ראאד סאלח הגיע ליפו ביום שלישי האחרון. ביום שני בלילה עבר רכב עם כרוז שהזמין את התושבים להפגנה גדולה במצוותו של  השייך ראאד סאלח.
להפגין זה לגיטימי, לפזר סיסמאות הזורעות שנאה זה כבר עובר את הגבול וזה מה שבעצם האוכלוסייה היהודית ביפו חשה.

כמי שעובדת ברחובות יפו, ממש בשטח כל הזמן אני שומעת את כולם: יהודים, מוסלמים ונוצרים.
בדרך כלל כולם טוענים לאותו הדבר: יפו מלוכלכת, יש פשיעה ברחוב, החינוך לא משהו, לא גוזמים את העצים כמו בתל אביב - כך שהדעות ברוב המקרים זהות.

לאחרונה, ממש בחדרי חדרים, התחלתי לשמוע דברים אחרים.
התושבים היהודים של יפו מרגישים כי האדמה בוערת להם מתחת לרגליים. לא שומעים אותם. ההרגשה היא שהעירייה נוקטת עמדה חד צדדית. 

ההפגנה שנערכה בסמוך לתחנת המשטרה הישנה הדליקה נורה אדומה אצל רבים.

הדברים שנאמרו ע"י ראאד סאלח רק מגבירים את המתיחות בין יהודים לערבים בעיר, הם טוענים. איך נותנים לגיטימציה להסתה שכזו? הם שואלים.

גם ההתנהלות האחרונה כנגד מכירת שטח שוק האתרוג לדתיים יהודיים גורמת להרבה רגשות של כעס כלפי עיריית ת"א-יפו. 

כיצד יתכן כי ביטלו את המכרז? הרי בינתיים מי שסובל מהצקות אילו אנשי הישיבה.
הרי ברור לכל כי במקום לא יקימו מגורים לאוכלוסיה הערבית שבאמת זקוקה לזה.

הרחוב סוער ואין מי שיכול להרגיע אותו, לכעס הרגיל כלפי העירייה  נוסף מימד חדש.

ההרגשה היא כי על כל בנייה חדשה לאוכלוסייה היהודית ביפו הרחוב הערבי יקים צעקה.
האם יש למשהו שם למעלה כוונה לפגוע במרקם החיים ביפו ולפגוע בחיים המשותפים שקיימים כאן למעלה מחמישים שנה? 


התושבים הפשוטים -  מכל הדתות, אילו שהפוליטיקה לא ממש מעניינת אותם, לא רוצים את כל המלחמות שנעשות על חשבונם.