שבת.
הנוף של יפו, ומה ומה שנשאר משרידיה משכיח, או אפילו אכזרי יותר – מתעלם - מהאמת הצרופה היום יומית של חיים, אם אפשר לקרוא להם חיים, בכור ההיתוך הענקי הזה, שבו העושר והעוני חובקים זה את זה והעיניים צרות מלהכיל את הכאב הטמון בלב התושבים. |
המרכז הפתוח של יפו, מה שהיה פעם גן תמר, חוזר עם כול נצנוץ חמה להיות מוקד בילויי.
הרבה רכבים חוצים את רחוב 60, רחוב קדם של ימנו, ומביטים כיד הדמיון הטובה אל המקומות בהם צולמו הסרט קזבלן, סרטי סטודנטים ועכשיו גם עג'מי.
הנוף של יפו, ומה ומה שנשאר משרידיה משכיח, או אפילו אכזרי יותר – מתעלם - מהאמת הצרופה היום יומית של חיים, אם אפשר לקרוא להם חיים, בכור ההיתוך הענקי הזה, שבו העושר והעוני חובקים זה את זה והעיניים צרות מלהכיל את הכאב הטמון בלב התושבים.
לכל אחד יש את יפו שלו, כל אחד הוא עולם נפרד שלא מנסה להתחבר ולא חשובות הסיבות.
 בתי פאר ליד צריפים מתפוררים גלי האתר והעיתונים מלאים בהתנשאות ובמילים רמות, כמו שוויון כמו זכויות, כמו כל מיני סטריאוטיפים ללא כיסוי. רק תושבי יפו צודקים במלוא מאת האחוזים כי הם מדבר וזועק רק מול המראה העצמית, בלי לפתוח חלון, שלא לדבר על דלת לזולת.
כמו השמש של היום, באמצע החורף, שעדיין לא מבשרת את בוא האביב, כך כל הגורמים - העירוניים לפחות - פתחו את הדלת, הלב והכיס ליפו רבתי.
די לראות את מרכזי פרס לשלום, את הטיילת החופית את הרצון להשקיע משאבים לתשתית של הבנה וחינוך ותרבות.
יפו נמצאת במגמת התפתחות אדירה, שלא היתה כמוה עד היום.
אבל יחד עם זאת, אנחנו עדיין מסוגרים ומסתגרים בתוך עצמנו!
הדרישות הלגיטימיות לא מופנות כלפי עצמנו אלה תמיד מוטלות על השני, תמיד שם הם לא בסדר, תמיד האשם תלוי באחר.
הילד שלי נורמטיווי לחלוטין חכם ויכול להצליח, אבל אני לא מוצא לו מסגרת אצלנו ובבתי ספר אחרים יהיה לו קשה להסתגל לאווירה לחיים פתוחים.
יפו, במרקם האנושי של היום, יכולה וצריכה למען עצמה ותושביה להיפתח נפשית ורוחנית.
יש עיוותים ויש עגמת נפש ויש את המציאות.
אנשים צריכים לקום ולפעול למען שכניהם החלשים יותר, לתת גם להם ליהנות ממה שקורה עכשיו ביפו. |
יפו, במרקם האנושי של היום, יכולה וצריכה למען עצמה ותושביה להיפתח נפשית ורוחנית. יש עיוותים ויש עגמת נפש ויש את המציאות.
אנשים צריכים לקום ולפעול למען שכניהם החלשים יותר, לתת גם להם ליהנות ממה שקורה עכשיו ביפו.
אנחנו כאן, תנו לסנוניות שבינינו להוליך את הלהקה כולה אל היופי שבחיים, ללא סטיגמות וללא פחד.
בואו נלמד מפורום יפו לנשים,שניתן להגיע לתוצאות!
תור הזהב הוא רק פרק חולף בתוך מערכת החיים, בואו ננצל אותו יחד, ננסה לתפוס טרמפ על האווירה החיובית הנושבת מלמעלה.
בואו נעשה אנחנו בשטח - בשטח האנושי, ואנחנו פשוט לא יכולים להרשות לעצמנו לשאול האם זה יצליח, כי למען המחר ואפילו היום של כולנו, חייבים להבין ולהתקדם אל המטרה ביחד.
חייבים להצליח!
|
מאת: שם טוב דקלו
