שנת הלימודים נפתחה כסדרה, לדברי שר החינוך ישראל יכולה להיות מהמובילות בעולם  בחינוך. אין ספק שהשקעה בחינוך טוב היא השקעה לטווח הארוך הקוצרת פירות ויוצרת חברה בריאה יותר.

ביפו פועל לו בשקט ובצנעה תוך כדי עשיית עבודת קודש מרכז הורים וילדים הדואג לקדם, לטפל ולטפח ילדים המיועדים למערכת החינוך ובהוריהם שלא תמיד מוכנים לתפקיד ההורות. 

מרכז הורים-ילדים להתפתחות הילד, בשכונת נווה - גולן, הינו  המעניק טיפול כוללני למשפחות עם ילדים בגיל הרך, ליצירה וחיזוק הקשר בין הורים לילדיהם, באמצעות מגוון פעילויות משותפות, ייעוץ ומידע להורים באמצעות אנשי מקצוע ומתן כלים להורים, שיאפשרו להם להתמודד בהצלחה עם גידול הילדים ומניעת הוצאתם מהבית, תוך פיתוח מימוניות לילד ולהוריו בתחומי ההתפתחות השונים.

במקום המדהים הזה מתקיים הלכה למעשה המושג חיים משותפים בקרב אוכלוסייה הטרוגנית, מוסלמים, נוצרים ויהודים, עולים חדשים מאתיופיה, חבר העמים וותיקים, משפחות שילדיהן בסיכון ומצוקה לצד האליטה של יפו, אין הבדל, הצוות מעניק לכולם את אותה תשומת הלב והטיפול המעולה. המקום כבר הפך לבית שני למאות משפחות יפואיות. 

לאחר עשור, שהמרכז הופעל ביוזמת "פרייס ברודי" של  אוניברסיטת תל אביב, במימון משפחת צימרמן, בסיוע ובתמיכת מינהל השירותים החברתיים בעיריית תל-אביב- יפו, הודיעה אוניברסיטת תל-אביב על יציאתה מהפעלת המרכז, ואי בהירות קיימת כיצד ימשיך מרכז חיוני זה לפעול החל מאמצע חודש ספטמבר שהמימון יופסק.

פניתי לגורמים העירוניים האמונים על התקצוב ולקיחת אחריות והתשובה שנתקבלה הייתה מאוד מעורפלת לדבריהם, העירייה מחפשת תורם במקום התורם שסיים את תרומתו, העירייה דואגת למימון המבנה. 
 

מישהו שם למעלה לא מבין כי טיפול בגיל הרך יחסוך עשרות אלפי שקלים למערכת החינוך ולגורמי הרווחה?

מספר נתונים יבשים יתנו את המושג למה חשוב להילחם על המשך פעילות מוסד שכזה כאן, אצלנו ביפו:

רק השנה, העניק צוות המרכז 1200 פגישות טיפול וייעוץ ו-14 קבוצות, שבהן השתתפו כ-300 ילדים  ו-450 הורים. בשעת הסיפור השתתפו השנה 500 ילדים והורים. השנה נרשמו במשחקיה כ-3500 ביקורים של ילדים.

בסכום לא גדול של 800,000 שקל בלבד בשנה, פחות מ-2,000 שקל לכל אחת מ-500 המשפחות המבקרות במרכז מידי שנה, ניתן להציל ולהבטיח את המשך פעילותו. סכום קטן שעושה שינוי גדול.

בעצומה שהוצאה על ידי הורים אכפתיים נאספו עד היום קרוב לחמש מאות חתימות, האם זה לא מספיק להראות לקובעי המדיניות על הצורך במרכז? האם מחאת הקיץ שעבר בדבר צדק חברתי ושוויון הזדמנויות כבר התמוססה לה תוך כדי פינוי מקום לפחד ממשהו אמורפי כמו תקיפה איראנית מתישהו בזמן לא ברור?

המרכז הוא מקום ברור חיי ועובד החל משעות הבוקר ועד לשעות הערב המאוחרות.

אם לא נקום ונלחם על כך שמשהו שם למעלה יגלה אחריות וימצא את הסכום שלנו נשמע מטורף אולם בסדר גודל עירוני בעיקר בעירייה כמו עיריית תל-אביב-יפו הוא כמו מימון אירוע בינוני.  אז כל ההשתתפות בהפגנות, כל הסיסמאות שנשאנו בדבר צדק חברתי היו ריקות מתוכן.   

לכתבות ומידע על פעילות מרכז הורים-ילדים ביפו - לחצו כאן