ביום רביעי האחרון, הרחק מעיני התקשורת, פורק מאהלה של משפחתה של וופא אבו שמיס (זוג +3) שגרה במאהל מחוסרי הדיור בגן השניים ביפו מזה למעלה משישה חודשים.
משפחת אבו שמיס עברה השבוע להתגורר בדירה בשכירות בדרום רחוב יפת בגבול בת-ים.

וופא אבו שמיס הייתה הראשונה מהמגזר הערבי ביפו שהחליטה להצטרף למחאה החברתית. היא עזבה ביחד עם משפחתה את הבית בו התגוררה בשכירות והחליטה שגם למגזר הערבי היפואי יהיה את ה"דפני ליף" שלה.

המאבק התל אביבי
כזכור, דפני ליף - הירושלמית במקור, החליטה שעם סיום חוזה השכירות שלה בתל אביב היא פותחת "אירוע" ברשת החברתית "פייסבוק" והזמינה אנשים להצטרף אליה למאהל שהוקם ב- 14 ביולי בשדרות רוטשילד.
האירוע הפך להיות אחת המחאות החברתיות הגדולות שהכירה ישראל.

שלא כמו ברוטשילד ולמרות מצוקת הדיור הקשה ביפו, המונים לא נסחפו למאהל היפוא,י בעיקר עקב סיבות חברתיות ודתיות, אולם המאהל זכה גם זכה לתשומת לב תקשורתית גדולה .

מאבק עד הסוף
וופא אבו שמיס, שהגיעה אלינו במקור מהכפר "כאבול" בצפון, החליטה להיאבק עד הסוף כדי לקבל דירה בדיור הציבורי.
המאבק שלה כלל הכרזה על שביתת רעב, השתתפות בלא מעט הפגנות ברחבי הארץ ולקיחת חלק פעיל בדיונים שהתקיימו בכנסת, בעקבות המחאה החברתית.

האגודות היפואיות הנבחרות, התנועות האסלאמיות, אנשי עסקים יפואים, ועדי שכונות יהודים מיפו ופעילים רבים, לא חסכו במאמצים גם כספיים לעזור לדיירי המאהל.

התנהלות העירייה
עיריית תל אביב – יפו בהחלטה חכמה - החליטה להשאיר את כל נושא הטיפול במאהל היפואי בפרופיל נמוך. היא גם נתנה לדיירי המאהל את האפשרות להשתמש במקלט בתוך הגן (חשמל, מקלחות ומחסן לחפצים וציוד יקר ערך).
מה שבטוח - פניתי כבר למחלקת מקלטים בעירייה, כדי להכשיר שוב את המקלט על כל מקרה שלא יהיה, כי איך שהוא נראה היום זה פשוט אסון.

בתחילת חודש אוקטובר החלו להתקיים דיונים בעירייה, בניסיון לגבש פתרונות  למחוסרי הדיור גם בתל אביב וגם ביפו. באותם דיונים בהם השתתפתי נתגבשה נוסחה, על פיה באופן חריג משרד הרווחה ועיריית תל אביב יפו ביחד יקציבו סכום של כעשרת אלפים שקל לכל משפחה שתתפנה משני המאהלים האחרונים - התקווה ויפו וזאת כתמיכה חד פעמית ועזרה במימון של שלושה חודשים ראשונים של שכירות.
התנאי שהוצב היה שכל משפחה תציג חוזה שכירות ותחתום על התחייבות פינוי, מיד עם קבלת התשלום.

חורף במאהל
ביפו נושא פינוי המאהל היה תקוע, בעיקר בגלל התנגדותה של גברת אבו שמיס.
החורף הגיע במלוא עצמתו והיה חשש כבד לבריאות ושלום הילדים שהסתובבו בין האוהלים.

כחבר הנהלה בחברת "חלמיש" יזמתי דיון מיוחד, בהשתתפות מנכ"ל "חלמיש" מר גיל סער ויושבת הראש החדשה של החברה - גברת רחל תורגמן, כדי לדון במצוקתה של משפחת אבו שמיס.
בישיבה הובהר לנו כי הגברת אבו שמיס תצטרך לחכות לפחות שנתיים במקרה הטוב, לקבלת דיור סוציאלי, בגלל תור ממתינים ארוך לזכאות.

