ב- 31 במרץ, אלא אם כן יקרה נס, יסגרו שערי מועדון העיוורים וכבדי הראיה  ביפו הפעיל כבר 50 שנה והוא המועדון הראשון מסוגו שהוקם בארץ.

סיבת הסגירה: חוסר יכולת לממן את ההסעות עבור חלק מפעילי המועדון.

וכך בעוד כחודש, עשרות עיוורים וכבדי ראיה מאזור המרכז בכלל ויפו בפרט, יישארו ללא הבית חם  והתומך, ששימש להם בנאמנות המועדון בחמישים השנים האחרונות.

  

המועדון נמצא ברחוב בעלי התוספות 12, במבנה צנוע אך מאיר פנים, מסודר ונקי, המותאם לצרכי עיוורים וכבדי ראיה; החדרים צבועים בצבעים מיוחדים, התאורה מותאמת גם היא למתקשים לראות והכניסות לחדרים מצוידות בבליטות ברצפה בדומה לכתב בריל.

במקום מתקיימות פעילויות רבות אותן מעבירים מומחים שונים הפועלים כולם בהתנדבות מלאה.

  

בין הפעילויות הרבות שמתקיימות במועדון: חוגי העשרה, הרצאות, כושר ויוגה, שחמט, מלאכת יד, תכשיטנות, משחקי חברה, דומינו, דמקה, שש בש, קלפים, סדנאות למיניהן, קבוצות תמיכה, מסיבות וימי כיף (שלא התקיימו ב3 שנים אחרונות בגלל חוסר בתקציב).

בנוסף יוצאים העיוורים פעם בשנה לנופש כאשר האגודה למען העיוור בתל אביב- יפו מסבסדת חלק מהעלות.

  

חלק קטן מהמימון השוטף לפעילות למועדון סיפקה עד היום 'האגודה למען העיוור בתל אביב יפו' מתקציב מעיריית תל אביב, כאשר החלק המשמעותי מתקציב המועדון הגיע מתרומות מגופים שונים ואנשים פרטיים.

לרוע המזל, בארבע השנים האחרונות התמעטו מאוד התרומות עד שפסקו לגמרי.

  

חלק הארי מתקציב המועדון מופנה למימון הסעות לחלק מפוקדי המועדון המתגוררים בחולון, בת ים, דרום תל אביב ויפו, כאשר העיוורים משתתפים בעלות באופן סמלי, מכיוון שאין ידם משגת להשתתף יותר. 

עם התמעטות התרומות הופסקו ההסעות  ב30.8.2009 והעיוורים נאלצים מאז להישאר בביתם.

  

אני פוגשת את אתי משולם, מנהלת המועדון, לשיחה. ניכר באתי שהיא נסערת מאוד.

היא מסיירת איתי במקום, ואני מבחינה בארגזים ארוזים- "התחלנו כבר לארוז" היא אומרת בהשלמה. 

 

"בפני כולם", מציינת אתי בגאווה. "מכיוון שהמועדון היה ראשון מסוגו ויחיד במשך שנים רבות, פעילי המועדון הגיעו לכאן לפני שנים רבות מכל אזור המרכז ולא רק מתל אביב יפו. במרוצת השנים הפך המועדון לבית שני לרבים מהם.

למקום באים ערבים, יהודים, נשים, גברים; אנחנו לא מפלים ואין שום הגבלה והתניה: כל מי שבבעלותו תעודת עיוור מתקבל בברכה".

 

"יש, אך לא דומים בהיקף הפעילות והתכנים שמספק במועדון שלנו.

בחולון ובת ים למשל, המועדונים פתוחים רק לשעות מועטות במשך השבוע, רק בבקר או רק אחה"צ ולא נותנים מענה הולם לעיוורים. בתל אביב קיים מועדון נוסף באזור התחנה המרכזית, אך אלו שביקרו בו חוו התנכלויות מצד האוכלוסייה הקשה המתגוררת באזור וחוששים לחזור לשם.

בנוסף, ישנם רבים הנמצאים איתנו שנים רבות, עוד לפני פתיחת המועדונים בעיר מגוריהם - כל חבריהם נמצאים פה והם רגילים ללוח הזמנים, הפעילויות, אנשי הצוות וכו'.

לנתק אותם מהמועדון ביפו- יהיה אכזרי מאוד".

 

 מזה תקופה ארוכה שאתי ואנשים צוות אחרים פונים לגופים מסחריים שונים, בבקשה לסיוע צנוע שיאפשר להם להפעיל שלושה קווי הסעות עבור העיוורים: חולון- בת ים, דרום תל אביב ויפו, אבל לצערם, עד היום לא נמצא גוף או אדם שהרים את הכפפה והסכים לסייע, ובשל כך יאלצו אתי ושאר חברי הצוות לסגור את המועדון בסוף חודש מרץ הקרוב.

 

"את צריכה להבין" מסבירה לי אתי בלהט "המקום הזה מהווה עולם ומלואו בשביל האנשים האלה.

פה הם מרגישים שווים בין שווים,  אנשים הגיעו למקום כנערים ויצרו להם במשך השנים רשת חברתית תומכת וחמה במקום הבידוד החברתי שהיו שרויים בו קודם.

"הרי בינינו- החברה הבריאה לא מקבלת אותם", היא ממשיכה בישירות. "באמצעות המועדון הזה הם לא נופלים לנטל על הילדים או קרובי משפחה. המקום הזה מעניק להם מעבר לעניין ועיסוק הרבה עצמאות וכבוד עצמי. יש פה  גם לא מעט זוגות שהכירו במקום והתחתנו", היא מסיימת, גאווה בקולה.

  

אתי מבקשת להודות לאנשים הרבים והטובים שמעניקים מזמנם ויכולתם ללא תמורה כספית אבל עם הרבה סיפוק למועדון:

"משה אהובי מקונדיטוריית "פיס אוף קייק" שמספק כיבוד ולחם, העיתונאי דודו דיין,המרצה איתן לב,  אלי עייש שמלמד שחמט, ויויאן מנדלוביץ שמעבירה שיעורי כושר, אבישג סיאני שמלמדת תכשיטנות ומלאכת יד, אילנה אנגל עובדת סוציאלית, עיידה דוח שמסייעת בכיבוד ותחזוקת המקום, יפעת פליישון הומופאטית שנותנת טיפולים חינם, מתנדבי תלם: המכינה הקדם צבאית למנהיגות ביפו מהתנועה ליהדות  מתקדמת מתנדבים גם כן לפעילויות שונות במועדון. פיני הר זהב- שמספר את פרשת השבוע, חיים שטראוס  וינאי זגורי שמעבירים הרצאות,דר וייס רופא, חגית כוכבא  שאחראית על מוזיקה קלאסית, זיוה פליישר שמלמדת יוגה, שמחה גודסי שמעבירה סדנת רפלקסולוגיה, ואם יש נוספים שלא הזכרתי- אני מתנצלת. יבורכו כולם"!

 

בשלב זה נקבעה פגישה נוספת ליום שלישי הקרוב, למסיבת פורים עליזה שמארגן המועדון לעיוורים.

אך בינתיים, אין לי שום כוונה לוותר.

אין לאפשר למועדון זה להסגר, פשוט כי לעיוורים הללו אין מקום אחר ללכת אליו.

אנו זקוקים לעזרתכם – ועכשיו!

 

כל אדם, תושב יפו, בעל חברת הסעות או כל אדם אחר המעוניין לעזור – צרו קשר בבקשה בהקדם.

ביחד ניתן לאנשים אלו להמשיך ולהגיע אל המקום היחיד הנותן טעם לחייהם.