ביום שישי האחרון נלוויתי במשך שעות לצוותים של אגף שפ"ע, שטיפלו בחירוף נפש במקרים של הצפות בתים ומגרשים ביפו. היה זה ליווי לא מתוכנן לבקשת הנהלת האגף לשיפור פני העיר, שחלק מעובדיה נתקל ביחס קשה מצד אחד התושבים יום קודם לכן, בזמן פעולת חילוץ.

 

מצד אחד, אפשר להבין את כעסם של התושבים שביתם הוצף עד לגובה חצי מטר (אני לא מאחל לאף אחד) וזאת שלא באשמתם אלא עקב הבדלי גבהים בשטח בלתי מוסברים.            

מצד שני, לא יעלה על הדעת להוציא עצבים על בחורים שעבדו בחירוף נפש לטפל במצב ולשאוב את מי הגשמים הרבים תחת גשם.

 

המשימה לארגן סולחה בין עובדי האגף לתושב הכועס לא הייתה מסובכת. בעל הבית המוצף לקח יוזמה והזמין את כל העובדים עוד לפני תחילת העבודות ביום שישי (היום השני להצפות ביתו) לכוס סחלב אמיתית אצל מיודענו גלידת "אנדרי". זה גם חימם את הידיים של העובדים וגם חימם את הלב של כולנו.

 

העובדים לא חסכו במאמצים ובמשך שעות ארוכות של ערב יום שישי שאבו את כל המים בשני המקומות החשובים שציינתי בפניהם, בשביל מאחורי בית ספר ויצמן ליד הגינה הקהילתית ובביתו של התושב שביתו הוצף ברחוב סג'רה.

 


מכתב תודה

היום בבוקר שלחתי מכתב תודה להנהלת האגף בעיריית ת"א-יפו ועובדיה בזו הלשון:

 

"בשמי ובשם התושבים רציתי רק לומר תודה לכל הצוותים שעמלו בחירוף נפש במשך שעות תחת גשם שוטף בניסיון לעזור לתושבים.

 

ראיתי את הצוותים בפעולה במספר מוקדים ,בזמן אמת מטפלים במסירות בסובלנות ובמקצועיות במצוקתם של אנשים.

 

פעולות שכללו התארגנות מהירה והכנסת מכשירים כבדים כמו משאבות גדולות וטרקטורים למנוע הצפות.

 

אני לא מכיר עוד עיר שיכלה להתארגן בהתראה כה קצרה מול שינויי מזג אוויר כה מפתיעים.

תודה חמה לכל הצוותים ובעיקר למאיר כהן,גאי שרעבי וחברת משאבות אהוד".