הצעתי כי למשך השנתיים הראשונות ננסה לגייס את סכום השכירות החודשיים הממוצעים ביפו (3,000 ₪), כדי לממן שכירת בית למשפחת אבו שמיס, כאשר העירייה ומשרד הרווחה יתנו את המענק, שניתן כמו לכל המשפחות שפונו בתל אביב ואת יתרת הסכום החסר ננסה לגייס דרך תורם פרטי.
בסופו של דבר ההצעה נתקבלה ובעזרתה של גברת תורגמן ולשכת ראש העיר נמצאה קרן שתרמה את ההפרש.

נחתם הסכם
ביום 09.01.2011 נתקיימה פגישה בלשכתו של מר ישי מילר מלשכת הרווחה של יפו עם משפחת אבו שמיס, הגורמים המקצועיים ואנוכי ובה סוכמו כל הנקודות.

ב- 22.01.2011 קיבלה משפחת אבו שמיס, על פי סיכום, את מה שהובטח לה וביום רביעי, על פי אותו סיכום, היא פינתה את המאהל.
במקביל, מול לשכת ראש העיר, זרזנו את הטיפול במתן המענק לכל שאר המשפחות ששהו במאהל.
המענק ניתן לכל המשפחות והרווקים שהתגוררו במאהל ונרשמו ביום 11.10.2011, בעת שהתקיים במקום בשעת לילה מאוחרת ביקור פתע של נציגי משרד הרווחה ועיריית תל אביב-יפו.

קבלת פנים חמה למפנים
ביום חמישי האחרון הגיעו עובדי מחלקת שפ"ע (שיפור פני העיר) של העירייה ופינו את המאהלים פרט לשניים , אחד של רווק ואחד של משפחת ב.

עובדי העירייה הופתעו לטובה מקבלת הפנים שבה נתקבלו – קפה חם מחומוסיית "אבו גמיל" הסמוכה. את הקפה הגיש הפעיל החברתי היפואי מסרי אבו דין, שלזכותו יאמר שהוא ליווה את המאהל מיום הקמתו עד ליום פירוקו.

בימים אלה אנחנו מנסים, דרך קשר ישיר עם לשכת ראש העיר, להגיע לפתרון ראוי ומכובד לגבי שתי המשפחות הנותרות במאהל, אולם דבר אחד אפשר לומר בביטחון: אם יש רצון טוב וכן, ניתן לפתור כל בעיה.

אישית היה חשוב לי כי ביפו לא נגיע לתמונות קשות של פינוי, דווקא על רקע מצוקת הדיור הקשה ביפו. החלטה לא נכונה יכולה הייתה להביא להתפרצות יצרים וניפוץ כל המאמצים וההישגים שנעשו עד כה.

אמנם חלק גדול מהחיצים בתקופה האחרונה הופנו כלפי העירייה, אולם נעמוד לרגע רחוק מחשבונות פוליטיים - כולנו יודעים שהפתרונות האמיתיים נמצאים אצל ממשלת ישראל.
כולנו שמענו השבוע על ההצעות המגוחכות והמגזריות של השר אטיאס ומכאן אנחנו מבינים שהדרך עוד ארוכה ומפותלת וכנראה שמצפים לנו אביב וקיץ מאוד חמים השנה.

אין לנו גנים לאבד
חלק מהמאמץ האישי שלי כוון גם כלפי העובדה שאין לנו ביפו שפע של שטחים ציבוריים, גני משחקים ופינות ירוקות לילדים שלנו.
גן השניים היה אחת הפינות החשובות גם לילדים. במשך שישה חודשים הגן לא היה אותו גן.
לא מכבר פניתי לאגף שפ"ע וביקשתי לשדרג את המשחקים בגן ולבנות משטחי גומי והצללה לילדים.

ביום חמישי בערב נתבשרנו באתרי החדשות, כי פינת המשחקים החדשה נשרפה לחלוטין.
כפי שאמרתי, עוד דרך ארוכה לפנינו.