. אנחנו רחוקים מאיזון בנושא ההנצחות, אולם ברגע שיש מודעות לרגישות של המיעוט והכיוון הוא חיובי, אפשר להיות אופטימי.

אמרתי את זה כל הזמן ואני מאמין בזה. יש מקום לכולם בעיר המיוחדת הזאת. כל צד צריך להבין את הצרכים של הצד השני. אם יש רצון טוב, יש מקום להנצחה גם ליהודים וגם לערבים. הכול עניין של רצון טוב וכוונות טובות. אסור שחיזוק זהות אחת יבוא על חשבון העלמת זהות אחרת. עיריית תל אביב יפו שינתה כיוון ואני מברך על כך.

ביום שישי האחרון הופתעו משפחת טאג'ר וראש העירייה רון חולדאי מנוכחותי בטקס. אישית ביקשתי לעשות מחווה למשפחה ולהעביר לה מסר חשוב, שמשפחת טאג'ר כלל לא הייתה קשורה למחאה שלנו ובמקרה יצא שמדובר היה במשפחת טאג'ר. זה יכול היה להיות באותה מידה כל שם אחר. ההשתתפות שלי בטקס באה לחדד את אותו מסר.